ואיך אפשר לקבל את מה שרוצים?
היי אז ככה בעבר הייתי מטופלת במרפאה הציבורית והפסקתי כי לא היה לי טוב הטיפול (הייתי בכמה תקופות טיפול, מטפלי\ות שונים) וכבר שנים אני לא הולכת ולמעשה מסתירה ומדחיקה הכול, אבל אני יודעת שהנפש שלי בוערת, כי אני לא מצליחה להיות אני, להתחבר עם אנשים, יש טרגרים שמזעזעים אותי וכו', במשך הזמן כן נסיתי לעזור לעצמי עם כל מיני ספרי עזרה עצמית וחשיבה חיובית וכל מני תרפיות, זה עוזר כי עובדה שאני מצליחה לתפקד פחות או יורת אבל זה לא מספיק
עכשיו לטיפול פרטי לצערי אין לי כסף, ואני קוראת כאן על כל מיני גישות של פסיכולוגיה אקסיזטנצאליסטית או לוגו תרפיה sbt ודברים כאלו, ואני מרגישה שהפסיכולוגים בשיטות האלו יותר מקבלים את האדם שמולם ויכולים לעזור, למשל אני אובחנתי עם אישיות גבולית (למרות שנאי לא יודעת למה זה לא פוסט טראומה מורכבת, זאת אומרת אף פעם לא דיברו איתי והסבירו לי, אז קשה לי לומר יש לי את זה או יש לי משהו אחר, מבחינתי 50 % כן 50% לא, בכלל הם כל פעם איבחנו משהו אחר כי הם מאבחנים בפזיזות מידי ובלי לשוחח עם המטופל, אז תבינו למה אני לוקחת גם את האבחנה הזו בעירבון מוגבל, ויש לי עוד מה לכתוב אבל גם ככה ההודעה יוצאת עמוסה) בכל אופן קראתי על תיקוף, על זמינות למטופל, זה דברים שבחיים לא עשו לי, תמיד היו איתי מאד נוקשים, תמיד נתנו לי להרגיש שהרגשות שלי רעים (וכן אפילו אם לדג' הגבתי מידי בזעם לסיטואציה מסוימת, הרי אתם שמטפלים מכירים אותי, יודעים איזו אלימות והזנחה עברתי בחיי, יודעים שהמציאות החיצונית הזו היא טריגר גם לזיכרונות שבתוכי, אז במקום לבוא ולהיות איתי במקום הזה של הכאב ושל הזעם לתת הרגשה שזה לגיטימי להרגיש ככה, וכן אחר כך לדבר על תגובה פרופורציונלית יותר ואולי לתת לי עצות איך להגיב טוב יותר, אבל לא קיבלתי כלום לא תמיכה ולא עצות! רק עונשים, רק דיבור מלמעלה כזה שנראה שרק רוצים לשים עלי תוויות וזהו) גם בפציעה עצמית בחיים לא קיבלתי חיבוק לא פיזי ולא מטפורי, כל הזמן היה נראה לי שמענשים אותי, אף פעם לא שאלו אפילו למה פצעת את עצמך, רק נתנו הרגשה שאני סתם מטורפת ומגעילה אותם, ואני יודעת שיש לי בעיות, אבל יש לי גם דברים טובים ולא כל דבר הם צודקים בשיפוט שלהם. ויש בי גם כוחות נפש (אני שרדתי ילדות קשה, שרדתי ברחובות ולא הידרדרתי לסמים או עבריינות, או בכלל שאני מנסה לא להיות כל הזמן בדיכאון אלא לעשות דברים, ללמוד, לייצור, כשהייתי מסתובבת מבית לבית בלי מקום מגורים קבוע, אפילו אז הייתי קוראת ספרים, לומדת שפה, (ואולי יש מי שיגיד שזה בריחה, נו טוב יכולתי לברוח גם לסמים ולשתיה או לטלוויזיה כמו זומבי, אז לפחות עשיתי בריחה טובה, בריחה שמצריכה כוחות וריכוז)ובחיים לא קיבלתי מהם מילה טובה על הבחירות שלי, לא עודדו את מה שטוב בי, לא חיזקו אותי. ואני רוצה טיפול טוב ואמיתי. האם קיים כזה במרפאה ציבורית? סליחה על האורך, מקווה שאני מובנת ותודה רבה
.jpeg)
