פורום טיפול נפשי

שלום
הייתי בטיפול אצל פסיכולוג קליני באופן פרטי.
לאחר כמה טיפולים ביקשתי ממנו מכתב בן 3 שורות בלבד עבור חברת הביטוח לקבלת החזר כספי.
ביקשתי שבמכתב יהיה רשום את שמי, מועד תחילת הטיפול ואת סיבת הטיפול בלבד.
הוא דורש ממני עבור מכתב זה שעת עבודה מלאה (360 שח) למרות שלכתוב מכתב כזה דורש 3 דקות בלבד לכל היותר.
הוא יודע שללא מכתב זה אני לא אוכל לקבל החזר מקופת החולים ואני מרגיש שזאת ממש סחיטה מצידו.
האם דבר כזה קביל ?
האם ישנה איזו אתיקה מסוימת שאותו פסיכולוג מחוייב לו ?
אני מרגיש שהאמון שלי בו ממש נפגע.
יש דברים שהם מעבר לכסף וחבל שהשיקול של אותו פסיכולוג הוא כספי בלבד.
האם אפשר להתלונן עליו באיזה שהוא מקום ואם יש לי בכלל הצדקה לכך או שפשוט כל אחד מתנהג כפי שהוא חושב לנכון.

היי,
יש לי חברה טובה מאוד שאני חוששת שהקשר בינינו הפך לתלותי. חברה שלי היא אדם טוטאלי ונאמן מאוד, מהסוג שמפתח קשרים רגשיים עמוקים וקרובים מאוד. יש לנו קשר פתוח וטוב מאוד, ממש לא מהסוג הקלאסי שמתארים קשרים תלותיים, ז"א לשתינו עוד חברות קרובות וטובות, לא מעיק, לא אומרות בכלל אחת לשנייה מה לעשות, לא משתפות בסודות של אחרים וכל מיני כאלה. ובכ"ז אני מרגישה שהקשר הזה הופך למשמעותי מידי.
למה אני מתכוונת? אנחנו ממלאות אחת אצל השנייה חסרים, שתינו לא בזוגיות כרגע, ובבית אין לנו כל כך עם מי לדבר, כך יוצא שאנחנו המון יחד, מדברות שעות כמעט כל יום, כמה פעמים ביום, משתפות המון, לפעמים נמצאות יחד כמה שעות וכשנפרדות עוברות לטלפון..
אני בטבעי ממש לא נוטה לתלות. אם כבר ממש להיפך. מגיעה מרקע משפחתי קשה שכתוצאה ממנו די נסגרתי רגשית בפני אנשים, ובשנים האחרונות השתחררתי מזה. היא אחת האנשים הבודדים שאני באמת משתפת ומרגישה שבאמת מבין ונמצא כאן בשבילי. ולכן כשחשבתי בתחילה שהקשר הופך לכזה חשבתי לעצמי שאני פשוט אף פעם לא באמת שיתפתי בכנות במה שקורה איתי.
היא תורמת לי לחיים מאוד, אבל ברור לי שהייתי מסתדרת גם בלעדיה, אני לא חרדה איך אסתדר בלי למרות שהיא ממש חשובה לי, ואני חושבת שיש תחומים בהם היא מוצלחת יותר אבל מנגד יש שאני מוצלחת יותר. לעומתי, היא אומרת לי הרבה פעמים איך היא תסתדר בלעדי ומדגישה לי כל מיני תחומים בהם אני טובה יותר.
חשוב לציין שלה יש נטייה לפתח קשרים בעלי תלות הדדית, אני יודעת על 2 קשרים שלה שחברות חתכו בגלל הסיבה הזו, אבל שם גם הצד השני היה תלותי.
דבר נוסף שחשוב לציין שהיא עברה פגיעה מינית בעבר ומטופלת. (קראתי פעם שיש נפגעות שחשות צורך לשתף בכל מה שקורה איתן כל הזמן, זה נכון? כי היא ממש כזאת)

האם בהכרח זהו קשר תלותי? האם יש דרך להפוך אותו לחברי בלבד? הרי כל קשר חברי טוב באמת חשוב לך ואתה לא מבין איך תסתדר בלעדיו. האם שיחה איתה בנושא תעזור? ואם כן מה חשוב להעלות בה?
אני אוהבת אותה, היא חשובה לי ותורמת לי, אני לא רוצה לפגוע בה אבל כן מרגישה שהמצב הזה לא נכון לא לי ולא לה, ושאולי במובן מסויים גורם לשתינו לחוש פחות בצורך בזוגיות.
תודה

אני גבר טרנס בן 31
נולדתי כבת , ואני מוצא את עצמי חושש מזוגיות או יותר נכון להתחיל עם בחורות בגלל שאני לא "גבר רגיל" אף על פי שאני נראה טוב, חטוב , איש שיחה , מצחיק ועוד תכונות שאני חושב שיש לי להציע ולהרשים... אני מאוד רוצה זוגיות אבל חושש ... מהתגובה , מהדחייה , מזה שאף אחת לא תרצה אותי בגלל שאין לי זין . (סליחה על הביטוי)
מה אני אמור לעשות ?

שלום,
אני בת 35 ומאז ומתמיד יש לי בעיה בהיגוי נכון של מילים. זה קורה לי בעבודה וליד משפחה וחברים כשאני מדברת או מנסה לתאר סיטואציה שקרתה לי ותוך כדי במשפט אומרת מילה באופן שונה או לא מצליחה לבטא את המילה נכון ונתקעת.
זה קורה לי בדר"כ במילים מורכבות ברמה גבוהה אבל גם קורה לי לפעמים במילים פשוטות יותר.
לדוגמא אם אני רוצה להגיד שם משפחה של מישהו (שהוא בורשטיין) יוצא לי בורנשטיין.
אם אני רוצה להגיד דרכון יוצא לי דרקון (כתבתי כך כדי שיובן ההיגוי)
אני לא יודעת אם זאת דיסלקציה בדיבור כי אני כן מצליחה להגיד את המילה נכון (לעצמי) לאחר השיחה.
זה קורה לי לפעמים כאני קצת לחוצה ומתרגשת וזה קורה לי גם כשאני לא.

זה יכול לנבוע מהסיבה שלא קראתי ספרים בחיי כלל ולאחרונה אני כן מקפידה לקרוא יותר.

אשמח לייעוץ מה עליי לעשות?
האם כדאי לי ללכת לטיפול? האם יש משהו שניתן לעשות תרגילים בבית לעצמי?
אני מאוד מתוסכלת

אודה לעזרתכם

שלום רב, אשמח לעזרה!

לאחרונה חלמתי 2 חלומות מאוד רעים הקשורים לבת הקטנה שלי (בת 1.4)
חלום ראשון היה -
שמפריד ביני לבינה גדר ואני לא מצליחה לתפוס אותה והיא נופלת מקומה שלישית למטבח

חלום שני היה -
שאני נכנסת לחדר שינה שלי, התקרה בחדר שינה נפלה - אין אבנים וחול מסביב, רק חתיכה אחת קטנה של בטון ואני אומרת לבעלי בחלום ״מזל שהילדה בגן כי זה נפל על הצד שהיא ישנה״

האם יש קשר לתת מודע? איך ניתן לפרש את
החלום?
אשמח לעזרה, מאוד מוטרדת!

אשמח להמלצה

היי ליטל.
אני מניחה כי אינכם עובדים בחג..
ואולי את בחופשה.. אז כולי תקווה וציפייה כנראה לשובה של המטפלת עוד כשבועיים לערך שזה יותר מהמון וגם ציפייה למענה מסוים דרך הפורום.
ואני תוהה מה משמעות וגדולת הטיפול כשאינו מתקיים.. מותיר חלל כה גדול ותחושת כאב וערפול בלתי מווסת. אצלי.
תודה!

היי,
אני סובלת מחרדות כל ערב.
אני בטיפול תרופתי של ציפרלקס.
ואני מכורה לוואבן,ואסיוול...
אני כל ערב לוקחת חצי כדור
זה מרגיש לי מעולה
כי זה מרגיע אותי וגורם לי לשמוח.
אבל זה ממכר!!
איך להיגמל?

שלום ,
אני בחור בן 31
והתחלתי לפני כחודשיים טיפול אצל פסיכולוגית קלינית , כשבפגישות האחרונות מצאתי את עצמי מידי פעם מעיף מבט על החזה שלה , סורק את הגוף שלה...
הלק שהיא שמה ...
ומייד כשהייתי עושה זאת הייתי משפיל מבט כאילו נבוך מעצמי והממה שאני בוחן למולי. כנראה שזה היה מודחק אצלי אבל
לאחרונה הבנתי שאני נמשך אלייה מינית
ויש לי אלפייה פנטזיות מיניות ותשוקה אולי בגלל מה שאני מייחס אלייה.
אני לא יודע אם היא שמה לב לזה או לא אבל בפגישה האחרונה לפני שהלכתי הצטלבו בינינו המבטים לכמה רגעים והרגיש לי שזה יצר מתח באותו הרגע.

חשוב לי להדגיש שהיא אישה מבוגרת כבת 60

אני לא מרגיש שזה מפריע לטיפול מאחר ואין לי כוונות או ציפיות לממש את הפנטזיות שלי כלפייה.
השאלה שלי האם זה יהיה בסדר לשתף אותה בזה ?

מרגישה שאני מאבדת את עצמי. בהריון שבוע 29, מפוצצת הורמונים. הפסקתי בפתאומיות סרדנה אחרי 3 שנים רצוף בתחילת ההריון ומאז הדכאונות שופעים, התקפי הזעם והבכי. חד הורית, אחרי טיפולי פוריות ארוכים. עברתי לגור עם אמא שלי שגרה בבית משותף - קומה מעל- אבא שלי. הם פרודים. ואחותי עם בעלה ושלושת ילדיה גרים בקומה למטה. ואני ואמא שלי בקומה למעלה. אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי. רבה המון, בוכה המון. סובלת המון. המון שקט בבית, ואני לא רגילה. לא רגילה לימי שישי שקטים שכל אחד בחדר שלו, לא רגילה לריבים עד צרחות בין בני הבית. משפחה מלוכדת כל כך היינו ואז ההורים נפרדו והם נלחמים עד טיפת הדם האחרונה. בתוך אחות אגואיסטית שדואגת רק למשפחה הקטנה שלה, לבין אמא מתוסכלת ואבא ממורמר מפוצצת הורמונים אני מאבדת את עצמי ממש מחכה לצאת מהבית וללכת לדירה משלי, ומפחדת גם לצאת לבד עד אחרי הלידה. אני הריון בסיכון ואם משהו יקרה ואצטרך עזרה אני לבד וזה מפחיד. החברים הטובים שלי לא גרים פה, נשאר לי רק חברים מהעבודה שהם לא אנשים שאני נוהגת לחלוק איתם מחשבות ודכאונות כאלה. בקיצור, הייתי חייבת לפרוק ולא יודעת כבר לאן. לא יודעת לאיפה לנתב את האנרגיות הלא טובות שלי, ואיך לשנות אותן.
זהו- חלק מהאבנים ירדו מהלב.

שלום ליטל
ב 13/09 הגבת לי על בעיה של הילדה שלי,
אני רוצה אכן לבדוק טיפול צמוד בשביל הילדה שתדריך את הילדה שלי איך להתמודד/לפתור בעיות
האם יש מטפל/ת שאת יכולה להמליץ עליו על מנת שאבדוק טיפול לילדה
אני גרה ברמלה , מס הפאלפון שלי הוא 050-9913919
אשמח מאוד להכוונה ממך

שלום ליטל.
כל כך לא יודעת!
כל כך לא בטוחה!!!
כל כך לא סגורה על עצמי!!!

יוצאת מהפגישה ומרגישה לא טוב!
כאילו משהו לא עובד!!!
כאילו לא מתאים לי מה שהמטפלת אומרת!!
משהו מרגיש לי לא נוח!!!

לא יודעת אם להמשיך בטיפול.

לא מרגישה שזה משהו שאני צריכה להעלות בפני המטפלת ואני מתחבטת בזה!

ליטל שלום,
אני בטיפול המון המון שנים. למעלה מעשור. טיפול שידע עליות ומורדות , אך בעיקר מרגיש עתה את המקום של הצמיחה וההתקדמות. הנפילות יותר מווסתות ואני מסוגלת יותר להמליל את תחושותיי ולשתף את המטפלת, מה שלא היה בעבר. אני נמצאת בטיפול פעמיים בשבוע.
ובכל זאת, למרות תחושת היכולת הפנימית להתמודד עם דברים ותהומות מן העבר ישנה סיטואציית החופשות החוזרת על עצמה לפרקים, ולמרות שאנו דנות בה שוב ושוב במרחב הטיפולי, ולמרות שבשיח עם המטפלת "השמיים לא נופלים" אני חוזרת הביתה ושם הכל מציף.
הגעגוע, העצב, הכאב על כך שאינה, הכעס והזעם על כך שעזבה אותי ואולי אף על כך שהיא סומכת עליי.. יצאתי מאיזון, בוחרת לישון ולהתכנס, ובעיקר לא רוצה מגע עם אף אחד. הקושי הוא בעיקר עצב גדול וסוג של אבדון.
שבועיים ימים שהחלו היום, וזה לא משנה כי גם אני אהיה בחופשה בפרק מהזמן. קשה לי, עצוב לי ובעיקר קול לא ברור מבפנים נוגס בי ויוצר חלל פנימי חשוף ומותיר אותי מאוד מאוד לבד.
אז אני כותבת.. מייחלת לכל תשובה שתנסוך בי כוח ותחזק אותי ואצליח דרכה להחזיק בתקופה לא נעימה זו.
תודה מראש.

שלום, אני בן 18 וחצי סיימתי יב' ביוני וכרגע אני עושה שירות לאומי בעקבות חוסר התאמה לצבא. תמיד לא היו לי הרבה חברים רק 2-3 טובים. יש לי שלושה חברים קרובים כעת. בשלב מסויים מסתבר בין השאר ש...... נמצאת כעת במחלקה להפרעות אכילה. קשר נוסף שנוצר הוא עם ..... שעכשיו היא בת 30 שהכירה אותי דרך חברים של הורי. הקשר היה מאוד משמעותי מהיר ואינטנסיבי. מאוחר יותר מסתבר למרבה הפלא שהיא מתעסקת רבות בתזונה כשיטת טיפול. ועוד חבר ..... מפעם שאנחנו בקשר מאוד טוב כבר הרבה מאוד זמן.
אותו החבר תמיד חצי בתור בדיחה חצי ברצינות היה אומר שיש לי הפרעות אכילה. פעם הייתי מאוד רזה והייתה בערך שנה שאכלתי רק פירות וירקות אבל אם כבר יש לי הפרעה פסיכולוגית אז זו הפרעה מסוג אחר, אני לא האדם הכי נורמלי שאפשר לפגוש.
מה הקשר המקרי עם אישיויות שהן בין שאר התכונות גם בעלות הפרעות אכילה אומר עלי? אני מרגיש אשם בלי סיבה.

(זה אירוני לשלוח שאלה כזו ביום כיפור אך אבקש להתעלם מצירוף המקרים)

תודה מראש וגמר חתימה טובה :)