חיפוש

overeating - אכילת יתר

לכולנו זה קורה: למרות תחושת השובע אנחנו ממשיכים לאכול עוד ועוד, עד תחושת מלאות בלתי נעימה. כאשר דפוס זה חוזר ונשנה, ומלווה בתחושות אשמה, בושה וחשש מאובדן השליטה באכילה, מדובר בדפוס של אכילת יתר או אכילה כפייתית. מידע על אכילת יתר ומאפייניה, הגורמים לה ודרכי הטיפול.

אכילת יתר

אכילת יתר היא דפוס חוזר של צריכת מזון מוגמת המלווה בחוויה של אובדן שליטה על האכילה. אכילת יתר מאופיינת לא רק בהתקפי אכילה נקודתיים, אלא בעיסוק מוגזם באוכל, דיאטות ומשקל אשר במרבית המקרים נלווה לו חשש מאפיזודה חוזרת של אכילת יתר ואובדן שליטה. בהתאם, רבים מהאנשים הסובלים מאפיזודות חוזרות של אכילת יתר מעדיפים להמנע מאכילה בחברה (ולכן, לעיתים, גם ממפגשים חברתיים): החשש והמבוכה מחשיפת הרגלי האכילה מביאה להמנעות ולהעדפה של אכילה בסתר. באופן לא מפתיע, דפוס של אכילת יתר מעורר ברבים מהסובלים ממנו תחושות אשמה, בושה וחוסר ערך ("אני מגעילה", "אני חלש אופי") המביאים לחרדה ודיכאון. לצד הפגיעה הרגשית הנלווית לאכילת היתר, חלק מהסובלים ממנה סובלים מסימפטומים גופניים כהשמנה והנזקים הנלווים לה, הקאות, סכרת ועוד.

אכילת יתר יכולה להופיע כחלק מהמצבים הבאים:

בולימיה: התקפי אכילת יתר המלווים ב"התנהגויות מפצות" כהקאה, פעילות ספורטיבית אינטנסיבית ושימוש במשלשלים.

הפרעת אכילה כפייתית: דפוס דומה לבולימיה אך ללא התנהגויות מפצות

אכילה רגשית: דפוס של אכילת יתר אשר אינו קיצוני עד כדי אבחון הפרעה אכילה כפייתית, אך מהווה גורם למצוקה מאחר והוא מבוסס על שימוש באכילה כאמצעי לויסות רגשי.

אכילת יתר והגורמים לה

אכילת יתר עשויה לנבוע מגורמים שונים הייחודיים לכל אדם הסובל ממנה, כאשר ההיבט המשותף לגורמים אלו הוא השימוש באוכל כתחליף לביטוי מילולי של מצוקה או להעברת מסר ישיר לסביבה.

עבור רבים מהסובלים ממנה, אכילת יתר מאפשרת להמיר כאב רגשי אשר האדם מתקשה לנסח במילים. תחושות של דיכאון, חרה, בדידות ואשמה אשר האדם מתקשה להבין ולשאת נחווים כבלתי נסבלים ומעוררים צורך בהסחת דעת ומילוי החלל הנפשי שנוצר בהיעדר אפשרות לתת שם ומילים לכאב הנפשי. כך, במקום לחוות בדידות וריקנות, האדם "מתמלא" באוכל רב, עד תחושת מלאות מוחלטת. במצב זה מתעוררים פעמים רבות רגשות אשמה, חרטה וחשש מעלייה במשקל אשר מרחיקים את האדם עוד יותר ממושא הכאב המקורי. דפוס זה של שימוש באוכל כאמצעי להפחתת מצוקה רגשית נלמד פעמים רבות בגילאים מוקדמים: ההורים מתקשים להתמודד עם רגשות וצרכים רגשיים של הפעוט וממירים אותם במתן "פינוקים" של מזון. פעוטות אלו גדלים עם התפיסה הפנימית לפיה הפתרון לכאב רגשי הוא אכילה ונושאים עמם דפוס זה לבגרות, מבלי שניתנה להם הזדמנות נאותה לפיתוח אסטרטגיות ויסות והתמודדות עם רגשות. כמו כן, אכילת יתר אשר מתקיימת אצל אדם החי בחיק משפחתו עשויה להוות קריאה לעזרה המסמלת את הרעב והחסר בו האדם נמצא.

כאשר אכילת יתר מביאה להשמנה קיצונית, היא ממלאה לעיתים תפקיד נוסף של פגיעה בגוף ושל מניעת מיניות והסתרתה- תפקיד המביא להקלה רבה, בטווח המיידי, בקרב אנשים החווים קשיים בתחום המיני/אינטימי או נפגעי/ות תקיפות מיניות.

אכילת יתר והטיפול בה

כאמור, אכילת יתר מלווה בהשפעות רגשיות ובריאותיות משמעותיות ולעיתים אף בפגיעה בתפקוד היומיומי. מאחר ואכילת יתר מתפתחת פעמים רבות בהיעדר אסטרטגיות יעילות יותר להתמודדות עם רגשות, פותחו גישות טיפוליות אשר מחזקות אסטרטגיות עיבוד רגשי ומקנות אסטרטגיות לשליטה בהתקפי אכילת יתר בלתי נשלטים.

טיפולים מרכזיים לאכילת יתר הם טיפול דינמי המתבסס על הבנת גורמי העומק להפרעה ופיתוח יכולת העיבוד הרגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול דיאלקטי.