פורום טיפול נפשי

שלום רנת, אני מצטערת לשמוע על הקשיים בקשר עם אמך, אני מתארת לעצמי שלא קל לחיות כך ולהרגיש כך. נשמע שאת ואמך לכודות בפלונטר שלא קל למצא ממנו מוצא וליצור מתוכו קשר חדש וקרוב יותר, ולכן אני חושבת שכדאי לשקול פניה לעזרה מקצועית. איני יודעת אם את מרגישה שאמך תהיה מעוניינת בפנייה לטיפול משותף, אבל אני חושבת שגם את עצמך יכולה להיתרם מטיפול בצורה משמעותית. במסגרת טיפול אפשר להבין יותר לעומק את דינמיקת היחסים ולמצוא דרכים לעבד ולהתאבל על מה שאין בקשר, ולשמר ולבנות את מה שכן אפשרי. כך, טיפול יכול לשפר גם את היחסים הממשיים וגם את התחושה הקשה שנלווית לקשיים בקשר. ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע

שלום ניצה,
תוכלי להיעזר בספרו של ד"ר טל בן שחר "באושר ובאושר". כמו כן, תוכלי לפנות למרכז מיטיב המתמחה בפסיכולוגיה חיובית ולבקש מהם מידע נוסף על ספרים וסדנאות-
http://portal.idc.ac.il/he/main/research/maytiv/pages/default.aspx

ליטל

שלום אורית.
ראשית, אני מקווה שתתרגלי בהקדם לכדור החדש ושההתרגלות תביא לאיזון טוב יותר. מעבר לכך, אני חושבת שאת מתארת היטב בדברייך כמה קשה לשמור על רמות גבוהות של אנרגיות ותפקוד ללא מסגרת- אני חושבת שכולנו זקוקים לשגרה של פעילות, מפגשים חברתיים ותחושה של עשייה כדי להרגיש עירניים ובעלי מוטיבציה.
לכן, אני חושבת שכדאי למקד את המאמצים במציאת מסגרת מתאימה- כדאי לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ איתו בנוגע לאפשרויות הקיימות, מאחר וכיום יש שפע של מסגרות תעסוקתיות וחברתיות שמותאמות לאנשים המתמודדים עם קשיים שונים.
במקרים רבים הכניסה למסגרת מספקת "זריקת מרץ" ומשפרת את התחושה.

ליטל

שלום יעל.
במרבית המקרים מצב רוח ירוד ומועקה המופיעים "ללא סיבה" נגרמים מגורמים רגיים שאינם מודעים ומובנים לאדם באופן מלא. במקרים אלו, השפעת הכדורים עשויה להיות חלקית בלבד מאחר והם אינם נוגעים בגורמי העומק לתחושות. לכן, במצבים אלו מומלץ לא להסתפק בטיפול תרופית או בפתרוות נקודתיים שיכולים לשפר את מצב הרוח (ספורט, מפגש חברתי וכן הלאה) אלא לפנות לטיפול פסיכולוגי בו אפשר יהיה לזהות את הגורמים לתחושות ולטפל בהם באופן מעמיק.

ליטל

שלום חן.
אני מצטערת לשמוע על האובדנים שחווית ועל האופן בו טלטלו אותך ואת משפחתך.
מתוך הדברים שאת כותבת, קשה לי להרגיש האם תחושות הדכדוך שלך הן חלק מתהליך אבל טבעי שצריך לתת לו מקום וזמן, או שמדובר במצב בו האובדנים נוגעים באזורים נפשיים נוספים ומעוררים קשיים שמעבר לתהליך האבל הטבעי. לכן, אני חושבת שכדאי לפנות ליעוץ כדי לעשות בדיקה ראשונית ולבדוק האם את זקוקה לטיפול שיאפשר לך לעבד את האובדנים ואת האופן בו השפיעו עלייך.

ליטל

שלום טליה,
את צודקת בכך שפעמים רבות השלב בו נושאים מורכבים ולא מעובדים עולים הוא שלב קשה בטיפול, ובאופן טבעי לא קל לצלול אליו. אני לא בטוחה שאפשר לצלול למקומות אלו בנפש "בכוח", אבל נדמה לי שמאחר ואת מרגישה שהטיפול יהיה מוגבל כל עוד לא תגעי גם בחלקים אלו, ייתכן וכדאי להתמקד בטיפול בתסריטים, בחששות ובפחדים שמתעוררים בך סביב האפשרות לחשיפה. לפעמים, הדיבור על הפחד והבנה מעמיקה יותר של התחושות המלוות את האפשרות לחשיפה מעלים הבנות מפתיעות לגביהן, ומצליחות לרכך את הפחד ולעורר יותר רצון, תקווה ויכולת לגעת בדברים.
העיקר, בעיני, הוא להימנע ממצב בו הטיפול מתנהל כאילו הכל בסדר כאשר בפועל חלקים משמעותיים נעדרים ומושמטים.

ליטל

שלום מייק,
אנא ראה תשובתי מה-28.11, אני חושבת שהיא רלוונטית גם לשאלה הנוכחית.

ליטל

שלום נטלי.
הדילמה שאת מתארת מורכבת, בעיקר מאחר ואני לא בטוחה שיש בה "נכון" ו"לא נכון" אובייקטיביים ומוחלטים, אלא בעיקר תחושות פנימיות ורגשיות של מה נכון והוגן. את מתחברת לזכותו של בן דודך לדעת את האמת על עצמו ועל שורשיו, ואני יכולה להבין זאת. מאחר ואין תשובה חד משמעית לשאלה "מה נכון", אני חושבת שהדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להקשיב לתחושתך, ולבדוק עם עצמך אם את מוכנה להתמודד עם ההשלכות- הן מבחינת תחושתך כלפי עצמך והן מבחינת כעסים שיכולים להתעורר כלפייך- של כל בחירה שתעשי, לכאן או לכאן.

ליטל

שלום שי,
אני לא חושבת שאתה צריך לדאוג משלילת ההישגים מהטיפול הקודם- הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי והטיפול הדינמי אינם מתנגשים אלא מציעים טכניקות שונות להתמודדות עם סימפטומים. מעבר לכך, אני לא חושבת שיש זרם טיפול דינמי מועדף, מה שחשוב הוא החיבור עם המטפל/ת והתחושה שאפשר לבסס איתם שיח אפקטיבי ומקדם על הנושאים שמטרידים אותך.
אתה יכול להיעזר באינדקס המטפלים שבאתר כדי למצוא מטפל מתאים באזור מגוריך.

ליטל

שלום שי,
כאשר חוויות גופניות או רגשיות מלוות בהשפעות שליליות אשר מפריעות או מקשות על התפקוד ביום יום, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי ולברר באופן מעמיק יותר את המצב.
במסגרת טיפול פסיכולוגי תוכל לתאר באופן מפורט יותר את הקשיים, להבין אותם, ואני מאמינה שגם להשתחרר מהם עם הזמן.

ליטל

שלום חזי,
קודם כל אני שמחה לשמוע שהטיפול שעברת הועיל לך, זו בדרך כלל עדות הן לכוחות וליכולות והן לאפשרות להיתרם גם מטיפול מסוג אחר.
כפי שאתה מתאר את המצב, אני חושבת שכדאי לך לפנות לטיפול פסיכודינמי. זהו טיפול אשר מנסה לבחון את גורמי העומק לסימפטומים, תחושות ורגשות מכאיבים תוך התבוננות ביחסים ואירועי עבר אשר השפיעו על היווצרותם. מנסיוני בטיפולים מסוג זה, הם מביאים פעמים רבות לשינויים עמוקים ומהותיים במגוון היבטי חיים, ולא רק להקלה בסימפטומים נקודתיים.

כתוב לי אם תצטרך הכוונה נוספת,
ליטל

שלום לך.
העברה אירוטית בטיפול אכן יכולה להיות חוויה מתסכלת ומכאיבה מאוד, ובמובן זה אני יכולה להבין כמה קשה לך, וכמה מתסכל כשהטיפול הופך למקור של כאב.
את שואלת כאן, ומבקשת גם מהמטפלת שלך, "לסגור את הספק" כדי שתוכלי להשתחרר מהתחושות שיוצרות כ"כ הרבה כאב ותסכול. קשר מיני עם מטופלת הוא עבירה אתית ופלילית ובמובן זה, לא יוכל להתקיים אם המטפלת שלך היא אשת מקצוע ראויה, אך אני חושבת שלא זאת הנקודה.
העברה אירוטית, כמו כל רגשות העברה המופנים אל המטפלת, מורכבים תמיד, לדעתי, הן מרגשות הקשורים למפגש המציאותי עם המטפלת (במקרה שלך, החיבור והמשיכה למטפלת כפי שהיא) והן (ובעיקר) מרגשות אשר אינם קשורים למפגש הממשי אלא לחוויות פנימיות ולתפקיד הייחודי שההעברה ממלאת בטיפול. למשל, העברה ארוטית יכולה להוות שחזור של כמיהה לאדם שאהבתו בלתי מושגת, ביטוי להתנגדות לטיפול ולהתבוננות פנימית דרך הסחת הדעת שההעברה יוצרת וכן הלאה. במילים אחרות, אני חושבת שהאפשרות הממשית לקשר רומנטי ומיני עם המטפלת שלך אינה לב העניין, ושהדרך להתגבר על המצב ולהפוך אותו לאפשרות לצמיחה נפשית היא התבוננות על רגשותייך כחלק מהחומרים שאת מביאה לטיפול. ההתבוננות והניסיון להבין את רגשות ההעברה, מקורם, תפקידם והקשר שלהם לחוויות עבר הם בדרך כלל אמצעי יעיל ומשמעותי לגילוי העולם הפנימי ולהנעת תהליכי שינוי וצמיחה.
זה כמובן לא קל- אני בטוחה שהרגשות שאת חווה מכאיבים לך והופכים את חייך למאוד קשים כרגע, אבל יש בהם גם פוטנציאל שינוי ולמידה, שאני מקווה שיצליחו להתממש.

ליטל

שלום מירי.
קודם כל, למרות הקושי שאת מתארת, משמח וטוב לשמוע שהסימפטומים שאת חווה קשורים לכדור החדש. כפי שהרופאה שלך אמרה לך, החלפת כדור אכן דורשת סבלנות ובמובן זה, יש סיבה לאופטימיות ולתקווה שלאחר שתתרגלי לכדור החדש יגיע גם השיפור.
בינתיים, כדאי להיות סבלנית גם לכך שכרגע יש לך פחות כוחות ולאפשר לעצמך יותר מנוחה. במקביל, כדאי לשתף את הקרובים לך במצב ולבקש יותר עזרה ותמיכה בזמן הקרוב.
עם העייפות וחוסר המוטיבציה ניתן להתמודד גם באמצעות תכנון פעילויות מראש- פעילויות חברתיות, פעילות ספורטיבית, הרצאות, סרטים וכן הלאה. במקרים רבים, העובדה שהתוכניות מאורגנות מראש יוצרת "מחויבות" ומשפרת את היכולת לגייס מוטיבציה.

מקווה שהשיפור יגיע בקרוב,
ליטל

שלום תמי. "פלשבקים" של אירוע טראומטי יכולים להיות אחד מהסימפטומים של הפרעה פוסט טראומטית, אך כדי שתינתן אבחנה זו צריכים להתקיים סימפטומים נוספים. עם זאת, גם אם המצב אינו עונה על הגדרה פורמלית של הפרעה פוסט טראומטית, לידת עובר מת היא אכן חוויה טראומטית ומכאיבה מאוד. לא פעם, אירועים מסוג זה מביאים גם להתעוררות תחושות חרדה, אשמה, עצב עמוק, יאוש ולעתים אף קושי לחזור לתפקוד. במצבים אלו, אני חושבת שכדאי מאוד לפנות ולקבל עזרה מקצועית שתסייע לעבד את החוויה הטראומטית, להשלים את תהליך האבל ולהתחבר מחדש לחיים. ליטל

שלום מייקל. לצערי איני מתמחה בתחום של שיפור זיכרון ולכן, במידה וקשיי הזיכרון מופיעים בסיטואציות רבות, ממליצה לך לפנות להתייעצות בפורום נוירולוגיה. הקשיים הספציפיים שתיארת, המופיעים במקום עבודה חדש, עשויים לנבוע מהחרדה והמתח הנלווים בדרך כלל להתחלת מקום עבודה חדש. במצבים אלו כדאי להקפיד על רישום המידע ועל מעבר על החומר מחוץ לשעות העבודה, בסיטואציה רגועה ונינוחה יותר. כמו כן, כדאי לשתף את האנשים הקולטים אותך במקום העבודה החדש בכך שאתה נוטה שלא לזכור דברים במהירות ולבקש מהם לחלק את החומר, להאט את קצב הלמידה, לאפשר לך זמן רישום וכן הלאה. במידה ואתה חש כי אתה מתמודד עם קשיי זיכרון בסיטואציות מלחיצות נוספות, כדאי לפנות להתיעצות ולבחון האם ניתן לסייע לך בהיבט זה באמצעות טיפול פסיכולוגי. ליטל