תפריט נגישות

Positive Psychology - פסיכולוגיה חיובית

פסיכולוגיה חיובית הינה זרם תיאורטי ומעשי בתחום הפסיכולוגיה, אשר מבקש להתמקד באלמנטים חיוביים באדם, כמו העוצמות והחוזקות שבידיו, במקום באלמנטים הקשורים לחולשה ולחולי. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הרקע של פסיכולוגיה חיובית, כיצד היא נראית כיום, ויישומה בחדר הטיפולים.

מדובר בזרם אשר צובר פופולאריות בשנים האחרונות, שהחל לצמוח באמצע המאה ה-19. להאזנה לראיון קצר בנושא פסיכולוגיה חיובית לחצו כאן.

פסיכולוגיה חיובית – הסבת הדגש מחולי לבריאות

פסיכולוגיה חיובית צמחה בארצות הברית, כחלק מהרצון לאזן מחדש את השיח הטיפולי הרווח בחברה. אנשי הטיפול של אותן שנים, באם אלו פסיכולוגים או פסיכיאטרים שונים, החזיקו בתפיסה אשר נפוצה גם כיום, לפיה בריאות הנפש מוסברת באמצעות השיח הרפואי. בדומה לשיח הרפואי, אשר מסביר בריאות פיזית דרך שלילה של מחלות, בריאות הנפש הוסברה באמצעות קטלוג וסיווג של הפרעות נפשיות תוך הסברת הסימפטומים של כל הפרעה. במסגרת פסיכולוגיה חיובית מבקשים לשנות את המוקד - לקחת את השאלה "מה עושה אדם לחולה?" ולהמיר אותה ב"מה הופך אדם לבריא?".

פסיכולוגיה חיובית - רקע

את המונח פסיכולוגיה חיובית טבע מאסלו אברהם (1908-1970), אחד ממייסדיה של גישה המכונה פסיכולוגיה הומניסטית אשר צמחה לאחר מלחמת העולם השנייה. הגישה ביקשה לשנות את הדגש בתחום בריאות הנפש מהתמקדות בפתולוגיה, להתמקדות בצורך הטבעי של האדם לצמוח ולהגשים את עצמו בעולם, מתוך אמונה כי האדם טוב ביסודו. כחלק מכך מאסלו ומטפלים נוספים כגון פרום אריך, רוג'רס קרל ואחרים, ביקשו לנסח את התנאים הדרושים לאדם, בכדי לאפשר את הצמיחה הנפשית שלו. אחת ההמשגות המפורסמות של מאסלו הנה פירמידת הצרכים שלו, שמציגה את הצרכים הנחוצים לאדם בסדר הירארכי, מהבסיסיים לנעלים ביותר.

פסיכולוגיה חיובית כיום

פסיכולוגיה חיובית התעוררה מחדש בעשורים האחרונים וקיבלה מעמד של תנועה בולטת, בזכות שורה של חוקרים מארצות הברית, בראשם מרטין סליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה. חוקרים אלו הרחיבו ופיתחו את רעיונותיהם של המטפלים ההומניסטיים המקוריים, וכחלק מכך ביקשו לברר מה עומד בבסיס היכולת של בני האדם לנהל חיים "נורמאליים", ולהתגבר על מכשולים. במסגרת זאת, הפסיכותרפיה החיובית לפי סליגמן מציעה חלופה לספר הסיווג של הפרעות נפשיות, ה-Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) DSM), באמצעות ספר משלה, המכונה ספר העוצמות והמעלות – (Character Strengths and Virtues handbook (CSV. הספר מציג 6 קטגוריות מרכזיות של אלמנטים אנושיים חיוביים:

1. חכמה ותבונה - סקרנות, יצירתיות, פתיחות וצמא לידע.
2. אומץ - התמדה, יושרה וחיוּת.
3. אנושית - אהבה, טוב לב, אינטליגנציה חברתית.
4. צדק - הגינות, מנהיגות ומודעות אזרחית.
5. מתינות - היכולת לסלוח, להראות רחמנות, זהירות וויסות עצמי.
6. התעלות - היכולת להעריך יופי ומצוינות, תקווה, הומור ורוחניות.

כך, הפסיכולוגיה החיובית של ימינו מתמקדת באופן בו ניתן לחזק את העוצמות של האדם, למשל את היצירתיות שלו, היכולת שלו לאהוב ולסלוח, לגלות פתיחות וסקרנות, להיות נדיב ולשאוף לצדק.

פסיכולוגיה חיובית בחדר הטיפולים

כיום מטפלים רבים עושים שימוש בעקרונותיה של הפסיכולוגיה החיובית במסגרת פסיכותרפיה פרטנית, באם זאת בטיפול ארוך טווח או במסגרת טיפול קצר מועד לסוגיו. במקרים רבים משולבים אלמנטים של פסיכולוגיה חיובית במסגרת פסיכותרפיה אינטגרטיבית המשלבת גישות נוספות, כגון פסיכותרפיה דינמית או פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית כחלק מהרצון לאזן בין מודלים שנותנים יותר מרחב למצוקה ולקושי, לבין מודלים שנותנים יותר משקל לכוחות ולעוצמות של האדם.


מקורות

Peterson, C., & Seligman, M. E. (2004). Character strengths and virtues: A handbook and classification (Vol. 1). Oxford University Press

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי