תפריט נגישות

הפרעת אכילה או בררנות – כיצד ניתן לזהות?

הפרעת אכילה או בררנות – כיצד ניתן לזהות?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

אם יוצא לכם לבלות זמן בחברת ילדים צעירים, ודאי נתקלתם בילדים שלא מוכנים לאכול מאכלים מסוימים. רובם נמנעים מלנסות מאכלים חדשים, ועשויים להירתע ממרקמים או ריחות מסוימים. עם ההתבגרות, מרבית האנשים משאירים את השלב הזה מאחוריהם, אך ישנם כאלו שממשיכים לדבוק בהעדפות המצומצמות האלו לאורך חייהם. כל עוד הבררנות הזו לא מפריעה לאורח החיים או לבריאות, אין עם כך שום בעיה – אך מתי בררנות לגבי אוכל הופכת להיות הפרעת אכילה?

"את זה אני לא מוכנה לאכול" – הימנעות מסוגי מזון מסוימים

כאשר בררנות סביב אוכל מובילה לכך שהצרכים התזונתיים או הקלוריים אינם מסופקים, ייתכן קושי לשמור על משקל מתאים, יכולה להתרחש ירידה חדה במשקל, ולעיתים אף עצירת גדילה בקרב ילדים ומתבגרים. בררנות כזו מוגדרת כ-Avoidant-restrictive food intake disorder או בקיצור ARFID – הפרעת הימנעות והגבלת אכילה.

יש לציין ש-AFRID אינה זהה לאנורקסיה, מפני שבאנורקסיה הגבלת האכילה קשורה לדימוי גוף, ואילו ב-AFRID ההגבלה קשורה להעדפות לגבי המזון (בעיקר העדפות חושיות הקשורות לריח ומרקם). בנוסף, הסובלים מ-AFRID בדרך כלל חווים את הבררנות הזו לאורך כל חייהם, על אף שייתכנו גם מקרים בהם ההפרעה תתפתח לאחר הרעלת מזון או חוויה שלילית עוצמתית הנוגעת לאוכל.

אם אתם חושבים שאתם או מישהו שאתם מכירים סובל מ-AFRID, כדאי לפנות לעזרה באחד מהמצבים הבאים:

• אם קיים קושי בשמירה על משקל יציב, אם מתרחשת ירידה במשקל או עצירת גדילה בקרב ילדים.

• אם יש נטייה להסתמך על תוספי מזון כדי להימנע מצריכת מאכלים מסוימים.

• אם הרגלי האכילה מפריעים לקיומה של שגרה יום-יומית נורמטיבית ותפקודית.

  • למטפלים בתחום הפרעות אכילה >>

  • למאמרים נוספים בנושא הפרעות אכילה >>

"אבל זה ממש לא בריא" – הגבלת אוכל על בסיס בריאותי

סוג אחר של בררנות לגבי אוכל נקרא אורתורקסיה, והוא מתייחס להגבלת אוכל מתוך שיקולים בריאותיים באופן שמפריע לחיי היום-יום של האדם. לפי התפיסה המסורתית, אורתורקסיה נבדלת מאנורקסיה בכך שהמוטיבציה להגבלת המזון היא שונה – בעוד שבאורתורקסיה המניע הוא בריאותי (גם אם מוביל לתוצאות בלתי בריאות), באנורקסיה המניע המרכזי הוא ירידה במשקל.

אולם, מחקרים חדשים מצאו שגם באורתורקסיה המוטיבציה העיקרית יכולה להיות ירידה במשקל, ולכן תפיסות חדשות יותר רואות באבחנה "קרובת משפחה" של אנורקסיה. למעשה, אורתורקסיה עשויה להיות שלב התחלתי של הפרעת אכילה כך שהגבלת המזון מתחילה מתוך שיקולים בריאותיים, אך לאחר מכן הופכת לאנורקסיה. כמו כן, ייתכן שההסתמכות על הסיבה ה"בריאותית" פשוט מהווה תירוץ מקובל חברתית להתנהגות אנורקטית.

תמרור אזהרה – סימנים מוקדמים להפרעת אכילה

כדאי לשים לב לכך שהרבה אנשים שמפתחים אנורקסיה נרבוזה מתחילים קודם בהגבלה של מזונות מסוימים, בקיום "צומות בריאותיים" או באימוץ דיאטה חדשנית ואגרסיבית. לפני שמפתחת הפרעת אכילה מלאה, עשויים להופיע סימנים עדינים יותר והנה כמה תמרורי אזהרה שכדאי לשים אליהם לב:

• דילוג על ארוחות, הימנעות מאכילה מול אנשים, אימוץ ריטואלים וטקסים של אכילה

• ערבוב מאכלים מוזרים

• שימוש רק בסט מסוים של סכו״ם או בכלים קטנים (לפעמים כלים המיועדים לילדים)

• עניין מוגבר במה שאנשים אחרים אוכלים – אדם המבקש מאחרים לתאר את הארוחה שלהם, מעיין לעיתים קרובות בספרי בישול או צופה בתוכניות אוכל רבות בטלוויזיה/ ברשת

• לעיסה מרובה בזמן הארוחה או לעיסת מסטיק לעיתים קרובות/ יריקה מרובה

• בישול עבור כל דיירי הבית מבלי שהאדם אוכל בעצמו

• עידוד של אנשים אחרים לאכול מאכלים עתירי קלוריות שהאדם לא יאכל בעצמו

• היצמדות למספר מצומצם של מאכלים

• ספירה מדוקדקת של הכמויות שאוכלים (למשל להוסיף בדיוק שלושה צימוקים ליוגורט)

• מעבר לתזונה צמחונית או טבעונית, מבלי לצרוך את השומנים והפחמימות הנדרשים (לדוגמא הימנעות מתפוחי אדמה, בטטה או אבוקדו)

• הפחתה דרסטית או הימנעות מצריכת שומן

• שימוש בתיבול מוגזם (לדוגמא כמות מוגזמת של פלפל שחור או סוכרזית)

• שינוי מתכונים (למשל להכין 20 עוגיות קטנות במקום 10 שכתובות במתכון)

• קריאה מדוקדקת של תוויות על גבי מוצרי מזון

• רגישות סביב טעויות בקניית פריט מזון (לדוגמא אם קנו בטעות יוגורט 3% במקום 0% שומן)

• במקרה של חריגה מהתפריט או אכילה של כמות גדולה מהרגיל, קמים מהשולחן (לרוב לשירותים על מנת לנסות להקיא)

• ירידה במשקל או ניסיון לרדת במשקל

• פחד מהשמנה

• האדם נסער אם פספס אימון גופני או אם הפריעו לו באמצע (ייתכן שנוהג לפצות על אימונים שפספס באופן מופרז)

• אובססיה כלפי מידות בגדים

• בילוי זמן רב מול המראה

• האדם חושב שהוא לא נראה טוב ומנסה להסתיר את מבנה גופו (לבישת בגדים רחבים)

• הערך העצמי קשור לרזון (הרגשה טובה יותר כאשר רזים יותר)

למה חשוב לשים לב לסימנים?

הסובלים מהפרעת אכילה לפעמים מתביישים או חוששים שהההתנהגות שלהם "משוגעת". ההבנה שהסימפטומים שהוצגו מעלה נפוצים, עשויה לסייע לסובלים מהם להרגיש פחות בושה. בנוסף לכך, מודעות לסימפטומים פחות מוכרים יכולה לסייע לכם לשים לב ולהבין טוב יותר האם אתם או הקרובים אליכם מתמודדים עם הפרעת אכילה או התחלה שלה. זה חשוב במיוחד כשמי שסובל מהסימפטומים לא מודע למצבו.

אם אתם מרגישים שאתם מתחילים לפתח הפרעת אכילה, ריסון הסימפטומים ההתחלתיים שתוארו מעלה והניסיון להתנגד להם עשוי לעזור למנוע את התפתחות ההפרעה, אך לא תמיד – לכן, חשוב לפנות לעזרה מקצועית במידת הצורך.

אם אתם מחלימים או שכבר החלמתם מהפרעת אכילה, כל הכבוד! היו ערניים להופעתם של סימפטומים כאלו, כדי שתוכלו לפנות לעזרה בזמן ולמנוע את הישנותה של ההפרעה. זכרו שהחלמה מהפרעת אכילה היא תהליך קשה. אם אתם עדיין סובלים מחלק מהסימפטומים המתוארים למעלה, זה לא מפחית מהעבודה הקשה שהשקעתם בהחלמה. בעוד תרחיש אידיאלי הוא כזה שבו אין סימפטומים כלל, גם רמה יציבה של סימפטומים היא הישג. כך או כך, בכל התלבטות לגבי בעייתיות בדפוסי אכילה שלכם, הקפידו לפנות לאיש המקצוע המתאים - רופא המשפחה, דיאטנית קלינית, פסיכולוג או פסיכיאטר. ככל שהטיפול מוקדם יותר כך סיכויי ההחלמה טובים יותר.

מקורות

כתבות מאתר Psychology today

www.psychologytoday.com/us/blog/diet-is-4-letter-word/201607/my-friend-is-picky-eater

www.psychologytoday.com/us/blog/in-practice/201811/20-subtle-eating-disorder-signs

www.psychologytoday.com/us/blog/beauty-sick/202008/orthorexia-healthy-eating-or-eating-disorder

אנשי מקצוע בתחום

הפרעות אכילה

עוד מאמרים שיעניינו אותך