תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Projective Tests - מבחנים השלכתיים

מבחן השלכתי הוא שם כולל לסוגי מבחנים המסתמכים על מנגנון של השלכה, ובו גירוי מסוים מקבל משמעות ייחודית מתוך מפגש עם עולמו הפנימי של כל אדם. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על סוגי מבחנים השלכתיים, ועל ביקורת ומגבלות של מבחנים אלו.

מהם 'מבחנים השלכתיים'?

מבחנים השלכתיים הם קבוצת מבחנים פסיכולוגיים אשר מבוססים על מנגנון נפשי של השלכה, ובו גירוי מסוים מקבל באופן לא-מודע משמעות ייחודית מתוך מפגש עם עולמו הפנימי של כל אדם. לעיתים מבחנים אלו נקראים גם מבחני אישיות, מבחנים רגשיים, נרטיביים או אימפליציטיים (ידע אשר לא בהכרח יכול לבוא לידי ביטוי באופן מילולי). 

על מנת לאפשר למנגנון ההשלכה לבוא לידי ביטוי, הגירויים המוצגים במבחן הם עמומים ורבי משמעות, וההוראה לביצוע המבחן היא קצרה ופשוטה ככל הניתן. מתוך כך, היתרון המרכזי של כלים אלו, הוא היכולת ללמוד על הרובד הלא-מודע של הנפש, אשר לא תמיד נגיש למודעות וליכולתו של האדם לספר עליו באופן ישיר, כמו באמצעות שיחה. 

השימוש בכלים אלו נעשה על ידי פסיכולוגים אשר עברו הכשרה בהעברה וניתוח המבחנים. המבחנים ההשלכתיים אינם עומדים בפני עצמם – הם מהווים חלק מן הכלים האבחוניים בהם נעזר הפסיכולוג מסגרת הערכה או אבחון פסיכולוגי והם מפורשים באופן אינטגרטיבי בשילוב כלים נוספים כמו שאלוני דיווח עצמי וראיון קליני.

סוגי המבחנים

מבחן רורשאך

מבחן הכולל 10 כרטיסיות עליהן מוצגים כתמי דיו סימטריים, והנבחן נשאל כמו מה הכתם נראה או יכול להיות. המבחן מיועד למבוגרים ולילדים החל מגיל 5 שנים. מבין שאר המבחנים ההשלכתיים, מבחן הרורשאך הוא היחיד אשר מנותח באופן רשמי באמצעות שיטת ניתוח מבוססת מחקר. לאחר העדכון האחרון של שיטת הניתוח, הוא נחשב למבחן בעל תמיכה מחקרית גבוהה. 

מבחני התפסת נושא

קבוצת מבחנים בהם מוצגות מספר כרטיסיות ועליהן איורים על פיהם הנבדק מתבקש לספר סיפור מתאים. המרכזי מבין סוג מבחנים אלו הוא מבחן ה-TAT אשר מיועד למבוגרים ולילדים החל מגיל 10 שנים, וכן מתוכו התפתח מבחן ה-CAT אשר מיועד לילדים צעירים יותר, בגילי 3-10 שנים. המבחן נמצא כרלוונטי במיוחד בניתוח של יחסים בין-אישיים. 

מבחני ציורים

קבוצת מבחנים המבוססים בעיקרם על הוראה לצייר אובייקטים מסוימים, בדרך כלל של בית, עץ ודמות אדם. ישנן הרחבות וגרסאות שונות למבחן זה, אך המבחן השכיח ביותר הוא מבחן ה-HTP. מבחן זה נחשב למבחן בעל תמיכה מחקרית הנמוכה ביותר מבין כל המבחנים ההשלכתיים. עם זאת, פסיכולוגים רבים ממשיכים להעזר בו משום שהעברתו פשוטה יחסית והוא  מתאים גם לילדים צעירים.

מבחן השלמת משפטים

המבחן כולל התחלות של משפטים, כמו "הייתי רוצה ש...", "אני מאוד מפחד מ...", והנבדק מתבקש להשלים את המשפט כרצונו לפי האסוציאציה הראשונה שעולה במוחו, תוך כדי מגבלת זמן. מבין כל המבחנים ההשלכתיים, מבחן זה נמצא בשימוש המועט ביותר. 

ביקורת ומגבלות

1. רובם מנותחים באופן התרשמותי ולא על פי שיטת ניתוח מבוססת מחקר – הביקורת המרכזית על מבחנים השלכתיים היא התמיכה המחקרית המוגבלת שלהם. מבחן ה-HTP נחשב כבעל התמיכה המחקרית הנמוכה ביותר ואחריו נמצא מבחן ה-TAT – שניהם מנותחים בעיקר באופן איכותני וללא שיטת ניתוח ופרשנות אחידה (סטנדרטיזציה). לעומתם, מבחן הרורשאך מסתמך על שיטת ציינון (מערכת ציונים) ופרשנות סדורה המבוססת על מחקר רב הכולל שקלול של נורמות ביצוע לפי קבוצות גיל. 

2. לא ניתן להסיק מתוך הממצאים על אירועי חיים – המבחנים אינם מאפשרים לקבוע האם אדם עבר אירועי חיים מסוימים (כמו התעללות מינית או הזנחה). ניתן להיעזר בממצאים על מנת לבסס השערות מסוג זה, אך רק כאשר ישנן עדויות משמעותיות נוספות המעידות על כך. מכאן כי השימוש במבחנים אלו לצרכים משפטיים הינו מוגבל.

3. לא ניתן להסיק מתוך הממצאים על סימפטומים לצורך קביעת אבחנה – למרות שלעיתים ממצאי המבחנים מעידים על חוויה רגשית המתאימה לאחת מן ההפרעות הפסיכיאטריות, יש לבחון האם מתקיימים הסימפטומים הנדרשים לקביעתה, וכן מידת הפגיעה בתפקוד היום-יומי. אבחנות פסיכיאטריות, כמו דיכאון או חרדה, נקבעות על פי סימפטומים שנקבעו על פי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM).

הביקורת אשר נשמעה שנים רבות על תמיכה מחקרית נמוכה של חלק מהמבחנים מחוללת שינויים בתחום האבחון והערכה, כמו פיתוח שיטות ניתוח חדשות או הוצאה משימוש של מבחנים מסוימים. כך למשל, מבחן הבנדר, אשר בעבר היה מוכר גם הוא כמבחן בעל מידע השלכתי, נמצא בשימוש כיום רק לצורך הערכה גרפו-ויזו-מוטורית.


מקורות

Weiner, I. B., & Greene, R. L. (2017). Handbook of personality assessment. John Wiley & Sons

John Wiley & Sons‏ Lilienfeld, S. O., Wood, J. M., & Garb, H. N. (2000). The scientific status of projective techniques. Psychological science in the public interest, 1(2), 27-66

תחומי מומחיות:
אבחון פסיכודיאגנוסטי

אנשי מקצוע בתחום

אבחון פסיכודיאגנוסטי