פורום טיפול נפשי

שלום לך,

למיטב ידיעתי ITP נמצאה במחקרים כשיטת טיפול יעילה לקשיים נוספים, גם אם פותחה במקור לטיפול בדיכאון. לכן, אם החלטת שזו שיטת הטיפול המתאימה לך, מציעה שתפנה למטפל המתמחה בה ותברר איתו יותר לעומק את הנושא. מעבר לכך, גם טיפול פסיכודינמי הוא טיפול המתמקד בהווה- אמנם נשענים לא פעם על אירועי העבר כדי להבין היבטים בהווה, אך הדגש היום, אצל מרבית המטפלים, הוא עיבוד של החוויה הרגשית בהווה.

ליטל

שלום שרון.

כתבת באופן כללי מאוד על סוג הבעיה ועל הדברים שאתה מחפש בטיפול, כך שאני מתקשה לענות לך באופן ענייני ומדויק, ומציעה שתכתוב יותר עם תרצה מענה אפקטיבי יותר. מעבר לכך, נדמה לי שמעבר לסוג הטיפול, יתכן והעניין הוא חיבור נכון עם המטפל- חיבור אשר יוכל ליצור שיח שירגיש לך משמעותי, רלונטי ונוגע בלב הדברים. ההיבטים האלו אינם קשורים בהכרח לסוג הטיפול אלא לסוג הקשר שנוצר. לכן, אני מציעה שבפנייתך הבאה לטיפול תהיה רגיש מאוד למידה בה אתה מרגיש שנוצר "קליק" ושהשיח רלוונטי עבורך. כדאי גם לשתף את המטפל, גם בתחילת הטיפול וגם במהלכו, בתחושותיך לגבי ההתאמה והאפקטיביות. במקרים רבים, שיח כזה מאפשר למטפל להתכוונן טוב יותר ואף מאפשר חקירה של הצרכים הטיפוליים ומשמעותם.

ליטל

תוכל למצוא באינדקס המטפלים של בטיפולנט רשימה של מטפלים באזור המגורים שלך

שלום נועה.

פנייה לפסיכיאטר ללא רשות המטופל אינה מקובלת ואינה לגיטימית, אלא אם מדובר בטיפול במסגרת רב-מקצועית (מרפאה, אשפוז) בה חלק מהחוזה הטיפולי הוא שהמטפלים השונים מטפלים באותו המטופל כצוות. 

ליטל

שלום אריאל.

ישנם מטפלים המתמחים בהפרעות אכילה ונדמה לי שכדאי לפנות לאחד מהם לאור העיסוק הרב שלך בסוגייה קיומה/אי קיומה של הפרעה. ניתן לטפל בהפרעת אכילה הקשורה באכילת יתר או באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי הממוקד בסימפטום האכילה או באמצעות טיפול פסיכודינמי המאפשר חקירה מעמיקה של הגורמים הלא מודעים העומדים בבסיס הפרעת האכילה/דפוסי האכילה אותם את חווה כלקויים/העיסוק בנושא האכילה. מתוך דברייך, נדמה לי שטיפול פסיכודינמי יכול להתאים יותר מאחר והוא אינו ממוקד רק בשינוי דפוסי האכילה אלא מציע מרחב להתבוננות פנימית עמוקה. מעבר לבחירת השיטה, מציעה להתרשם מאתרי אינטרנט של מטפלים העוסקים בתחום ולראות לגבי מי מהם יש לך אינטואיציה חיובית. לאחר מפגש ראשוני, תוכלי לבדוק אם את אכן חשה חיבור ואפשרות ליצירת שיח משמעותי. במידה ותרגישי שהחיבור לא נוצר, אל תהססי להמשיך בחיפוש מאחר ואיכות הקשר הטיפולי היא גורם משמעותי ביותר להצלחת הטיפול.

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של מטפלים שמתמחים בטיפול בהפרעות אכילה להתייעצות ובחינת טיפול

שלום גולי. 

טיפול משפחתי יכול לסייע בשיפור היחסים במידה ואכן יש נכונות לכך מצד בני המשפחה, לא משנה מה גילם של הילדים. טיפול פסיכולוגי אישי כול לסייע בהבנת ההיבטים הרגשיים העמוקים, והלא תמיד מודעים, העומדים בבסיס החוויה. כך, למשל, באמצעות טיפול אפשר לזהות מה היא בשבילך חווית הקרירות, מה משמעותה הייחודית עבורך והאם והיכן את עצמך יכולה לפעול אחרת כדי לייצר יחסים חמים וטובים יותר. כמו כן, הטיפול האישי יכול להאיר ולסייע סביב היבטים רגשיים נוספים אשר עומדים תחת הקשיים ועדיין אינם מומשגים וברורים. במובן זה, הטיפול האישי והמשפחתי פועלים ברבדים שונים אשר שניהם יכולים לסייע. לכן, אני מציעה לשתף את הפסיכולוג בהתלבטות שלך ולחשוב יחד מה מקור ההתלבטות שלך ומה הכיוון הטיפולי המתאים עבורך. במקרים רבים, החשיבה המשותפת עם הפסיכולוג מאפשרת להרחיב את ההתבוננות בהתלבטות ולקבל החלטה ממקום מודע ושלם.

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול משפחתי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום לך.

טיפול בגישה פסיכודינמית, המאפשר התבוננות מעמיקה על רבדי הנפש הלא מודעים ועל האופן בו הם משפיעים על החוויה הרגשית וביחסים הבין אישיים בפרט, הוא הטיפול שנשמע לי מתאים ביותר לקושי שאת מתארת. מרבית המטפלים בגישה הפסיכודינמית יכולים לסייע בנושא סביבו את פונה, אך חשוב למצוא את המטפל/ת איתו יש לך "קליק", שנוצרת איתו שיחה אשר מצליחה, בו זמנית, לגעת בעומק הדברים ולתאר במדויק את חוויתך הרגשית, ולחדש ולאפשר זווית התבוננות חדשה ורעננה עליהם. בהתאם, מציעה לעיין באתרי אינטרנט של מטפלים באזור מגורייך ולנסות לבדוק האם יש לך אינטואיציה חיובית לגבי אחד מהם. לאחר מכן ניתן לקבוע פגישת הכרות בה תוכלי לבחון האם אכן נוצר חיבור. במידה ולא תרגישי שנוצר חיבור נכון וטוב, אל תהססי להמשיך לפגישות הכרות נוספות. איכות הקשר והחיבור שנוצרים עם המטפל הם אחד הגורמים הקריטיים להצלחת הטיפול, ולכן כדאי להיות רגישה מאוד להיבט זה.

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של מטפלים שמתמחים בטיפול פסיכודינמי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום לך,

לפעמים, כעס העולה כלפי המטפל/ת בטיפול מסמן התמודדות שהינה בעלת משמעות וערך טיפוליים. כעס עלול לייצר תחושה שצריך לסיים קשר או לעזוב, אך לפעמים אם נותנים לו מקום ומאפשרים לו לצוף ולעלות הוא יכול להוות קרש קפיצה משמעותי להתפתחות, למידה וצמיחה. נשמע שהמטפלת התנצלה ואף מעודדת אותך להישאר ולדבר על הדברים, כך שככל הנראה היא מחזיקה בהבנה לגבי משמעות הכעס עבורך ועבור התהליך שאת עוברת. אמנם החלטת כבר, ואולי לפעמים קשה לסגת מהחלטה שכבר הוחלטה, אבל אני מציעה לך לשקול מחדש את החלטתך על מנת לאפשר לעצמך לבוא במגע עם הרגש שעלה ולעבד אותו ביחד עם המטפלת, במקום להשאר איתו לבד ולוותר על הטיפול.

בהצלחה,

יעל 

שלום רינת.

טוב שאת מעלה את הנושא בטיפול וממשיכה לחשוב איך לסייע לעצמך. מחלה של הורה היא מצב קשה ומטלטל ובמובן זה אני חוששת שאין דרך להעלים את התחושות והחששות אלא רק להמשיך ולעבד אותן כדי לקבל תמיכה בהתמודדות וכדי לזהות ולסייע סביב מחשבות ורגשות אשר מקשים על ההתמודדות. לכן, אני חושבת שהטיפול הוא המקום להמשך חשיבה ולפיתוח דרכי התמודדות, ואיני מרגישה שיש לי דרך נוספת לתרום לנושא, מלבד להציע כי במידה וסופי השבוע קשים לך יותר, תנסי למלא אותם גם בפעילויות ועשייה חיובית, חברתית ומספקת.

ליטל

שלום לך,

נשמע מדבריך שאת מודאגת לגבי בנך אך שהסכסוך עם צוות הגן מכניס מתחים לחייכם ומקשה על התפקוד הכללי. איני יכולה לתת עצה פשוטה מה לעשות, אבל באופן כללי אני מאמינה שכדאי לנסות לשמור על מערכת יחסים חיובית עם הצוות במידת האפשר, שכן כפי שכתבת את - התנהלות אסרטיבית יכולה להביא למבוי סתום ולפעמים כדאי לנסות לחפש את ״דרך האמצע״ על מנת שלא לייצר התנגדות וכעס. במידה ואין זה אפשרי ואת מרגישה שתקשורת חיובית ומכבדת עם הצוות בלתי ניתנת להשגה, ייתכן שכדאי לעבור למסגרת אחרת, שכן אני מאמינה שבנך עלול להיות מושפע מהסכסוך וחבל שיסבול מכך. כעת מסתיימת השנה וזו הזדמנות לחשוב על הצרכים של בנך ועל האפשרויות העומדות בפניכם בהמשך. אני מקווה שבהמשך תוכלי להצליח להרגיש שמצד אחד את מגנה ושומרת עליו, אך מצד שני מצליחה לשמור על יחסים נעימים עם הצוות ושלא תצטרכי לוותר על אחת מהאפשרויות. לפעמים, כאשר מבטאים דאגה או התנגדות עם חיוך ועם מילה טובה קל יותר לצד השני להכיל ולהבין את הדאגה וכן לתת מענה. 

בהצלחה,

יעל 

שלום לך,

אני מצטערת לשמוע שאת סובלת כל כך. נשמע שחווית הרבה אכזבות ושאת מרגישה קושי בהנעה של שינוי, על אף טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. אני מצטערת שהמטפל לא מספיק פנוי כרגע ושאת לא מקבלת את התמיכה הנפשית שאת כה זקוקה לה. נשמע שחשוב מאוד ראשית לדאוג למסגרת טיפולית משמעותית ומחזיקה. הייתי מציעה להדגיש את הצורך בכך מול המטפל ובמידה והוא לא מספיק פנוי לבקש ממנו עזרה בהפנייה למסגרת טיפולית יותר משמעותית ואינטנסיבית. נשמע שעולה כעת הרבה ייאוש, אבל חשוב לזכור ברגעים כאלו בהם הכל נראה בלתי אפשרי, שהייאוש שעולה צובע את הכל בשחור ומקשה לראות את ההישגים ואת התקווה. אני מאוד מקווה שתוכלי לגייס תקווה על מנת לא לוותר ולהמשיך בתהליך הטיפולי על מנת שתוכלי לאט לאט להניע שינוי בחייך. 

בהצלחה,

יעל

שלום יוסף.

לצערי איני יודעת האם ויתור הסודיות מאפשרת גישה לכל התיק הרפואי או לחלקו, מציעה לברר זאת מול קופ"ח. 

אני מבינה את הדאגה שלך, אך בו זמנית חושבת שבמידה ותגלה כי כל התיק הרפואי אכן נתון לגישה וכי מעסיקים פוטנציאלים אכן מעיינים בו, יתכן וכדאי לנקוט גישה ישירה ובמידה ותישאל על כך לומר ישירות שאכן התנסית בעברך. שימוש בקנאביס, על אף האיסור עליו, אינו נתפס על ידי אנשים רבים כביטוי לבעיה של ממש ובפרט כאשר מדובר בשימוש שאינו בגדר התמכרות. במילים אחרות, כדאי וחשוב להפעיל שיקול דעת בחשיפת המידע אך בו זמנית לבדוק ולאתגר את הנחת המוצא ש"הרסת לעצמך את החיים". אני נוטה להאמין שמרבית המעסיקים לא יפסלו אותך על סמך התנסות בסם הנחשב לקל בצעירותך.

ליטל

שלום תמי.

התקף חרדה עשוי להתחיל ולהתפתח באופן שונה בין אדם לאדם, וכיווצי שרירים אכן עשויים להיות חלק מהסימפטומים שלו. תוכלי לקרא יורת על התקי חרדה והטיפול בהם במאמר הבא

ליטל

שלום לך.

אני מצטערת לשמוע על חוויות העבר הקשות, ועל האופן המכאיב בו הן מתעוררות בטיפול. טיפול, וחיי הנפש, הם לא מתמטיקה ולא סטטיסטיקה ובמובן זה, אני חושבת שאין טעם לומר האם תהיי מסוגלת או לא מסוגלת לתת אמון ולהביא לשינוי עמוק של מה שהתבסס בגיל צעיר. לצד זאת, לי באופן אישי יש אמונה עמוקה בכוחו של הטיפול, ושל הקשר הטיפולי בפרט, לייצר מרחב בו הנפש יכולה להיבנות מחדש, הפעם עם יותר חופש, אמון, ביטחון וכוח. זו עבודה מפרכת ולא פעם מייסרת, שדורשת מעבר דרך אזורי נפש קשים ומאיימים, אך אני מאמינה בכל ליבי שבמקרים רבים, ובפרט כאשר נבנה קשר טיפולי חזק ומשמעותי, לעבודה הקשה יש פירות, ושינויים נפשיים עצומים אכן מתחוללים.

אל תאבדי תקווה.

ליטל

שלום שחר,

איני יודעת אם את מטופלת או לא לטריכוטילומניה, אבל באופן כללי אני מאוד ממליצה לפנות לטיפול נפשי שיתמוך באפשרות להפחית לחצים ומתחים וכן לתמוך באפשרות להתמודד עם ההרגל שנוצר. גם בהנחה שלא תמיד מדובר בעיסוק שקשור ברמות מתח גבוהות, אלא בהרגל, הגברה של מודעות ותשומת לב, למשל על ידי טכניקות מבוססות מיינדפולנס יכולה לתמוך גם בהפחתת מתח וגם ב״יציאה מהאוטומט״. 

שלום לך.

אני שומעת כמה את מתייסרת במפגש עם חלקים ילדיים, תלותיים, מקנאים, זועמים וכן הלאה שאת פוגשת בעצמך דרך הקשר עם המטפלת. הן לחלקים האלו, והן לכעס שמתעורר בך עליהם, יש ככל הנראה גורמים נפשיים עמוקים ורבי משמעות. במובן זה, אני חושבת שלא רק שהם לא סימן לצורך לעזוב ולהתרחק אלא להיפך, הם כאן כדי להזמין אותך להעמיק, להתקרב, להתנסות בחוויות נפשיות ובין אישיות חדשות אשר אני מאמינה בכל ליבי שיביאו גם לצמיחה נפשית, הקלה ויותר חופש. אני יודעת כמה מייסר ו"מטריף" יכול להיות המפגש עם חלקי נפש כאלו, אבל גם כמה משמעותיים הפירות של מפגש כזה, עם הזמן.

אל תתייאשי.

ליטל