פורום טיפול נפשי

שלום דן.
כל מקרה לגופו ואין לי אפשרות להשיב באופן גורף מבלי להכיר את הפרטים. עם זאת, באופן כללי, כאשר מדובר באדם בריא נפשית, אפשר לשער שמגורים עם ההורים בבגרות עשויים לצמצם את היכולת להתפתחות בתחום הרגשי (ביטחון, עצמאות, אחריות וכד') ובתחום הבין אישי.לצד זאת, המצב שונה כאשר האדם בו מדובר מתמודד עם קשיים רגשיים, ואז יש לבחון את המקרה באופן אישי.

ליטל

שלום ראול.
ביטחון עצמי ואסרטיביות מושפעים בצורה משמעותית מאיכות היחסים המשפחתית- בעיקר בגילאי הילדות אך השפעות אלו נוטות "להיגרר" לבגרות, ובפרט כאשר קונפליקטים וקשיים אלו ממשיכים.
טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בצורה משמעותית בהיבטים של ביטחון עצמי ויצירת קשרים מאחר והוא מאפשר עיבוד רגשי מעמיק של ההיבטים שהביאו לקשיים ומסייע בביסוס עמדה בטוחה ופתוחה יותר לקשר. בהתאם, אני מציעה לך לשקול פנייה שתסייע לך להבין את קשייך יותר לעומק ו"להשתחרר" מדפוסי יחסים מגבילים ומתסכלים.

ליטל

שלום מייק.
כפי שכתבתי לך בעבר, קשה מאוד לייעץ לך מבלי להבין את הרקע לקשיים שלך בתחום הזיכרון וההבנה. אני חושבת שחשוב שתפנה לאיש מקצוע שיכיר/מכיר אותך ויוכל לכוון אותך בהתאם לקשיים הספציפיים מהם אתה סובל. כמו כן, ישנן כיום מסגרות המציעות ליווי תעסוקתי לאנשים המתמודדים עם קשיים המגבילים את תפקודם, ואני מאמינה שאיש מקצוע שיכיר אותך ואת קשייך יוכל לסייע לך למצא מסגרת מתאימה.

ליטל

שלום ניצה.
את מתארת בדברייך כי חווית אירועים לא פשוטים בתקופה האחרונה, וכי למרות שהצלחת לעמוד על הרגליים, ההתמודדות אינה פשוטה עבורך. לאור זאת, אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי שיסייע לך הן לעבד את החוויות הקשות שעברת ואולי התירו חותם שקשור לקושי הגופני והנפשי שאת חווה, והן לפתח דרכי התמודדות וויסות של תחושות שליליות המתעוררות. בדרך כלל, חיזוק מיומנויות והיבטים אלו מחזק את היכולת לתפקד ולהרגיש טוב יותר גם כאשר החיים מציבים אתגרים כמו מחלות ואירועים מטלטלים.

ליטל

שלום נילי, בבקשה- http://psagot.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA%D7%A0%D7%95/ ליטל

בנוסף, תוכלי לקרוא באתר מאמרים רבים בנושא דיכאון וחרדה

שלום לך.
התחושות שתיארת, החל מהזעזוע ועד לאדישות ה"עייפה" מזוועות הן מובנות. אנחנו אכן חיים במדינה אשר מפגישה אותנו עם מציאות קשה, אלימה, מכאיבה.
ובכל זאת, לצד הקושי ה"אובייקטיבי", אני חושבת על בחירתך לפרסם את ההודעה דווקא בפורום הזה ותוהה האם זו דרכך לספר משהו על כך שתגובותיך הרגשיות אינן רק תגובה למציאות הקשה בישראל אלא גם חוויה פנימית מכאיבה ומתסכלת. במידה וכן, יתכן שכדאי לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי בו ינתן יותר מקום לתחושות אלו ולהבנת משמעותן האישית עבורך.

ליטל

שלום רון.
לצערי איני מכירה אתרים בהן ניתן לקבל המלצות ומעבר לכך, ההתאמה הבין-אישית בין מטפל מסוים למטופל מסוים היא משמעותית ולכן המלצה, עד כמה משמעותית שיכולה להיות, אינה בהכרח נכונה לכל אחד.
במובן זה, במידה ואין לך המלצות ממכרים קרובים, אני מציעה לעיין באתרי אינטרנט ומאמרים של מטפלים כדי לקבל תחושה ראשונית של חיבור ולקבוע פגישת הכרות בהתאם. בפגישה זו כדאי להיות קשוב מאוד לתחושתך ובאופן ספציפי למידה בה אתה מרגיש שאכן נוצר דיאלוג בו המטפל יכול לתפוס משהו מחוויתך ולהגיד לך משהו שמרגיש נוגע ואמיתי. היווצרות של דיאלוג מסוג זה היא בדרך כלל סימן לחיבור טוב שיכול להוביל גם לטיפול משמעותי ומקדם.

ליטל

שלום לך.
משיכה לנשים, ובפרט לנשים בוגרות, עשויה לנבוע מנטייה מינית לסבית אך גם מהיבטים רגשיים, כמו צורך בקשר משמעותי עם דמות "אימהית" חיובית. בין אם המשיכה שלך נובעת מצורך בקשר עם דמות נשית-אימהית ובין אם מדובר בנטייה מינית לסבית אני חושבת שכדאי לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי בו המטפל/ת תוכל לסייע לך להבין טוב יותר את תחושותייך, להשתחרר מאלו מהן שמפריעות לך ובעיקר- להרגיש יותר מובנת לעצמך ועם תחושה חיובית יותר לגבי מי שאת.

ליטל

שלום נילי. ניתן לטפל בדיכאון וחרדה באמצעות שיטות טיפוליות שונות, כאשר מוקד הטיפול משתנה בין השיטות השונות. באופן כללי ניתן לומר כי הטיפול הפסיכולוגי מכוון לזיהוי דפוסי הרגש, החשיבה, ההתנהגות והיחסים אשר עומדים בבסיס החרדה והדיכאון. עיבוד רגשי של היבטים אלו, ובחלק משיטות הטיפול גם רכישת אסטרטגיות הרגעה עצמית, מביאים להקל בסימפטומים. מבחינת האפשרות להשגת שינוי ושיפור גם מחוץ לטיפול, נשמע שאת משתמשת בשיטות טובות ויעילות. שיטות נוספות ניתן להכיר ולתרגל באמצעות ספרי עזרה עצמית בתחום החרדה והדיכאון ובתחום הפסיכולוגיה החיובית. ליטל

שלום מירית.
טיפול תרופתי אמנם יכול לסייע בהנמכת רמות החרדה, אך נשמע מדברייך שיש צורך ברכישת טכניקות לוויסות החרדה בדרכים אפקטיביות. לכן, ממליצה לך לפנות במקביל לטיפול התרופתי לטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית- זהו טיפול קצר וממוקד בדרך כלל, אשר מסייע בזיהוי דפוסי החשיבה וההתנהגות המייצרים ומשמרים את החרדה, וברכישת מיומנויות יעילות להרגעה עצמית ושליטה בחרדה ברגעים בה היא מתעוררת.

ליטל

שלום לך.
המונח אידיאליזציה בטיפול מתייחס בדרך כלל למצב בו המטופל תופס את המטפל כחיובי ומושלם, ואינו מחובר גם להיבטים הפחות חיוביים ומוצלחים של המטפל. במובן זה הצורך שלך להיראות טוב בעיני המטפל אינו אידיאליזציה (אם כי יכול לנבוע ממנה).
צורך להיראות טוב בעיני המטפלת יכול לנבוע ממגוון גורמים- חשש מביקורת, צורך להידמות לה/להיראות טוב ממנה, ריצוי, קושי לחשוף את הצדדים הפחות חזקים שלך ועוד. מציעה להעלות את הנושא בפני המטפלת כדי להבין אותו יותר לעומק ולקבל אליו מענה אישי יותר- לפעמים התבוננות מסוג זה על הדינמיקה שנוצרת בקשר פותחת פתח להבנת היבטים חשובים ולא מודעים בנפש ובדינמיקה הבין אישית.

ליטל

שלום לירון.
אני מצטערת לשמוע על האובדנים שחווית. יכולה לדמיין את הטלטלה והכאב.
כפי שאת חווה על בשרך, אבל הוא תהליך מכאיב וקשה בו באופן הדרגתי נפרדים מהאדם האהוב שנפטר ו"חוזרים לחיים". תהליך זה הוא תמיד קשה ורווי צער, אבל התקווה היא שבסופו של דבר "טעם החיים" יגבר על כאב האובדן. כאשר תהליך זה לא קורה גם כשנה לאחר האובדן, ההנחה היא שמשהו בתהליך הסתבך- אשמה על עצם ההישארות בחיים או על היבט ביחסים עם הנפטר, קונפליקט לא פתור עם המת ש"נתקע" בהיעדר אפשרות לפתור אותו, תחושת "בגידה" על עצם הרצון להישאר בחיים, "תזכורת" לאובדנים ממשיים או רגשיים קודמים וכן הלאה. במצבים אלו, האבל הוא לא רק אבל אלא נוגע באזורים מורכבים נוספים בנפש אשר האדם אינו מודע אליהם ולכן מתקשה לפתור אותם, ולכן יש צורך בעזרה מקצועית. במסגרת הטיפול המטפל מציע גם תמיכה וסיוע פרקטי בחזרה לחיים אבל גם-ובעיקר- זיהוי ועיבוד של גורמי העומק אשר מונעים מהאדם האבל לסיים את תהליך האבל ולחזור בהדרגה לחיים. העיבוד הרגשי משחרר בדרך כלל את ה"פלונטר" ובכך מאפשר לסיים, גם אם בכאב רב, את תהליך האבל וההשתחררות מקשר עם האדם שאבד. במובן זה, טיפול פסיכולוגי יכול להיות חיוני לתהליך ההתמודדות.

ליטל