פורום טיפול נפשי

שלום ענבל.

ראשית, הדאגה שלך מוצדקת ואכן נשמע שיש צורך בהתערבות מקצועית  שתסייע הן להורייך והן לאחיך.

לאור היעדר שיתוף הפעולה של אחיך, אני מציעה לפנות עם הורייך למרכז להעצמה הורית של פרופ' חיים עומר. מרכז זה מתמחה בהדרכת משפחות להתמודדות עם מצבים של היעדר תפקוד של ילדים בוגרים, ואני מאמינה שיכול להקנות לכם את הכלים להתמודדות.

ליטל

שלום טל.

לצערי אין "פתרון קסם" לקשיי חרדה ודיכאון. השגת שינוי נפשי סביב סימפטומים אלו הוא תהליך ממושך ובמובן זה- טוב שבחרת להיעזר בטיפול, וסביר להניח שעם הזמן תרגישי שיפור וגם יכולתך לצאת ממצבי החרדה והדיכאון תשתפר. במקביל לטיפול, אפשר להיעזר בספרי פסיכולוגיה חיובית או בטכניקות מיינדפולנס והרגעה עצמית אשר מסייעים בהתמודדות עם רגשות שליליים אשר מתעוררים ומלווים במצוקה משמעותית.

ליטל

שלום שרון.

נשמע מדברייך שאת מזהה הן את מצוקתה של אמך ואת הקושי שעל הרקע שלו מגיעה התנהגותה, והן את אי הנוחות שהיא גורמת לך ולשאר בני המשפחה. לאור זאת אני מציעה לפעול בשני כיוונים- ראשית, לבדוק היכן את יכולה לסייע לה לשפר את חייה- לעודד פעילויות פנאי וקשרים חברתיים מחוץ למשפחה, למשל, או להציע פנייה לטיפול פסיכולוגי שיציע תמיכה בתקופת חיים מורכבת זו. כמו כן, כדאי לנסות ולהעביר לה מסר שהיא רצויה, ובכך אולי להפחית את הלחץ שהיא מפעילה כדי לייצר תחושה זו. במקביל, אני מציעה להתמקד בינך לבינך בהבחנה בין מה שנתון לשליטתך ומה שלא. סביר להניח שלא תוכלי לשנות באופן עמוק את אישיותה של אמך, ולכן כדאי "לבחור את הקרבות" בקפידה, ולחשוב מהם המקומות בהם חשוב לך להציב גבול ומהם המקומות בהם, על אף אי הנעימות, את נכונה לשאת את התנהגותה. בהתאם, תוכלי להנחות גם את ילדייך כיצד לנהוג מולה.

סביר להניח שכיוונים אלו לא יעלימו את הקושי, אך אולי יאפשרו לשאת אותו עם יותר סבלנות למגבלותיה של אמך.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע להתייעצות

שלום עדן.

שימוש יתר בחומרים כסמים ואלכוהול אכן יכול לגרור איתו תגובות נפשיות מהסוג שאת מתארת. מאחר ומדובר במצב מתמשך, וכדי למנוע נזק קבוע במידה ויש סיכן לכך, חשוב לפנות בהקדם להתייעצות עם פסיכיאטר כדי להבין יותר לעומק את ההשפעות ואת האופן בו ניתן לסייע לך. טיפול מוקדם יכול להשפיע משמעותית על ההתאוששות.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע להתייעצות וטיפול

שלום עודד.

דיסוציאציה נוטה שלא להיעלם ללא טיפול מתאים. לאדם הסובל מדיסוציאציה יהיו בדרך כלל קשיים נוספים אשר יקשו עליו להתקבל ללימודי פסיכולוגיה ולעמוד בדרישות ההתמחות למקצוע. לצד זאת, דיסוציאציה ניתנת לטיפול, ובהינתן טיפול מתאים יכול לחול שינוי משמעותי בתפקוד.

ליטל

שלום יעל.

נשמע מדברייך שה"אובססיה" לעור נוגעת בהיבטים רגשיים עמוקים יותר הנוגעים, בין היתר, לתחושת הערך העצמי, תחושות של חרדה ולחוויות בין אישיות. לאור זאת, אני חושבת שאכן תוכלי להיעזר בטיפול נפשי אשר יאפשר עיבוד של גורמי העומק העומדים תחת העיסוק בעור. ניתן לקבל טיפולים מוזלים דרך קופות החולים. כמו כן, תוכלי לפנות למוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205 ולבדוק האם ניתן למצא מטפל אשר מציע מחיר רלוונטי עבורך. 

בכל מקרה, אני מציעה לא לוותר על טיפול נפשי, מאחר ונשמע שאת סובלת מאוד מהמצב ושהוא מקרין על יחסייך ותפקודך.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע להתייעצות ובחינת טיפול

שלום מיכל,

מדבריך נשמע שאת מזהה שמדובר בחרדה. עם זאת, במצב בו מתקיימים תסמינים פיזיולוגים לא מוכרים כדאי להיוועץ עם רופא. בהנחה שעשית את כל הבדיקות והמצב הפיזיולוגי תקין, טוב שאת מזהה שזו חרדה שכן במצב שכזה אנשים נוטים לפרש את התסמינים הפיזיולוגיים כסימן להתקף לב או לבעיה אחרת ופרשנות שגויה שכזו יכולה להוסיף לחוויית החרדה והפאניקה. 

התקפי חרדה, או תסמינים של חרדה, הינם תופעה מאוד לא נעימה שיכולה לחזור על עצמה, אך בהחלט ניתנת לטיפול. קשה לי לתת ״עצה״ כיצד להתמודד ללא היכרות עימך והבנה יותר מעמיקה של המצב, הגורמים והסיבות לו, טריגרים וכו׳.

על מנת להבין טוב יותר כיצד להתמודד, אני מציעה לך לקרוא עוד על חרדה/התקפי חרדה (מצורף לינק למעלה) וכן על שיטות הטיפול. הטיפול הנפשי בחרדה, בהנחה שזו הבעיה המרכזית ואין עוד בעיות רגשיות שדורשות מענה, הינו יחסית ממוקד וקצר מועד. תוכלי לקרוא בהרחבה עוד על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שהינו הטיפול המרכזי לחרדה. 

תרגישי טוב,

יעל 

שלום לך,

מתיאורך נשמע שהאינטראקציה עם אותו אדם מעוררת כעס. ייתכן וכעס זה קשור ספציפית באותו אדם, או שהוא קשור בקושי פנימי או נפשי כלשהו. במידה ואתה מרגיש שהעניין נקודתי וקשור רק לאותו האדם, ייתכן ויש עוד אופנים בהם ניתן יהיה לנסות לעזור לו להבין את תחושותיך. עם זאת, לעתים קרובות אינטראקציות עם אנשים והתחושות שהם מעוררים יכולות להעיד על חווייה פנימית יותר רחבה או עמוקה. אחת האפשרויות להבין טוב יותר קשיים באינטראקציה עם אנשים אחרים היא באמצעות טיפול נפשי, באמצעותו ניתן לחקור יותר לעומק את התחושות שאתה מתאר כאן, ולנסות להבין ביחד עם המטפל כיצד ניתן להתמודד עם המצב המתסכל וכן כיצד ניתן לתקשר תסכול זה באופן שיאפשר לאחר להבין את רגשותיך.

בהצלחה,

יעל  

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע להתייעצות ובחינת טיפול

שלום חגית,

אני מבינה שאת נמצאת במעקב פסיכיאטרי, ועל כן אם השינוי התרופתי גרם להחמרה במצבך כדאי מאוד לדווח על כך לרופא המטפל בהקדם ולהיוועץ איתו וטוב שכך עשית. אם מה שהוא הציע עדיין לא עזר כדאי להתייעץ איתו שוב. אינני פסיכיאטרית, אבל ממה שאני יודעת שינוי תרופתי עלול לגרום לתופעות שונות ולפעמים ההסתגלות לוקחת זמן. בכל מקרה, כדאי שהרופא יהיה מיודע במצבך ואני ממליצה לך לנסות להבין ביחד איתו אם התופעות שמהן את סובלת כרגע נפוצות ומוכרות. לצערי הרב לא אוכל להציע פתרון פשוט לתופעות שאת מתארת. ייתכן וכדאי לפנות לטיפול נפשי במקביל לטיפול הפסיכיאטרי על מנת לטפל בחרדה גם באמצעים פסיכולוגיים. 

מקווה שתרגישי טוב יותר בהקדם,

יעל 

שלום שלומית.

ראשית, טוב שאת נמצא בטיפול פסיכולוגי. לא פעם התהליך הטיפולי אורך זמן מה ובמובן זה, לא הייתי ממהרת להתייאש ולחשוב על טיפול חלופי. מה גם שמרבית המחקרים מצביעים על כך שכל עוד יש קשר טוב עם המטפל, אין הבדל משמעותי ביעילותן של שיטות טיפוליות שונות.

לגבי טיפול תרופתי, אני חושבת שכדאי להתייעץ עם המטפלת. המחקר מצביע על כך ששילוב בין טיפול תרופתי לפסיכולוגי הוא היעיל ביותר להתמודדות עם דיכאון, אך כדאי לשמוע את חוות דעתה של מטפלת שמכירה אותך. מעבר לכך, אני חוששת שאין "טיפים" שיכולים פשוט להעביר את הדיכאון- כדאי לזהות עם המטפלת טריגרים לקושי וקשרים פעילויות אשר מקלים עלייך, ולארגן את חייך בתקופה זו בהתאם.

ליטל

שלום נורית,

התקפי חרדה הינם תופעה מאוד לא נעימה שיכולה לחזור על עצמה, אך בהחלט ניתנת לטיפול. על מנת להבין טוב יותר את הסיבות וכן מהו הטיפול הנכון עבורך, יש צורך בהיכרות עימך ובהבנה יותר מעמיקה של המצב, הגורמים והסיבות לו, טריגרים וכו׳. אני ממליצה לך לפנות בהקדם לטיפול (תוכלי למצוא באתר רשימה של אנשי מקצוע), שכן התקפי חרדה נוטים להתגבר ולייצר מגבלות שונות על חיי היום יום כגון פחד לצאת מהבית, כפי שאת מתארת, במידה ולא ניתן מענה טיפולי הולם. 

על מנת להבין טוב יותר את התופעה, אני מציעה לך לקרוא עוד על חרדה/התקפי חרדה (מצורף לינק למעלה) וכן על שיטות הטיפול. הטיפול הנפשי בחרדה, בהנחה שזו הבעיה המרכזית ואין עוד בעיות רגשיות שדורשות מענה, הינו יחסית ממוקד וקצר מועד. תוכלי לקרוא בהרחבה עוד על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שהינו הטיפול המרכזי בהתקפי חרדה. 

בהצלחה,

יעל 

שלום דניאלה,

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) היא שיטת טיפול קצרת-מועד וממוקדת שמשלבת בין שתי גישות - קוגניטיבית והתנהגותית. טיפול זה מתמקד בקשר שבין מחשבות, רגשות והתנהגויות. לרוב, המחשבות שלנו לגבי סיטואציות משפיעות על הרגשות שלנו, אלה גורמים לנו להתנהג בדרך מסוימת אשר מחזקת את המחשבות שלנו, וכך הלאה.

המטרה בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי היא קודם כל לזהות מהם דפוסי החשיבה הלא יעילים, להבין כיצד הם משפיעים על הרגשות וההתנהגות שלנו, ובהמשך הטיפול גם ללמוד כיצד ניתן לשנות או להגמיש דפוסים אלו. חשוב לציין שגם תחת השם הכללי טיפול קוגניטיבי התנהגותי׳ קיימות טכניקות טיפול שונות ומגוונות, כאשר תחום זה ממשיך להתפתח ללא הרף. 

כיום משתמשים בשיטה זו בטיפול במגוון רחב של בעיות כגון דיכאון, ADHD, OCD, הפרעות אכילה ועוד, ובעיקר, CBT הוכח כיעיל מאוד בטיפול בהפרעות חרדה. יש מטפלים שמתמחים בגישה זו, יש שמשלבים טיפול זה גם עם שיטות טיפול אחרות, ויש שכלל לא מטפלים בגישה זו. אם את כבר נמצאת בטיפול, תוכלי להתייעץ עם המטפלת שלך לגבי מידת ההתאמה של טיפול זה עבורך ולהתעניין האם היא מטפלת בגישה זו.

בהצלחה,

יעל 

שלום חדווה,

מהתיאור שלך קשה לי לומר האם מדובר בהפרעת אכילה (ובכל מקרה אנחנו לא מאבחנים דרך הפורום כמובן). על מנת להבין טוב יותר האם מדובר בהפרעה של ממש או רק בהרגל לא טוב, תוכלי ללכת לייעוץ אצל איש מקצוע שמתעסק בתחום הפרעות האכילה. בין אם מדובר בהפרעת אכילה ובין אם לא, מדברייך נשמע שהעיסוק באוכל מייצר אי שקט ולכן אני מאוד ממליצה לך לפנות לקבלת עזרה מקצועית בכדי שתוכלי לקבל תמיכה בהשגת שליטה טובה יותר על הרגלי האכילה וכן על מנת שתוכלי להבין טוב יותר מה עומד בבסיס דפוסי האכילה שאת מתארת. 

מאחר והזכרת חשש מוויתור על אוכל, חשוב לציין שהטיפול לא דורש ויתור על אוכל כמובן, אלא מעודד דפוסי אכילה יותר בריאים ונכונים לצד שינוי בהיבטים נוספים שיכולים להשפיע או להיות מושפעים מהרגלי האכילה. במקרים רבים, טיפול שכזה יכול לתמוך ביצירת שינוי רחב יותר גם בהיבטים הרגשיים הקשורים בהתנהגויות האכילה. 

תוכלי לקרוא עוד באתר על הפרעות האכילה השונות, וביניהן הפרעת אכילה כפייתית והטיפול בה. עם זאת, חשוב להיזהר מאבחון עצמי ולגשת להתייעץ עם איש מקצוע. 

יעל 

שלום לך.

מאחר ואתה מתאר תחושות חוזרות של עצב וחוסר הנאה, יש סיכוי סביר שנפשך "מאותתת" על דבר מה שמצריך התייחסות. במובן זה, לא משנה אם אתה עונה לאבחנה של דיכאון או לא- חשוב יותר להקשיב למה שנפשך מספרת דרך התחושות העצובות והבודדות, ולכן אני חושבת שכדאי לבדוק את האפשרות של טיפול פסיכולוגי. טיפול בגישה פסיכודינמית יכול להתאים, מאחר והוא מציע אפשרות להתבוננות פנימית ועיבוד של התחושות והחוויות העומדות בבסיסם. במרבית המקרים, עיבוד זה מביא להקלה משמעותית.

ליטל

תוכל למצוא כאן רשימת אנשי מקצוע שמטפלים בדיכאון להתייעצות וטיפול

שלום חן,

התקפי חרדה הינם תופעה מאוד לא נעימה שיכולה לחזור על עצמה, אך בהחלט ניתנת לטיפול. קשה לי לתת ״עצה״ כיצד להתמודד ללא היכרות עימך והבנה יותר מעמיקה של המצב, הגורמים והסיבות לו, טריגרים וכו׳.

טוב שאת מבינה שמדובר בחרדה ושעשית את כל הבדיקות, כך את יודעת מול מה את עומדת, וזה חשוב שכן במצב של חרדה אנשים נוטים לפרש את התסמינים הפיזיולוגיים כסימן להתקף לב או לבעיה אחרת ופרשנות שגויה שכזו יכולה להוסיף לחוויית החרדה והפאניקה. 

על מנת להבין טוב יותר כיצד להתמודד, אני מציעה לך לקרוא עוד על חרדה/התקפי חרדה (מצורף לינק למעלה) וכן על שיטות הטיפול. הטיפול הנפשי בחרדה, בהנחה שזו הבעיה המרכזית ואין עוד בעיות רגשיות שדורשות מענה, הינו יחסית ממוקד וקצר מועד. תוכלי לקרוא בהרחבה עוד על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שהינו הטיפול המרכזי לחרדה. 

בהנחה שהתופעה לא תעבור מעצמה בקרוב, אני ממליצה לך בכל זאת לגשת לקבלת טיפול שכן המצב עלול להחמיר בהיעדר עזרה טיפולית מקצועית. 

בהצלחה,

יעל