'מבחן השלכתי' הוא שם כולל לסוגי מבחנים המסתמכים על מנגנון של השלכה אשר בו גירוי מסוים מקבל משמעות ייחודית מתוך מפגש עם עולמו הפנימי של כל אדם.
שיתוףמבחנים השלכתיים הם קבוצת מבחנים פסיכולוגיים אשר מבוססים על מנגנון נפשי של השלכה, ובו גירוי מסוים מקבל באופן לא-מודע משמעות ייחודית מתוך מפגש עם עולמו הפנימי של כל אדם. לעיתים מבחנים אלו נקראים גם מבחני אישיות, מבחנים רגשיים, נרטיביים או אימפליציטיים (ידע אשר לא בהכרח יכול לבוא לידי ביטוי באופן מילולי).
על מנת לאפשר למנגנון ההשלכה לבוא לידי ביטוי, הגירויים המוצגים במבחן הם עמומים ורבי משמעות, וההוראה לביצוע המבחן היא קצרה ופשוטה ככל הניתן. מתוך כך, היתרון המרכזי של כלים אלו, הוא היכולת ללמוד על הרובד הלא-מודע של הנפש, אשר לא תמיד נגיש למודעות וליכולתו של האדם לספר עליו באופן ישיר, כמו באמצעות שיחה.
השימוש בכלים אלו נעשה על ידי פסיכולוגים אשר עברו הכשרה בהעברה וניתוח המבחנים. המבחנים ההשלכתיים אינם עומדים בפני עצמם – הם מהווים חלק מן הכלים האבחוניים בהם נעזר הפסיכולוג מסגרת הערכה או אבחון פסיכולוגי והם מפורשים באופן אינטגרטיבי בשילוב כלים נוספים כמו שאלוני דיווח עצמי וראיון קליני.
מבחן הכולל 10 כרטיסיות עליהן מוצגים כתמי דיו סימטריים, והנבחן נשאל כמו מה הכתם נראה או יכול להיות. המבחן מיועד למבוגרים ולילדים החל מגיל 5 שנים. מבין שאר המבחנים ההשלכתיים, מבחן הרורשאך הוא היחיד אשר מנותח באופן רשמי באמצעות שיטת ניתוח מבוססת מחקר. לאחר העדכון האחרון של שיטת הניתוח, הוא נחשב למבחן בעל תמיכה מחקרית גבוהה.
קבוצת מבחנים בהם מוצגות מספר כרטיסיות ועליהן איורים על פיהם הנבדק מתבקש לספר סיפור מתאים. המרכזי מבין סוג מבחנים אלו הוא מבחן ה-TAT אשר מיועד למבוגרים ולילדים החל מגיל 10 שנים, וכן מתוכו התפתח מבחן ה-CAT אשר מיועד לילדים צעירים יותר, בגילי 3-10 שנים. המבחן נמצא כרלוונטי במיוחד בניתוח של יחסים בין-אישיים.
קבוצת מבחנים המבוססים בעיקרם על הוראה לצייר אובייקטים מסוימים, בדרך כלל של בית, עץ ודמות אדם. ישנן הרחבות וגרסאות שונות למבחן זה, אך המבחן השכיח ביותר הוא מבחן ה-HTP. מבחן זה נחשב למבחן בעל תמיכה מחקרית הנמוכה ביותר מבין כל המבחנים ההשלכתיים. עם זאת, פסיכולוגים רבים ממשיכים להעזר בו משום שהעברתו פשוטה יחסית והוא מתאים גם לילדים צעירים.
המבחן כולל התחלות של משפטים, כמו "הייתי רוצה ש...", "אני מאוד מפחד מ...", והנבדק מתבקש להשלים את המשפט כרצונו לפי האסוציאציה הראשונה שעולה במוחו, תוך כדי מגבלת זמן. מבין כל המבחנים ההשלכתיים, מבחן זה נמצא בשימוש המועט ביותר.
הביקורת אשר נשמעה שנים רבות על תמיכה מחקרית נמוכה של חלק מהמבחנים מחוללת שינויים בתחום האבחון והערכה, כמו פיתוח שיטות ניתוח חדשות או הוצאה משימוש של מבחנים מסוימים. כך למשל, מבחן הבנדר, אשר בעבר היה מוכר גם הוא כמבחן בעל מידע השלכתי, נמצא בשימוש כיום רק לצורך הערכה גרפו-ויזו-מוטורית.
Weiner, I. B., & Greene, R. L. (2017). Handbook of personality assessment. John Wiley & Sons
John Wiley & Sons Lilienfeld, S. O., Wood, J. M., & Garb, H. N. (2000). The scientific status of projective techniques. Psychological science in the public interest, 1(2), 27-66
מבחן סטנפורד-בינה הוא אחד ממבחני האינטליגנציה הראשונים אך כיום בישראל הוא נמצא בשימוש מועט. על בסיסו פותחו מבחני אינטיליגנציה נוספים, כמו וקסלר.
קראו עודמהו מקור המונח אינטליגנציה? איך ניתן לבדוק את רמת האינטליגנציה וממה היא מורכבת? תיאוריות שונות מנסות להבין מה עומד בבסיס האינטליגנציה האנושית.
קראו עודלטענת קטל, שניסח את "שאלון 16 גורמי האישיות של קטל", ניתן לצמצם את תכונות האדם ל-16 תכונות בסיסיות המתארות באופן מדויק דיו את כל בני האדם
קראו עוד