חיפוש

Learning Disabilities - ליקויי למידה

רבים מתלמידי יפן בגילאי בית הספר היסודי אינם חוזרים הביתה עם תום יום הלימודים, אלא ממשיכים ל"בית ספר ערב" אשר נועד לקדם את לימודיהם. בסוף כל ערב מתקיימת בחינה והילדים אינם משתחררים לבתיהם עד שלא עברו אותה, גם אם יאלצו לשוב לביתם בשעות הלילה המאוחרות.

דוגמא זו עשויה להישמע קיצונית, אך בחברה בה אנו חיים מודגשים החינוך והלמידה ככלי להתקדמות אישית, חברתית ותעסוקתית. הרבה שנים ומאמץ מושקעים בלמידה של יכולות ומיומנויות שישרתו אותנו בהמשך החיים, ויהוו חלק מהבנת העולם שלנו והתקשורת עם הסביבה. תחושה של אתגר ומאמץ היא הרבה פעמים חלק מהתהליך הטבעי של הלמידה, אך יש מקרים בהם הקושי מהווה מחסום אמיתי ללא תשומת לב מיוחדת, והתאמה של דרכי ההוראה.

בקרב ליקויי הלמידה נהוג להבחין בין הפרעות קריאה, כתיבה וחשבון. יש להפרעות אלה מאפיינים משותפים, ולילדים רבים יש קשיים בכל התחומים הללו גם יחד, אך יש גם מאפיינים מובחנים לכל סוג של הפרעה. היום מאתרים ליקויי למידה בד"כ בגיל בית-ספר, עקב כישלון ברכישת מיומנויות בסיסיות כקריאה, יכולות חשבוניות פשוטות וכד'. במידה ומתעורר חשד לקיומו של ליקוי למידה, יש לאבחנו באופן רשמי באמצעות אבחון פסיכו דידקטי הנערך על ידי איש חינוך המוסמך לכך או פסיכולוג חינוכי.

אחד המאפיינים המשותפים לליקויי למידה הוא קיומו של פער בין יכולת שכלית פוטנציאלית (שמוערכת ע"י מבחני משכל כתקינה) לבין הישגים לימודיים בפועל. בעקבות הפער יכול להיווצר תסכול, ולעיתים תכופות נלווים להפרעת הלמידה הערכה עצמית נמוכה, חוסר ביטחון, נשירה ממסגרות לימודיות ותעסוקתיות ומיומנויות חברתיות פגועות.

טיפול בהפרעות למידה

אחד הטיעונים המופנים כלפי אבחון הפרעות הלמידה הוא שההפרעה האמיתית אינה הפרעת למידה אלא "הפרעת הוראה": דרך ההוראה המקובלת משותפת לכולם, ולא מתקיימת התאמה אידיאלית לפיה דרך הלמידה מותאמת לכישוריו וסגנונו האישי של התלמיד. ואכן, דרך הטיפול העיקרית והאפקטיבית ביותר מתבססת על מתן תשומת לב אישית, זיהוי הקשיים הייחודיים, והתאמה של שיטת ההוראה, בליווי תמיכה נפשית והקנית דרכי התמודדות יעילות.

דרכי הוראה ייחודיות: עיקר הטיפול הינו ע"י התאמה אישית של שיטת לימוד יעילה, כאשר לשם כך יש לזהות את סוג הקושי הספציפי איתו מתמודד התלמיד. הטיפול העיקרי יהיה דרך תשומת לב אישית, למידה בקבוצות קטנות, הנחייה מותאמת ולגיטימציה לשאול שאלות ולבקש עזרה. בד"כ יהיה צורך בלמידה איטית והדרגתית, בהנחיה אישית או בקבוצות קטנות. קיימות היום גם תוכנות מחשב שיכולות לסייע בתהליך.

טיפול פסיכולוגי: במקרים בהם לקות הלמידה מלווה בקשיים נוספים, מומלץ מאוד להיעזר בטיפול פסיכולוגי. מטרת הטיפול לשפר את המוטיבציה ואת הדימוי העצמי, ולעזור בהתמודדות עם תסכול ועם קשיים התנהגותיים, חברתיים ורגשיים שנלווים ללקות הלמידה. במקרה הצורך מומלץ להיעזר גם בהדרכת הורים.

טיפול קבוצתי: הלכידות הקבוצתית, האינטראקציה הבינאישית והפידבק הקבוצתי מספקים תמיכה רגשית, וגם כלים למודעות עצמית, להבנת הקושי האישי וההתמודדות עימו. הטיפול הקבוצתי בד"כ ישלב משחקים, סיפורים, יצירה ואומנויות שונות. מחקרים מראים על שיפור בהערכה העצמית ובאיכות הקשר הבינאישי בעקבות טיפול קבוצתי לבעלי לקויות למידה.

טיפולים פארא פסיכולוגיים: אומנות/תנועה/ביבלותרפיה: טיפולים תומכים, העושים שימוש בכלים כאומנות, תנועה או ביבליותרפיה מאפשרים שילוב בין פיתוח היצירתיות ומציאת אזורי כוח ומסוגלות, לבין הקניית כלים להתמודדות עם קושי, כישלון ותסכול.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי: טיפול שהפך שכיח בשנים האחרונות עקב יכולתו להביא לשיפור בתהליכים של וויסות עצמי, למידה עצמית, שמירה על התנהגות תואמת למשימה ושינוי אמונות והערכות בקשר ליכולת עצמית. לשינויים בתפיסה העצמית מתלווים שינויים רגשיים וההתנהגותיים.


ביבליוגרפיה

ו. שרוני-יצחק (1990), סוגיות בחינוך מיוחד יחידה 4- ליקויי למידה, האוניברסיטה הפתוחה.

ב.ס קרוז, ד.דגנאן, ק.לומידיס (עורכים, 2005) תרפיה בהתנהגות קוגניטיבית עם בעלי לקויות למידה, הוצאת ספרים "אח".

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1998) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition.

Zipora Shechtman, Irith Gilat, Lea Fos, and Adina Flasher (University of Haifa) Brief Group Therapy With Low-Achieving Elementary School Children  Journal of Counsuling Psychology, 1996, Vol. 43, No. 4,p.376-382