פורום טיפול נפשי

שלום ים,

לא ברור לי מה התפספס אבל חוזרת אלייך שוב. 

ראשית, אני שמחה מאוד לשמוע על התנועה החיובית שהצלחת להניע בחייך. אני זוכרת כמה רע הרגשת וכמה מיואשת ופסימית היית, וכעת אני שומעת גם על ההתקדמות המציאותית וגם על התחושה שהצלחת להכנס למסלול טוב יותר. משמח כל כך לשמוע. 

הקורונה אכן מגיעה אלייך בתזמון קשה... אני מתארת לעצמי עד כמה חיוני לך להמשיך עוד במסלול הנוכחי כדי שהכוחות, תחושת היכולת והאמון בעצך יתבססו. לצד כל זאת, ועם כל ההבנה של הקושי, אני חושבת שחשוב לזכור שאם הצלחת להרים את עצמך פעם אחת, תצליחי לעשות זאת שוב. איני יודעת להמליץ לך היכן להעביר את הימים הקרובים, מאחר והכל אכן כ"כ חסר ודאות, אבל מה שלא תבחרי, אני חושבת שהעניין הוא לזכור שאם הצלחת להרים את עצמך על הרגליים פעם אחת, תצליחי לעשות זאת שוב. בינתיים, מה שחשוב בעיני הוא שאם התחלת טיפול פסיכולוגי גם תמשיכי אותו (וירטואלית אם יש צורך) ושתנסי לבסס שגרה ביתית אשר מערבת פעילות גופנית, שמירה על קשר וירטואלי עם אנשים ותיעול של האנרגיות לתחום עניין כלשהו- למידה, תרגול וכד'. בעיקר, נדמה לי שאין מנוס אלא לנשום עמוק ולהזכיר לעצמך שזו תקופה קשה, אבל היא תעבור. 

ליטל

שלום לך.

המצב הנוכחי באמת קשה כל כך, ובוודאי בתוך שלב בטיפול הכולל הישענות עמוקה. אבל אני חושבת שאפשר ללכת עם זה לשני כיוונים, כיוון אחד הוא היצמדות ל"לא", לחווית המעבר לוידאו כנטישה אכזרית שאותה אי אפשר לשרוד וכיוון אחר הוא כיוון של חיים, שאומר שאת לא ננטשת אלא להיפך, שהמטפלת שלך עושה ככל שביכולתה כדי לשמור על קשר גם בתקופה מטורפת כזו ומתוך זה, אפשר אולי לנסות את הוידאו ולבדוק איך ירגיש. אני יכולה לומר לך מנסיוני שאמנם הוירטואלי הוא לא בדיוק כמו הפנים אל פנים, אבל יש שם נגיעה וקרבה, ושימור של מהות הקשר. נסי. אל תוותרי על עצמך ולעצמך אחרי שעשית ועשיתן דרך ארוכה וקשה כל כך יחד. 

ליטל

שלום חניתה.

כדורים לא מסייעים בהיבטים בינאישיים אלא רק בהפחתת סימפטומים שעשויים להיגזר מקשיים בתחום זה. מעבר לכך, מציעה להעלות את הנושא בטיפול שלך- נדמה לי שיהיה "בזבוז" לסגור את הסוגיות והתחושות שאת מעלה במענה לקוני בפורום, במקום לבחון ולהתבונן לעומק בנושא בתוך הטיפול שלך.

ליטל

שלום נועה.

כיום, כל נושא המגדר נתפס כיותר נזיל ודינמי מכפי שנהוג היה לחשוב בעבר ובהתאם, מה שאת מתארת הוא ככל הנראה לא "תופעה פסיכולוגית" אלא כנראה חוויה פחות נוקשה ויותר גמישה ודינמית שלך את כל היבט המגדר. זאת אינה בעיה בפני עצמה, אך אם את מרגישה שהנושא מעורר מצוקה או בלבול, או מחובר להתלבטויות או סוגיות הנוגעות לחוויתך את עצמך ואת זהותך המגדרית- כדאי לפנות אל טיפול פסיכולוגי בו תוכלי להבין יותר את משמעות החוויה עבורך.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות

שלום עינת.

ראשית, חשוב וטוב שאת שמה לב לפער בין המציאות (היעדר מגע עם חולה וכד') לבין עוצמת החרדה, וכדאי להזכיר לעצמך שאפילו אם חלית בקורונה, כבחורה צעירה ובריאה סיכוייך להפגע משמעותית נמוכים ביותר. במובן זה, יתכן והדרך הטובה להתמודדות עם החרדה היא להזכיר לעצמך שמה שאת חווה הוא יותר חרדה- חוויה נפשית/רגשית מאיימת- מאשר סכנה של ממש. במקביל, כדאי להיעזר בטכניקות הרגעה עצמית- נשימות, הרפיה, דמיון מודרך וכן הלאה, ולשתף את הקרובים לך בחששותייך כדי להקל על עצמך ברגעים של עלייה במצוקה ובחרדה. לצד כל אלו, חשוב לזכור שהעלייה בחרדה היא טבעית ומובנת. מצב ייחודי וקיצוני כפי שמזמן לנו הקורונה מעורר מטבעו חרדה ומפגיש כל אחד מאתנו עם אזורים רגישים של חוסר ודאות, חוסר אונים, ירידה ברמת השליטה וכן הלאה ובמובן זה, יתכן והקורונה מהווה טריגר להיבטים רגשיים עמוקים שמעבר, אותם כדאי לזהות בין אם בינך לבין עצמך ובין אם באמצעות טיפול פסיכולוגי. 

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול בחרדה להתייעצות ובחינת טיפול

שלום רינת.

טבעי שאי הודאות והקושי שנלווים למצב הנוכחי מעצימים חרדות וקשיים הקיימים בין כה וכה ביום יום, אך הדרכים להתמודדות עם חרדה הן אותן דרכים אליהן התייחסתי בתשובותיי הקודמות אלייך, אנא עייני.

כמו כן, אני חושבת שדווקא משמח וטוב שנחסכו ממך ציפייה וחרדה ממושכות לפגישה עם הפסיכיאטר- נדמה לי שפשוט צריך "לקפוץ למים", לשאת עד אז את החרדה, ולחכות שיהיה מאחורייך.

ליטל

שלום אלכס.

נשמע שאתה סובל וזקוק לעזרה מקצועית אשר תסייע לך להבין יותר לעומק מה קורה לך, מדוע ואיך אפשר להקל עליך. לאור זאת, אני מציעה לחכות שהדברים יחזרו לשגרה במדינה ולאחר מכן כדאי לפנות להתייעצות ראשונית אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. בינתיים, במידה וקיימים רגעי מצוקה משמעותיים ניתן לפנות לקבלת תמיכה נפשית ראשונית בקווי סיוע כער"ן.

ליטל

תוכל לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול פסיכיאטרי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום אוריה. 

נשמע שאת מבינה היטב את הקושי של בנך ואת העובדה ששינוי דרמטי כל כך בשגרה מביא איתו גם אי שקט וירידה ביכולות ובאיכות ההתנהגות, אך קשה לך להתבונן גם על עצמך בעין סלחנית ולהבין שבעתות כאלו של לחץ ואי ודאות כולנו, ולא רק ילדים, עשויים לתפקד פחות טוב. לכן אני חושבת שכדאי, קודם כל, לנסות ולשחרר את עצמך מרגשות האשמה ו"לסכם" עם עצמך שכך זה יהיה בתקופה הקרובה- גם הצלחות, קרבה ותפקוד הורי מצוין וגם "נפילות". גם שלך וגם של הילדים. בהתאם, כדאי להתמקד במספר היבטים. ראשית, לנסות להכין "פתרונות חירום" למצבים בהם את מרגישה שאת "על הקצה", מתוך הכרותך איתך ועם בנך. פתרונות אלו יכולים להיות "חיבוק איפוס", פסק זמן של הקראת סיפור או פעילות מרגיעה ובמידת הצורך אפילו הפסקת טלוויזיה קצרה שתאפשר רגיעה ומנוחה- העיקר הוא לזהות שאת/ילדייך על הקצה ולנסות לעצור בזמן. היבט נוסף הוא היבט ה"תיקון"- אם זיהית שלא פעלת נכון לאורך היום אמרי לבנך בכנות ובענייניות, בלי אשמה ובלי התנצלות מוגזמת, שהיה לכם יום קשה וגם את התרגזת יותר מדי, אבל מחר תנסו ביחד שיהיה יום רגוע וטוב יותר. כמו כן, חשוב מאוד לשקף לבנך את הבנתך את קשייו, ולהבהיר שאת מבינה שקשה לו והמצב מבלבל עבורו (שימי לב, אגב, שהצעת לו הסבר מותאם וברור למצב) אך שיש התנהגויות שאינן לגיטימיות.  

ליטל

שלום ליאל. 

מאחר ושאלתך נוגעת לאותו הנושא שהעלתה יעל בשאלה לפנייך, אני מפנה אותך לעיין בשאלה זו. כמו כן, מציעה לצמצם באופן משמעותי את החשיפה לאמצעי התקשורת- כדאי להסתפק בעדכון שנערך בחדשות בערב ולהימנע מעיסוק יתר אשר מעורר חרדה מיותרת. לא קל "להיגמל" אבל יכול להקל עלייך בצורה משמעותית.

ליטל

בנוסף, ריכזנו כאן מידע שיכול לסייע בהתמודדות בתקופת הקורונה

שלום יעל.

ראשית, מצבי אי ודאות ואיום מעוררים חרדה וזה טבעי ומובן שאת מרגישה כך ושקשה לך. השאלה היא באילו אמצעים מתמודדים עם החרדה והאם אלו אמצעים שמקלים ומועילים או גורמים בסופו של דבר לנזק וקושי. לכן, אני חושבת שכדאי לפעול בשני כיוונים. אחד, לבנות לעצמך שגרה, עד כמה שאפשר במצב הנוכחי, אשר כוללת תפקוד בבית, שמירה על קשרים בין אישיים (באמצעים וירטואליים), אימוני ספורט ביתיים וכניסה לתחום ידע או לימוד שיעסיק אותך ויסיח את דעתך (למידת שפה למשל). במקביל, כדאי למצא באינטרנט/לרכוש ספרים המסייעים ברכישת טכניקות התמודדות עם חרדה כמו מיינדפולנס, נשימות וכן הלאה אשר יסייעו לך ברגעים בהם יש עלייה בחרדה.

ליטל

בנוסף, ריכזנו כאן מידע שיכול לסייע בהתמודדות בתקופת הקורונה

שלום לך.

אין חוק יבש בנושא, אך החוק ה"רטוב" של מהות הטיפול אומר, לפחות בעיני, שעלייך לעשות מה שליבך מורה לך.

טיפול הוא קשר עמוק ומשמעותי כל כך, ולא נשמע לי נכון למנוע מעצמך לערוך את תהליך הפרידה כפי שנכון לך.

ליטל

שלום חניתה.

כדורים יכולים להוריד את מפלס ה"סימפטומים" (דיכאון, חרדה וכד') אך לא לטפל בדבר המהותי מהם הם נובעים, ולא בדפוסי התנהגות וקשר. יש אנשים שטיפול תרופתי מלווה עבורם בהקלה משמעותית ואחרים שהטיפול התרופתי אינו תורם להם מבלי שיעברו קודם לכן שינוי רגשי משמעותי. 

בכל מקרה, נשמע ששאלתך נובעת בעיקר מתוך הקושי והפחדים שנלווים ליצירת קשר חדש, ובוודאי בתקופה רגישה וחסר ודאות כמו זו בה אנו נמצאים ובמובן זה, אני יכולה רק להציע להעלות את הסוגיה בטיפול שלך ולבדוק לאן יקח אתכן השיח.

ליטל