תפריט נגישות
חיפוש

dyslexia - דיסלקסיה

דיסלקסיה היא לקות למידה מסוג לקות קריאה. שמותיה הנוספים של לקות הלמידה הם דיסלקציה וכן לקות למידה מסוג קריאה או ליקוי קריאה . זוהי לקות הלמידה הנפוצה ביותר הידועה לנו כיום. הדיסלקסיה היא לקות מולדת שמקורה נוירולוגי ובמידה לא מבוטלת תורשתי. מהות לקות הלמידה הינה הקושי לפענח תוכן כתוב, לדעת לקרוא אותו ולהבין את משמעותו. הדבר גורם להישגים אקדמים נמוכים יחסים לגיל, ההשכלה ורמת האינטליגנציה של הילד או המבוגר. כ-4% מהילדים בגיל בית הספר מאובחנים כסובלים מדיסלקסיה, כאשר בנים נוטים להיות מאובחנים לעיתים קרובות יותר ונראה כי לקות הלמידה נפוצה יותר בקרבם.

אנשים הסובלים מדיסלקסיה נוטים להתקשות בלמידת קריאה, ובהמשך הם קוראים בצורה איטית ו/או תוך השקעת מאמץ גבוה ביחס לממוצע באוכלוסייה. הם מנחשים מילים לעיתים תדירות, מתקשים באופן תדיר בהגיית מילים אותן הם קוראים ובהמשך מנסים להימנע ככל האפשר מקריאה בדרך כלל – דבר היוצר פגיעה נוספת ביכולות הקריאה. זאת ועוד, כאשר אדם הסובל מדיסלקציה קורא או מקריא דבר מה, הוא ככל הנראה יתקשה בהבנת משמעות המילים והמשפטים תוך כדי קריאתם, בשל השקעת המאמץ הרב בקריאת הצלילים עצמם.

  

הקשיים שתוארו לעיל מתעוררים לא יאוחר מגילאי בית הספר (כלומר כבר מכיתה א'). לעיתים הסימנים מתגלים כבר בגילאי הגן, אך נהוג להמתין לכיתה א' על מנת לאבחן דיסלקסיה. זאת ועוד, ישנם ילדים ואף מבוגרים שאצלם הדיסלקסיה מתגלה בגילאים מאוחרים באופן יחסי. עם זאת, ילדים ומבוגרים אלו ככל הנראה יספרו על קשיים שחוו כבר מגיל צעיר, אותם הם וסביבתם לא שייכו ללקות הלמידה.

השפעת הדיסלקסיה על יכולות אקדמיות הינה משמעותית, והיא מעכבת את התפתחותו של הילד בבית הספר. כך, ילדים הסובלים מדיסלקסיה יתפקדו טוב פחות בבית הספר ובמסגרות אקדמיות אחרות מאשר ילדים בעלי אותה מנת משכל. הקושי בקריאה בדרך כלל יוצר גם שרשרת קשיים נלווים כאשר הדיסלקסיה אינה מאובחנת ומטופלת. כך למשל, עלולים להיווצר פערי ידע בשל הקושי לקרוא או ההימנעות מהקריאה, בשלבי ההיבחנות בדרך כלל יופיעו קשיים בקריאה והבנת השאלות כמו גם מענה איטי על שאלות וכן הלאה. כל אלו יוצרים בדרך כלל דימוי עצמי נמוך, לכל הפחות בכל הנוגע ליכולות אקדמיות.

על מנת לאבחן דיסלקסיה יש לפנות לאבחון דידקטי או לאבחון פסיכודידקטי. באבחון יבחנו התופעות דלעיל, וכן גורמים אחרים שיכולים לגרום לקשיים בקריאה, כמו למשל הפרעות קשב וריכוז, קשיי ראייה, קשיים נפשיים ואף רמת האינטליגנציה. רק לאחר שהגורמים האחרים העלולים לגרום לדיסלקסיה ישללו כמקור לקשיי הקריאה – יהיה ניתן לאבחן דיסלקסיה.

לאחר האבחון, הטיפול בדיסלקסיה יכלול בדרך כלל דרכים שונות להתמודדות עם הקשיים. כך למשל, באמצעות אימון קוגניטיבי והוראה מתקנת יהיה ניתן לאמץ אסטרטגיות קריאה כמו גם אסטרטגיות למידה מפותחות. טיפול אצל קלינאית תקשורת יועל להועיל גם הוא, בעיקר בקרב ילדים צעירים. זאת ועוד, מסגרות אקדמיות ובתי ספר יוכלו לבצע התאמות כגון אפשור של הקראת חלק מהטקסטים והענקת תוספת זמן (במיוחד בסיטואציות היבחנות). מעבר לאסטרטגיות ההתמודדות עם הקריאה, ובמיוחד בקרב מי שהדיסלקסיה התגלתה בקרבם מגילאים מאוחרים, בדרך כלל כולל הטיפול התמודדות עם תפיסות עצמי שגויות ושליליות שהתקבעו לאורך השנים. בקרב ילדים בשנות לימודיהם הראשונות הטיפול יכלול הסברה מקיפה על לקות הלמידה (במידה וברמה בה הילד יכול להכיל), והחצנה של הקשיים תוך הסבר למקורם, על מנת שהלקות לא תפגע בדימוי העצמי.

  

ביבליוגרפיה


American Psychiatric Association. (2013) Diagnostic and statistical manual of mental disorders, (5th ed.). Washington, DC: Author.


שרוני-יצחק ו. (1990). סוגיות בחינוך מיוחד יחידה 4: ליקויי למידה. האוניברסיטה הפתוחה


אנשי מקצוע בתחום

לקויי למידה