אני משמשת מדריכה בעמותת "ידיד לחינוך",שהרעיון שלה לגייס גילאים מתנדבים בחזרה לקורת גג של בי"ס,כדי לסייע לתלמידים.עכשיו,שהגמלאים ממשים את "אפקט הפיג'מה ביתם,הם עצמם אמורים לחזור לשגרה מהקורונה.יש ביניהם,בעלי חרדה מהבלתי נודע ,שבהתנהגות החדשה מחוץ לביתם.אילו טיפים אני נותנת לגימלאים,שבעצם חוששים לחזור לשגרה?תודה רעיה
שלום רעיה,
אני יכולה להניח שהקושי לחזור לשגרה נובע מגורמים שונים, כאשר חלקם קשורים בחרדה מפני הידבקות וחלקם בגורמים אחרים הקשורים בחזרה לאינטראקציות חברתיות וכן הלאה. ראשית, אני מציעה לך לפנות אל המדריכים הבכירים בעמותה בה את עובדת על מנת שתוכלו ביחד למפות ולהבין את מקור הקושי לגייס אותם לחזרה. כמו בן, אולי תוכלו ביחד לחשוב מהן הדרכים בטובות ביותר לתמוך בחזרה לשגרה, בהתחשב בגורמים הספציפיים שזיהיתם. כשלב ראשון, כדאי לנסות ולהבין את מקור הקושי. כמובן שהחזרה לשגרה מורכבת עבור כולם, כאשר כל קבוצת גיל מתמודדות עם קשיים שונים. גימלאים נמצאים בעמדה מיוחדת שכן סיכוהיים להידבקות אכן גבוהים יותר, ולכן ניתן להבין את הפחד, שאינו בהכרח רק ״חרדה״, אלא חשש הגיוני מפני חשיפה למחלה שחשוב מאוד לכבד.
בהצלחה,
יעל
