תפריט נגישות

Eating Disorders in Children - הפרעות אכילה אצל ילדים

הפרעות אכילה בקרב ילדים מתייחסות למגוון מצבים בהם צריכת המזון של הילד מוגזמת, מוגבלת ובלתי מספקת או שדפוסי האכילה שלו בעייתיים, מצומצמים ומלווים במאבקים וקשיים התנהגותיים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על סוגי הפרעות אכילה אצל ילדים, גורמים ודרכי טיפול.

ילדים רבים מתקשים לרכוש הרגלי אכילה טובים, והורים רבים מוצאים עצמם מתוסכלים סביב תזונה והאכלת הילד. האם הילד "אינו אכלן גדול" או שהוא מפגין בררנות יתר וסירוב לאכול? האם מדובר בקושי חולף או בהפרעת אכילה? וכיצד ניתן להבחין בין השניים? בניגוד למצבים חולפים של בררנות או "בדיקת גבולות", הפרעות אכילה בקרב ילדים מתייחסות למגוון מצבים בהם צריכת המזון של הילד מוגזמת, מוגבלת ובלתי מספקת או שדפוסי האכילה שלו בעייתיים, מצומצמים ומלווים במאבקים וקשיים התנהגותיים. פעמים רבות הפרעות אכילה בילדות חולפות באופן ספונטני, ללא טיפול ייעודי. יחד עם זאת, במקרים מסוימים הן עלולות לסכן את בריאות הילד וחשוב לזהות ולטפל בהן בהקדם.

בניגוד להפרעות אכילה בקרב מבוגרים, התפתחות הפרעות אכילה בקרב ילדים מאפשרות זיהוי וטיפול מוקדמים, בין היתר כיוון שילדים מתקשים יותר להסתיר את התסמינים השונים מהוריהם. יחד עם זאת, הורים רבים מתקשים להאמין כי ילדיהם סובלים מדימוי גוף שלילי ולכן עשויים להחמיץ סימנים מחשידים. על כן, קיימות "נורות אזהרה" שחשוב להכיר אשר עשויות לרמוז על הפרעות אכילה אצל ילדים:

▪ התעסקות מרובה במשקל הגוף. התעסקות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בבקשות חוזרות להישקל, התעניינות רבה בקלוריות או בדיאטות ובגופו.

▪ הימנעות מאכילת ממתקים או מאכלים הנתפסים כמשמינים.

▪ התעוררות חרדה סביב צריכת מזונות משמינים.

▪ בררנות יתר.

▪ ירידה מסיבית במשקל או שאינו מעלה במשקל בהתאם למצופה בגילו.

סוגי הפרעות אכילה בילדות

לפי ספר האבחנות בילדות, המתייחס לגילאי 0-5 (0-5 DC), קיימות 4 הפרעות אכילה שהן ספציפיות לילדות:

1. אכילת יתר – הפרעת אכילה של הילדות המתאפיינת בחיפוש או אכילת כמויות גדולות במיוחד של אוכל.

2. סירוב לאכול – הפרעת אכילה של הילדות אשר באה לידי ביטוי באכילה בלתי מספקת הנובעת מחוסר עניין או חרדה מפני אוכל המובילה לאובדן משקל או אי עלייה במשקל ביחס לבני הגיל.

3. אכילה א-טיפיקלית – הפרעת אכילה של הילדות אשר באה לידי ביטוי בלפחות אחד מהתסמינים הבאים:

פיקה – הפרעת אכילה של הילדות המתבטאת באכילת דברים בלתי אכילים, לאחר גיל שנתיים.

העלאת גירה – הפרעת אכילה של הילדות המתבטאת בלעיסה ובליעה חוזרת של אותו אוכל שוב ושוב, החל מגיל שנתיים.

אגירה – הפרעת אכילה של הילדות המתבטאת בהחבאה ואגירה של אוכל במקומות לא טיפוסיים, כמו מיטה או מגירות.

מהם הגורמים להפרעות אכילה בקרב ילדים?

הגורמים להפרעות אכילה בקרב ילדים נוגעים להיבטים משפחתיים וחברתיים השזורים זה בזה. כיום, בעידן התקשורת הווירטואלית הנגישה לכל, ילדים חשופים יותר ויותר למסרים תרבותיים וחברתיים הנוגעים להופעה חיצונית ולרזון, מסרים אשר בעבר היו נגישים בעיקר לשכבות גיל בוגרות יותר. כמו כן, ילדים נוטים להגיב פעמים רבות באמצעות תסמינים פיזיים למצוקות וקשיים רגשיים בסביבתם, כיוון שגילם הצעיר מקשה עליהם להמשיג את מצוקתם במילים. כאשר גורמים תרבותיים ומשפחתיים אלו חוברים יחד, הפרעות אכילה אצל ילדים עלולות להתפתח כניסיון להשיג שליטה בעולם מאיים בו הילד חש לעיתים חסר אונים.

אם כך, הפרעות אכילה בגיל הרך אשר אינן נובעות מגורמים רפואיים נובעות בדרך כלל מגורמים רגשיים הקשורים לסביבה ולמשפחה. בחלק מהמקרים עשויות להתעורר הפרעות אכילה בגיל הרך בעקבות אירוע טראומטי הקשור לאכילה (חנק, אכילת דבר מה רעיל) אך במרבית המקרים מדובר בנסיבות פחות קיצוניות. מאחר ועולמם של תינוקות ופעוטות סובב בעיקר סביב הוריהם, הפרעות אכילה בגיל הרך מתפתחות לרוב סביב אינטראקציה בעייתית בין הילד להוריו.

הזנה והאכלה היא אחת האינטראקציות הראשוניות בחייו של הילד עם הוריו. אכילה היא חיונית להישרדות התינוק ובחודשי חייו הראשונים, כאשר יכולות התקשורת שלו עדיין מוגבלות ביותר, חווית ההאכלה מהווה פעמים רבות אמצעי מרכזי ליצירת קשר. הילד מפתח קשר חיובי ואמון בהורה אשר מאכיל אותו ומספק את הצורך שלו בחום ואהבה, וההורה מצידו חווה סיפוק ותחושת הצלחה כאשר התינוק שבע ומסופק. גם בגילאים מאוחרים יותר אכילה ממשיכה להוות דרך לביסוס ושמירת הקשר, הבעת אהבה, בילוי זמן משותף וממלאת תפקיד רגשי ותקשורתי בקשר של הילד עם הוריו.

כאשר מתעוררים קשיים ביחסי הורה-ילד, פעמים רבות האכילה מהווה אמצעי דרכו הילד מבטא את תחושותיו וקשייו, וכך נסללת הדרך להתפתחות הפרעות אכילה בילדות. ילדים, ואפילו תינוקות, מזהים בחושיהם כי אכילתם ועלייתם במשקל משמעותית במיוחד להוריהם ולומדים להשתמש בה, באופן מודע או בלתי מודע, על מנת להשפיע על הקשר עם ההורה.

דוגמאות שכיחות ונורמטיביות לכך מתייחסות למקרים בהם פעוטות מזהים כי סירוב לאכול מוביל לקבלת תשומת לב רבה, או מקרים בהם הילד מייצר התניה בקשר באמצעות הרגל אכילה ייחודי, כמו למשל "ירקות? רק כשאמא מקריאה סיפור". באותו אופן, עלולות להיווצר התניות שאינן אדפטיביות אשר מובילות להתפתחות הפרעות אכילה שונות, אך באופן עקיף הן מובילות לרווח משני כלשהו בעבור הילד, אשר השיג שליטה, התייחסות או קרבה.

איך ניתן לטפל בהפרעות אכילה אצל ילדים?

הפרעות אכילה בילדות עלולות לפגוע בהתפתחות התינוק או הילד, ולכן חשוב לטפל בהן בהקדם. תחילה, יש לגשת לבירור רפואי על מנת לשלול גורמים רפואיים או פיזיים הגורמים להפרעה. לצד ליווי רפואי הולם, שילוב של טיפול רגשי והתנהגותי להורים נמצא יעיל עבור כלל הפרעות האכילה בילדות. טיפול זה מאפשר עיבוד רגשי של החוויות והגורמים אשר הובילו להתפתחות ההפרעה. זאת, לצד הכוונת ההורים לשיפור מיומנויות תקשורת משפחתית, עם דגש על הקשר עם הילד אשר מתמודד עם הקושי.

במהלך טיפול בהפרעות אכילה, ניתנת הדרכה ותמיכה רגשית להורים על מנת ליצור סביבה מוגנת ובטוחה לילדם. לצד זאת, כלים התנהגותיים בטיפול מאפשרים הקניית טכניקות למידה אשר נועדו למנוע מילדם את ההתנהגות הבלתי רצויה ולהקנות לו הרגלי אכילה בריאים. בנוסף לכך, קיימות גישות טיפול נוספות אשר ניתן לטפל בעזרתן. במקרים מסוימים, טיפול משפחתי להפרעות אכילה יכול להועיל להפרעת ולהתמודדות המשפחתית עמה. על מנת להתאים את הטיפול להפרעה הספציפית ממנה סובל הילד ולגורמים המשפחתיים או הסביבתיים אשר הובילה אליה, יש לפנות למטפלים אשר מומחים בטיפול בהפרעות אכילה.

יחד עם זאת, הפרעות אכילה בקרב ילדים עשויות להקצין ולהביא למאבקים קשים במשפחה ובסביבה הקרובה ולהוביל לפגיעה משמעותית בבריאותו של הילד. במצבים אלו, על אף שהם נדירים באופן יחסי, ניתן לפנות לאשפוז פסיכיאטרי בו הילד זוכה להשגחה צמודה ולליווי בבניית הרגלי אכילה. זאת, לצד תוכנית טיפולית מקיפה ואינטנסיבית המכוונת להתמודדות עם הקשיים אשר נמצאים בבסיס הפרעת האכילה.


מקורות

ZERO TO THREE (2016). Diagnostic classification of mental health and developmental disorders of infancy and early childhood: Revised edition (DC:0–5). Washington, DC: Author

אנשי מקצוע בתחום

הפרעות אכילה