ערב טוב.
פתאום נתקלתי במתנה שקניתי לה פעם, אטמי אוזניים, שאוכל לצרוח בנוכחותה אבל לא להחריש את אוזניה.
אבל מעולם לא נתתי לה את המתנה!
היא כהרגלה עצבנה אותי וכניראה שהחלטתי שלא מגיע לה שום דבר ממני!
ומאז המתנה מונחת דמומה באותו המקום שהנחתי אותה ביום הקניה, שלא אשכח לקחת לה אותה.
יודעת שלא אחזור אליה לעולם, אם כי לפעמים קצת מתגעגעת.
בטוחה שיש מטפלים טובים ממנה עבורי.
אבל המתנה פתאום הזכירה והעלתה מגוון של תחושות וזכרונות!
אבל בעיקר את הידיעה שלעולם, לעולם לא אחזור להיות מטופלת אצלה!
רציתי לפרוק.
תודה מראש.
שלום לך.
אני שומעת בדברייך עם כמה כעס ותסכול נותרת לאחר הקשר הטיפולי. מעבר לאירועים והאכזבות הספציפיים שחווית בקשר עם המטפלת, עוצמות כאלו של כעס מעידות בדרך כלל על כך שהן הקשר עם המטפלת והן חוויות נפשיות וחוויות העבר שהשתחזרו בו- עדיין אינם מעובדים דיים. בהתאם, אני חושבת שכדאי לבדוק בינך לבינך האם עדיין יש נושאים בהם את זקוקה לעזרה טיפולית, ולחזור לטיפול, אצל המטפלת שעזבת או אצל מטפלת אחרת.
ליטל
