פורום טיפול נפשי

עשיתי מה שהמלצת והתקשרתי ובדקתי לגבי טיפול פסיכודינמי והתקשרה אלי מטפלת בדיוק כשהייתי בהתקף חרדה ועניתי כי רציתי לדבר ואמרתי שזה בסדר שאני יכולה לדבר כי לא רציתי לדחות את ההזדמנות לקבל עזרה. היה לי קשה להרגיע את הבכי אבל השתדלתי להישאר רגועה ולשאול באיזו שיטה היא מטפלת והיא הסבירה לי הכל ושלחה לי את האתר שלה בו אוכל לקבל עוד מידע כשהשיחה הסתיימה ואמרתי תודה והיא אין על מה ניתקתי ולא הבנתי אם יש בכלל טעם להמשיך לחפש ולדבר עם עוד זר/ה עם אתר בצבעי שקיעה כשבכל פינה רשומה אימרה חכמה אך בשיחה עצמה נצמדת לטקסט המוכן ולא שומעת את המצוקה ולא שואלת שאלה פשוטה אם אני בסדר ואם אני צריכה עזרה. הגוף שלי בוער. אני לא מצליחה לכבות את השריפה. דבר מכל מה שלמדתי לא עוזר יותר אני לא באמת חופשיה כי הכל חוזר אלי בכל רגע לא משנה כמה אנסה לחיות באהבה ונסיתי כל כך הרבה. היאוש בלמצוא תקווה מעייף השיקויים בכל צורותיהם כבר לא עוזרים. האמרות החוכמות והמנטרות מהדהדות ברקע אבל הבטן שלי מכווצת, אני מתנשמת בידיו החונקות של הכאב שקיבל את עוצמתו בחזרה.

שלום
אני סובלת ממצב רוח ירוד מזה שנתיים. כמעט ולא נהנת משום דבר. יש לי מחשבות יתר ותחושה של חוסר ביטחון עצמי ירוד שאני לא מצליחה לשאת לאחרונה! הרבה תחושות על כעס על עצמי ועל העולם. זה פוגע בתפקוד שלי במיוחד בעבודה. אני עובדת בתחום בריאות הנפש והשנה התחלתי ללמוד בתכנית לפסיכותרפיה והשנה כל התחושות האלה התעצמו עוד יותר. הייתי בטיפול 3 שנים והפסקתי לפני כ 8 חודשים. אין לי כוח לשום דבר, מרגישה מנותקת מעצמי ומנותקת מקצועית. מציינת שאין לי שינוי בשעות השינה אך לפעמים מרגישה שהאכילה שלי היא רגשית. אני לא מרגישה טעם לחיים שלי.

היי ותודה רבה לך על התשובות המפורטות והמדוייקות להפליא.

סיימתי לא מכבר טיפול אצל פסיכולוג קוגנטיבי. הטיפול היה רחוק משציפיתי לו והחלטתי לקטוע אותו. טופלתי אצלו כחצי שנה.
החלטתי להתחיל בטיפול פסיכודינמי. ומאוד מאוד מתקשה להחליט לאיזה מטפל ללכת. אני לא רוצה ללכת שוב למטפל שלא מתאים לי. זה מאוד קשה להתחיל הכל מחדש ובסוף לגלות שזה ממש לא מתאים. אני חושבת אולי ללכת לפסיכולוג צעיר. יכול להיות שהוא אפילו צעיר ממני. ומן הסתם יש לו פחות נסיון מלפסיכולוג הקודם שהייתי אצלו. מצד שני, חרף הנסיון הרב של הפסיכולוג הקודם, הטיפול לא התקדם לשום מקום והקשר ביננו היה נוראי, חשתי חוסר אמפתיה מוחלט וחוסר סבלנות מצידו של המטפל, שניסה מאוד להאיץ בי, למרות הקושי האדיר שלי לשוחח על נושאים כואבים. לדעתך, האם פסיכולוג צעיר יכול להיות מתאים. למרות שאני לא מטופלת פשוטה... כלומר, אני לא דברנית גדולה וצריך לדובב אותי לעיתים.

תודה רבה לך, מאוד מעריכה את תשובותייך.

היי,
קשה לי לדבר עם המטפלת שלי על הקשר שלנו.
דיברנו על זה שקשה לי לדבר על זה, קשה לי המקום התלותי, קשה לי שהקשר הוא חד סיטרי, אני לא מביאה רגשית לגמרי את עצמי בעקבות טראומה בקשר משמעותי בעברי.
איך אני משנה את זה? ולמה כל כך חשוב לשנות את זה?
יש לציין שבאופן כללי לא קשה לי בכלל לנהל שיחות עם חברות על הקשר בינינו וכאלה.

היי, אני מתעניינת לקבל עזרה כי אני מתמודדת מגיל מאוד קטן עם קשיים תקשורתיים לימודיים והחוויות הלא שגרתיות שצברתי בחיי העצימו את הפחד החרדה והדרכים הלא נכונים שלי לתקשר עם אנשים. מתוך התבוננות על עצמי שמתי לב שהכלי תקשורת שלי עם בני אדם זה בשאילת שאלות, התעניינות או בהבעת חיבה שמהר מאוד מקבלת רושם של פלרטטנות שזו לא הכוונה שלי בכלל אלא להיות נחמדה..בשאר הזמן אני נתונה בשתיקה כי אני לא בטוחה בעצמי, קשה לי לצחוק ולהתייחס לדברים בהומור ורוב הזמן אני לא מרגישה אני. גם קשה לי מאוד לקבל החלטות הרבה פעמים אני זקורה לאישורים מאנשים אחרים אפילו על דברים קטנים בחלק מהדברים אני מאוד בטוחה בעצמי כשזה נוגע לדברים ויזואליים אסתטיים. אני בת 29 ומרגישה עדיין כמו ילדה קטנה ומפוחדת. אין לי עם מי לדבר על המצב הזה ואני רוצה לאפשר לעצמי להיות בבטחון מול עצמי ומול אנשים ולחיות בהרגשה שיש לי ערך כי כל יום אני מתמודדת עם דיכאון ותסכול ויאוש וחרדה. אני זקוקה לסוג של הכוונה וראיתי שיש טיפול שנקרא cbt שאולי יכול לעזור אבל אני לא יודעת אם דווקא זה הטיפול הנכון ואיך למצוא מטפל שיכול לעזור כיוון שבתחום הנפש אין כל כך הרבה המלצות.. אני אשמח לקבל עצה עזרה ודעתך בנושא.. אני מרגישה חסרת אונים ומנסה לעודד עצמי בכל פעם שיש תקווה אבל התחושה הכללית רוב הזמן לא טובה...
תודה

שלום שמי יעקב בן 37 נשוי +4 משתייך למגזר החרדי לפני כשנתיים שנים הרגשתי ריחוק בזוגיות שהתבטאה בהסתגרות של אשתי והתרחקות ממני וממשפחתה הקרובה ובמקביל התמכרות מטורפת לסמארטפון לקבוצות בוואטסאפ ובפייסבוק וירידה דרסטית בהתנהלות בגידול הילדים וניהול הבית וכן המנעות כמעט לחלוטין בקיום יחסי מין המצב נהיה בתי נסבל ואז פניתי אליה בבקשה שאני מעוניין לפנות לטיפול ושיתפה פעולה ואכן פנינו למטפלת מהמגזר החרדי שנקשרה אליה ממש באופן תלותי.הטיפול הביא אותה לפריצת דכאון חריף עוד יותר עד כדי מחשבות אובדניות המטפלת אף שלחה אותה לפסיכיאטר כדי שתקבל מרשם לתרופה אנטי דכאונית המטפלת אבחנה אצלה 2 אבחנות עיקריות 1היחס המפלה שקיבלה מהוריה מינקותה ו 2 ניצול מיני שחוותה עם אחת מחברותיה בקבוצת הוואטסאפ שניצלה את חולשתה ופשוט מנסה כל הזמן לעקוב אחריה ולשלוח לה הודעות ופתיונות והיא התמכרה לקשר הזה ולא מצליחה להיחלץ מהמקום הזה אנחנו כעת קרוב לשנתיים נמצאים בתוך הטירוף הזה ולא רואים את האור בקצה המנהרה.יצוין
שלפני כשנה ניסינו לעבור למטפלת אחרת ולא צלח משום שאשתי נהייתה מאוד תלותית במטפלת הראשונה ולא הצליחה להשתחרר.אני ישמח לקבל חוות דעת מקצועית איך את רואה את התהליך הזה.בתודה מראש. קובי.

היי
יש לי שאלה ואני תוהה האם תוכלי לעזור לי. בחודשים האחרונים מצב הרוח שלי נורא הפכפך. אני אדם מאוד רגיש ואולי אף יותר מדי, תגובותי נוטות להיות קיצוניות ולעיתים אף אינם תואמות את הסיטואציה (בכי בגלל דברים קטנים כמו בועה קטנה על מסך הפלאפון או צחוק על פציעה של משהו אחר- ואלו רק כמה דוגמאות מני רבים)בנוסף לכך אני מרגישה מותשת וחסרת כוחות. לפני מספר חודשים סיימתי טיפול פסיכולוגי בעקבות אי התאמה והחמרה במצבי הריגשי (הפגישות גרמו לתחושת חרדה מוגברת ואף אי רצון לחיות), אני לא מתכוונת כרגע לחפש מטפל/ת חדש/ה בעקבות כוונתי לעזוב את הארץ בזמן הקרוב. שאלתי היא כזאת האם תוספי תזונה מהסוג sam-e ואומגה 3 יכולים לעזור לי לווסת את מצב הרוח ולהעלות את האנרגיה שלי?

אני מרגיש שאין לי מספיק אומץ, וזאת למרות שנראה לי שיש לי בטחון עצמי,
הכוונה שלי היא, שאני מרגיש חכם מהרבה אנשים אני מרגיש שווה, אבל כשמגיע הרגע לפעול, אני מאבד עשתונות,
זה השתפר לאחרונה קצת, אבל אני מטורד מזה, זה תוקע אותי,
אשמח לתשובה

היי,
אשמח לעזרה באירוע שהתרחש לפני מספר ימים.

בחור שהייתי בקשר איתו, כן אני צעירה, בת 22, נפרד ממני.
הייתי מאוד קשורה אליו והוא היה האהבה הראשונה שלי.

כשהוא אמר לי את זה, לא יכולתי להסתכל עליו, בקושי יכולתי לזוז, כשהמשכנו לדון בשיחה, הרגשתי לאט כאילו אני מתנתקת מהעולם, בהיתי (מלשון לבהות) ממושכות בכל מיני דברים שתפסו את העין שלי, המבט שלי לא ריצד בחדר אלא חלף מאובייקט אחד לשני תוך בהייה ממושכת בכל אחד מהם. באיזשהו שלב הבנתי את כל מה שנאמר פשוט החלה אצלי סוג של אטימות לאינטוניציה ולמילים, כאילו שקעתי בעולם משל עצמי, כשקמתע והלכתי לכיוון הדלת כבר השמיעה שלי ממש הפכה להיות עמומה, הסתכלתי על הבחור וכאילו כבר לא זיהיתי אותו, לא הרגשתי כלפיו כלום וכמעט לא הרגשתי כלום בכלל חוץ מכאב שהציף אותי ותחושה שאני במן סרט.

זה פעם ראשונה בחיי שקורה לי דבר כזה ושאני משחזרת את האירועים שקרו באותה סיטואציה אני ממש יכולה להסתכל על הכל מהצד כמו סרט (וגם העיינים שלי רק שאני לא מזהה את התגובות שלי) מרגישה כאילו הייתי מישהי אחרת באיזשהו עולם.

תחושה ממש מוזרה וזה מטריד אותי כבר מספר ימים. הבהיות היו ממש ממושכות ועיינים שלי לא נחו לרגע.

אשמח לאיזשהו כיוון ולדעת אם זה משהו שלפעמים קורה אולי מתוך אירועי לחץ וכדומה.

המון המון תודה ושבוע טוב.

מטופל כבר הרבה שנים. בזמן האחרון המצב מתדרדר, המטפל פוגע כל הזמן.
אני לא מצליח להבין למה אבל הכי מתחשק לי לא לשבת מולו יותר.
אולי זאת טקטיקה טיפולית?
אולי משהו עובר עליו במישור האישי ואני נכנס לו לפריים, לא יודע.
רק יודע שהמצב הזה לא מתאים לי.
יש לך הצעה?

שלום לך ליטל,
עוד כמה ימים אני מתחיל טיפול אצל פסיכולוג קליני,
אני די מתוח וחושש, מה צפוי לי בפגישה הראשונה איתו?
שמעתי ממטופל שלו לשעבר שכבר בפגישה הראשונה הוא שותק וממתין שהמטופל יתחיל וידבר, זה מקובל?

היי,
יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה ואני מתכננת להמשיך לתואר שני,
התחום מושך אותי ואני רואה עצמי מתאימה ומצליחה מאוד.
יש נקודה שאני מתלבטת לגביה, תוהה לעצמי האם לא קשה למטפל כמות ועומק הכאב שהוא נחשף אליה? ועד כמה זה משפיע?
האם כדאי לי ללכת ולעסוק בעבודה מדהימה ומיוחדת שמצריכה התעסקות כה רבה עם צדדים כה קשים של החיים?
אני לא נרתעת מכאב, ממש לא מפחדת ממנו, אבל רואה עד כמה קשה ללוות חבר או בן משפחה סובל ותוהה עד כמה הפסיכולוג לוקח איתו הביתה ומה המחיר שהוא משלם על כך.

מעבר לכך, כמטופלת בעצמי תוהה עד כמה הכאב האמיתי שלי נוגע במטפלת, מה מזה נשאר והולך איתה, עד כמה הוא מעניין אותה בכנות.

וכן, אני יודעת שאילו 2 שאלות שונות מאוד, אשמח שתשתדלי לענות על הראשונה כאילו השנייה לא קיימת ולהיפך...

היי, אני בטיפול פסיכולוגי מעל חצי שנה. המטפל שלי הוא פסיכולוג בכיר, ותיק שמדריך בעצמו פסיכולוגים אחרים.

יש לא מעט בעיות בקשר הטיפולי, ואני חוששת שהפסיכולוג משליך דברים מחייו האישיים לתוך הטיפול, למען האמת אני משוכנעת שזה המצב.

שאלתי היא: האם פסיכולוג ותיק ובכיר שהוא בעצמו מדריך פסיכולוגים אחרים יבין וישכיל לקחת בעצמו הדרכה לגבי הטיפול בי. אציין שהוא לא אדם צעיר. האם נהוג שפסיכולוג מבוגר וותיק שכמוהו יעזר בהדרכה של פסיכולוג אחר, כאשר עולים קשיים בטיפול במטופל מסויים. או שמפאת גילו וניסיונו זה לא דבר שסביר שיקרה. לצערי, הטיפול כושל מכל בחינה שהיא ולא מעט פעמים אני חשה שהפסיכולוג מוציא עליי תסכולים שקשורים בכלל לחייו האישיים, אולי אני בכלל מזכירה לו את ביתו ולכן הוא כל כך כועס עליי. לפעמים נדמה לי שהוא כן מתייעץ עם קולגה ולכן גישתו מתרככת והוא מבין את הכשלים הרבים ואת הכשלים האמפתיים שלצערי מתחוללים לעיתים קרובות ביותר בטיפול. מאוד מאוד קשה לי בטיפול אצלו. חשה שאינני זוכה אפילו לאמפתיה מינימלית מצידו וחוששת שבאם הוא לא יעזר בהדרכה לגבי בעיותיו האישיות, אזי הטיפול נועד לכישלון. זה מאוד חבל לי מכיוון שהוא כבר מכיר אותי ואני מתקשה להתחיל הכל מחדש על מטפל אחר. מודה לך מקרב לך ומעריכה את נכונותך לענות לשאלתי.

אני מרגישה ריקנות מסוימת בשעות אחר הצהריים וזה מכניס אותי להרגשה של חוסר אנרגיה ודכדוך. אני רוצה אפילו לעשות הליכה ואין לי חשק לזה, אולי תוכלי לתת לי שתי מטרות שיכולות לשפר את המצב רוח בשעות אלו? בנוסף למאמר שכתבת? אגב לקחתי מהמאמר את מה שכתבת לגבי שעות רגישות ואני עושה את זה אבל אני מחפשת לפחות מטרה אחת או שתיים נוספות שיוכלו לשפר לי את מצב הרוח בשעות אחר הצהריים.אגב בבוקר ובערב אני מרגישה טוב. תודה על העצה

היי,
אני בת 23, סטודנטית שנה א', ובשנים האחרונות נתקלתי בתופעה שהחמירה אצלי.
היא לא מטרידה אותי במיוחד, אבל מספיק בשביל להתעניין לגביה פה בפורום.
ישנם רגעים בהם אני מתכנסת בעצמי, כמעט תמיד כשאני לבד, ועולים לי זכרונות לא נעימים מהעבר.
אלו יכולים להיות זכרונות מאתמול או מלפני עשרות שנים, לרוב בסיטואציות שבהם אני מתחרטת על פעולה שעשיתי או משהו שאמרתי (חוסר טאקט).
הדבר המוזר שקורה לאחר שזיכרון כזה עולה, הוא שאני מפיגה אותו על-ידי השמעת קול כלשהו (קול חסר משמעות או איזו קללה על טיפשותי).
למרות שאני מודעת לתופעה, נראה שאין לי שליטה עליה. הקול שבוקע ממני נעשה בצורה אוטומטית ולא מודעת, תוך המצב ה"התכנסותי" שאני נמצאת בו. שמיעת הקול הבוקע ממני הוא שמחזיר אותי למציאות.
אשמח לשמוע את דעתך בעניין