פורום טיפול נפשי

שלום אלה. אני מבינה מדברייך כמה קשה התקופה שאת עוברת, ומסכימה איתך שההתמודדות לבד מקשה ומעוררת קושי נוסף. מתוך הדברים שאת מתארת קשה לי להבין את הרקע לתחושות הקשות ולכוון אותך באופן מדויק, לכן מציעה שתפני למוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205 בו תוכלי למסור פרטים נוספים ולקבל המלצה על כיוון טיפולי מתאים. ליטל

שלום שוש.
נשמע מדברייך שאת חיה בתחושת החמצה אותה את קושרת לחווית הלידה- הרגשה שהיית שמחה, רגועה ומאושרת יותר אילו רק היית חווה לידה אחרת. אלא שבדרך כלל, תחושות החמצה, דיכאון וחוסר סיפוק קשורים לחוויות רחבות ומקיפות יותר ולא לאירוע ספציפי ולכן אני לא בטוחה שלידה נוספת היא הפתרון. אני חושבת שכדאי לנסות ולהבין יותר לעומק את מקור תחושותייך בעזרת טיפול פסיכולוגי. עיבוד של תחושות אלו יביא להקלה ויסייע למקד את הצרכים ולזהות מה יכול לגרום לך להרגיש טוב יותר.

ליטל

שלום שיר. נשמע מדברייך שהיית רוצה להרגיש מלאה מבפנים גם בלי קשר לאירועים והנסיבות החיצוניים. זה רצון חשוב ובריא שאני חושבת שכדאי לתת לו יותר מקום. בדרך כלל, תחושות ריקנות מתמשכות נובעות מגורמים רגשיים לא מודעים הקשורים במערכות יחסים מוקדמות ובאפשרות להיות במגע עם העולם הפנימי. אלו היבטים שלא קל לשנות לבד ולכן אני ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי. נשמע שעשית מאמצים רבים להביא לשינוי בכוחות עצמך, ושכדאי לנסות להיעזר באדם אחר. ליטל

שלום איילת,
מהדברים שאת מתארת נשמע שטיפול פסיכודינמי יכול להתאים- זהו טיפול שמסייע בעיבוד הגורמים הרגשיים לקשיים, ומאפשר הן הרגעה של הסימפטומים (חרדה, בכי) והן חיזוק ושיפור של התפקוד והיכולת לנהל חיים מספקים יותר. תוכלי לקבל המלצה על מטפל/ת באזור מגורייך במוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205

ליטל

שלום אלנה.
אני מבינה את הדאגה שלך, ואכן מדובר בפער גילאים מטריד ולא מתאים. קודם כל, אני מציעה לשתף ישירות את ביתך בדאגה ולומר באופן גלוי שכהורים, תפקידכם לשמור עליה מקשרים שעשויים שעשויים לפגוע בה. חשוב לכבד את רגשותיה ולתת מקום לכאב, לאכזבה ולכעס שבוודאי יתעוררו סביב האיסור אך בו זמנית להדגיש שלא תאפשרו קשר מסוג זה. ייתכן שביתך תביע נכונות לכבד את האיסור ובכך הנושא יסתיים. במידה ולא, אני מציעה לומר לה ישירות שתפני אל הבחור בצורה מכובדת ונעימה אך חד משמעית לגבי איסור קיום הקשר. פנייה אליו מאחורי גבה תפגע באמון שנתנה בך ואינה מכבדת אותה. שיתוף ישיר אמנם יכול לעורר כעס ואכזבה, אך לפחות לא יכניס לקשר ביניכן חוסר אמון והסתרה. במידה והדברים אכן יגיעו לכך, אני מציעה לפנות אל הבחור בצורה נעימה אך חד משמעית.
מעבר לכך, כדאי לבדוק האם הקשר עם הבחור הבוגר הוא אירוע חד פעמי או שהוא מגיע לצד התנהגויות נוספות שאינן תואמות גיל/מסכנות את ביתך (למשל, יציאה למועדונים ומסיבות שאינם תואמים את גילה , יציאה מהבית ללא רשות). במידה ומדובר בדפוס רחב יותר, כדאי לפנות להתייעצות עם איש מקצוע.

ליטל

הי ורד,
לצערי אין לי תשובה פשוטה שאפשר להעביר דרך הפורום- חיזוק השליטה העצמית היא בדרך כלל מיומנות שאפשר לרכוש אבל באופן תהליכי והדרגתי, במסגרת טיפול פסיכולוגי.
את יכולה לעיין גם בספרי עזרה עצמית בהוצאת פסגות שמסייעים ברכישת טכניקות להתמודדות עם חשיבה שלילית-
http://psagot.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA%D7%A0%D7%95/

ליטל

שלום ורד.
אני מצטערת לשמוע על החוויות השליליות שעברת, ושמחה לשמוע שיש לך משפחה תומכת שמלווה אותך בהתמודדות.
את מתארת שאת מגיבה באופן חזק לאירועים והתנהגויות שמזכירים חוויות לא נעימות שעברת ונשמע שאת עושה כמיטב יכולתך לשלוט בתגובותייך ולהיעזר בבני המשפחה ובכדורים, כשיש צורך. במובן זה, אני חושבת שכדאי גם לנסות להיות יותר סלחנית וסבלנית כלפי עצמך- קרה מה שקרה, הגב כפי שהגבת, ואני לא חושבת שכדאי להמשיך ולייסר את עצמך על כך. נשמע שהמשפחה שלך מבינה את המצב ולא נוטרת טינה, ולכן אני מציעה לך לאמץ את הגישה שלהם ופשוט להניח לנושא.
במקביל, אני מציעה לפעול באופן קבוע לשיפור מצב הרוח ולבניית אורח חיים בו תרגישי טוב יותר. את מוזמנת לעיין בהודעה שפרסמתי תחת הכותרת "איך להתמודד עם רגשות שליליים".
בכל מקרה, אני חושבת שהדגש הוא על היכולת לשלוח לעצמך גם אם התנהגת בצורה שאת לא מרוצה ממנה.

ליטל

שלום אייל.
התפקיד שתיארת נשמע מורכב ורגיש, ואני מניחה הדרך היעילה ביותר למלא אותו היא על ידי יצירת קשר טוב ומכבד עם הצוות המטפל. ייתכן שכדאי להסביר בכנות את מטרת הליווי כדי למנוע אי הבנה וחשדנות, להחזיק בגישה עניינית אך לא "פוקדת" סביב החלטות שאתה מקבל ובקשות שאתה מבקש, לפרגן ולתת מילה טובה כשאפשר, להתעניין ולנסות ליצור קשר אישי נעים עם הצוות המטפל. בקיצור- כל מיומנות בין אישית בה אתה משתמש כדי ליצור קשרים טובים בחיי היום יום.

ליטל

שלום הודיה,
לצערי אין לי אפשרות לסייע בשאלות כלליות ובהכוונה בכתיבה אקדמית אלא בהבהרות תיאורטיות נקודתיות בלבד.

בהצלחה,
ליטל

שלום איתן.
אני מבינה כיצד הסיפורים הקשים שאתה שומע מרתיעים אותך, אבל חושבת שכדאי להבחין בין מצבים בהם מטופל נמצא במצב פסיכוטי ובהם ננקטים אמצעים חריפים וקשים כדי לטפל בו (למשל, קשירת מטופל אשר הופך מסוכן לעצמו או לסביבתו), לבין מצבים בהם אדם אמנם סובל נפשית (כמו במצב דיכאוני) אך הוא צלול בדעתו ולכן יש לו בחירה חופשית סביב הטיפול שיקבל או לא יקבל.
מאחר ואתה מתאר שהחששות סביב אשפוז וטיפול תרופתי הם שמונעים ממך לפנות לטיפול, אני מציעה שתפנה קודם כל לטיפול פסיכולוגי ולא לטיפול פסיכיאטרי- פסיכולוגים אינם רושמים כדורים בשום מקרה, אלא רק מפנים להתייעצות אצל פסיכיאטר במידת הצורך ובהסכמת המטופל בלבד. תוכל לתאר את החששות שלך למטפל/ת אליו/ה תפנה, ואני מאמינה ששיחה עליהם תביא את המטפל/ת להיות רגיש/ה מאוד לרצון שלך בשליטה והשפעה על סגנון הטיפול, ולכבד אותם.
התחלת טיפול היא אקט של מתן אמון במטפל ולכן, עם ובלי קשר לדברים ששמעת, לאנשים רבים קשה להתחיל בתהליך. לצד זאת, אני מאמינה שבמצב הנוכחי של דיכאון, סבל ופגיעה בתפקוד, כדאי לתת סיכוי לטיפול שיסייע לך, ולא לתת לדיכאון להתקבע יותר ויותר. חשוב לזכור שהבחירה היא בידיך, וגם אם טיפול מסוים לא יראה לך, תוכל לסיים אותו.

ליטל

שלום עמית.
את מתארת שהתנהגויות שונות של המטפלת נחוות על ידך כעדויות לכך שאי אפשר לסמוך עליה, ואני מניחה שכוונתך למתן אמון באופן עמוק- לידיעה שהיא אכן מבינה אותך ונמצאת שם בשבילך. בהתאם, את מתלבטת האם התנהגויות אלו הן אכן עדות לכך שהיא אדם שלא ניתן לסמוך עליו, או שמדובר בתכונות שאולי אינן נעימות לך (רשלנות, שכחנות) אבל לא בהכרח מעידות על כך שלא ניתן לסמוך עליה באופן עמוק.
זו דילמה עמוקה אשר אני נוטה לשער שנוגעת באופן עמוק בסוגיות שמעסיקות אותך לגבי מתן אמון ויצירת קשר קרוב עם אנשים אחרים. לכן אני חוששת שאין לי אפשרות לתת תשובה של ממש לשאלה האם לסמוך, מלבד ההמלצה לנסות לברר את הנושא שוב ושוב, לעומק, עם המטפלת. העניין אינו בכך שתשנה/לא תשנה התנהגות מסוימת שלה, אלא בחיזוק היכולת שלך לסמוך על תחושתך ולדעת האם זהו קשר שנתן לתת בו אמון. אני מאמינה שבירור עמוק של הנושא יוכל, עם הזמן, לסייע לך להבין טוב יותר את תחושתייך.

ליטל

שלום תהל.
חוסר החלטיות יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות. למשל, דימוי עצמי נמוך יכול להביא לחוסר יכולת לסמוך על שיקול דעתך ועל טעמך ולכן גם להישענות על דעותיהם של אחרים. אפשרות נוספת היא פרפקציוניזם ופחד מטעויות אשר יכולים להביא לניסיון "לגלגל" את האחריות להחלטות אל אחרים. כאמור, קיימים גורמים רגשיים נוספים רבים שיכולים להביא לדפוס זה. בהתאם, כדי לשנות את ההתנהגות מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בו ניתן יהיה לזהות את הגורמים לקושי בקבלת ההחלטות וכך לשחרר אותך ממנו ולסייע לך לרכוש יותר ביטחון בעצמך ובשיקול דעתך. במקביל, מומלץ לנסות לאתגר את עצמך- לקבל החלטות קטנות בעצמך ולראות איך את מתמודדת עם הסיטואציה. ייתכן שאחרי מספר פעמים בהם תקבלי "הוכחות" לכך שאת יכולה לסמוך על עצמך, תוכלי לפנות פחות לאחרים. ניתן גם לבקש את עזרתם של האנשים אליהם את פונה בדרך כלל לעזרה, להסביר להם את רצונך להיות עצמאית יותר, ולבקש מהם להפחית בהדרגה את העזרה וכך לסייע לך להתחיל לקבל החלטות בעצמך.

ליטל

שלום פנינה,
ניתן לטפל במקרים רבים של דיכאון ללא טיפול תרופתי. קיים מגוון רחב של שיטות טיפול, כאשר מחקרים מצביעים על כך שאין הבדל ביעילותן של השיטות- כולן יעילות במידה שווה כל עוד נוצר חיבור טוב עם המטפל/ת.
בכל מקרה, מומלץ לפנות בהקדם- מנסיוני, כאשר פונים לטיפול בשלב מוקדם יחסית של הופעת הדיכאון, קל יותר לזהות את הגורמים לפריצתו, לעבד אותם ובכך להביא להקלה נפשית משמעותית.

במידה ואת זקוקה להפניה, את מוזמנת לפנות למוקד ההפניות של בטיפולנט בטל' 1800-200-205 לקבלת הפניה למטפל/ת באזור מגורייך.

ליטל

שלום סימה.
נשע מדברייך שחלק ניכר מהתחושה השלילית קשור בתחושת האשמה ואי הנוחות סביב התנהגותך. לכן, למרות שאת מבינה באופן רציונלי שכולם יודעים שזה בגלל הכדור, אולי כדאי לדבר עם בני משפחתך, לשתף בתחושות וכך לקבל אישור נוסף לכך שאת אהובה ורצויה למרות האירוע.
בנוסף, תקופות של החלפת כדורים אכן עשויות להיות מטלטלות וקשות יותר. את מוזמנת להיעזר בדברים שפרסמתי בתחתית העמוד תחת הכותרת "כיצד להתמודד עם רגשות שליליים", בתקווה שיקל עלייך בתקופה זו.

ליטל