פורום טיפול נפשי

שלום לך,
קשה להשיב על שאלתך מבלי להבין לעומק אילו מצבים אתה מתקשה לנתח ואילו החלטות אתה מתקשה לקבל. למשל, האם מדובר בקושי בקבלת החלטות במצבי לחץ? בקושי בהבנת סיטואציות בין אישיות? וכן הלאה.
בהתאם, אני ממליצה על פנייה להתייעצות ראשונית אשר תאפשר מיקוד של הקושי והפנייה לטיפול מתאים.

ליטל

שלום ברי.
ראשית, חשוב לפנות לאבחון רפואי כדי לשלול את האפשרות שהצמא נובע ממצב רפואי כלשהו.
במידה ולא נמצא מקור רפואי, ייתכן ומדובר בצורך רגשי אשר כדאי לברר את מקורו. לדוגמה, עיסוק יתר בצמא עשוי לנבוע מהתקבעות השתייה כאמצעי להרגעת תחושות לחץ וחרדה. לאחר בירור ראשוני של מהות הצורך המוגבר בשתייה, ניתן יהיה להפנות אותך לאיש המקצוע ולטיפול המתאימים.

ליטל

שלום שיר.
אובדן של אדם קרוב, כפי שאת בוודאי יודעת מנסיונך, הוא חוויה מטלטלת ביותר. לכל אחד מאתנו דרכים ומנגנונים שונים להתמודדות, וכל עוד יש יכולת לחזור לחיים ולנהל חיים ויחסים בעלי משמעות, אני לא חושבת שיש צורך לעסוק בהגדרות של נורמליות/אי נורמליות או לחשוש מהשלכות עתידיות.
לצד זאת, במידה ואת סובלת מחרדות אשר אינן מובנות לך ו/או פוגעות באיכות חייך, או במידה ויש לך תחושה שהאובדן פוגע ביכולת שלך לנהל חיים מספקים, אני מאמינה שכדאי לפנות להתייעצות ולבדוק באופן מעמיק יותר האם יש צורך בטיפול והאם את מעוניינת בתהליך טיפולי.

ליטל

שלום לירון.
שעות הערב הן שעות רגישות לאנשים רבים: הפעילות השגרתית מסתיימת, יש פחות אנשים סביבנו ותחושות ומחשבות שנדחקו הצידה במהלך היום תופסות יותר מקום. לכן, אני מציעה לבדוק שני כיווני התמודדות.
ברמה הפרקטית, אפשר להעלות את רמת האנרגיה באמצעות פעילות ספורטיבית, קביעת תוכניות ומפגשים מראש, הרשמה מראש לפעילויות (הרצאות, סרטים וכד') ואפילו שיחות טלפון יזומות עם מכרים. בדרך כלל, עצם הפעילות ועצם עשייתם של דברים שטובים עבורך ונעימים לך מביאים איתם עליה ברמת האנרגיות.
במקביל, כדאי לנסות ולהבין יותר טוב ממה נובעות תחושות הריקנות והדכדוך: האם את חשה בודדה? מותשת? לא מסופקת מהיום שעבר? ייתכן שדווקא הניסיון להבין ולהכיר טוב יותר את התחושות, בכוחות עצמך או בעזרת טיפול פסיכולוגי, יצמצמו את התחושות הלא נעימות ואת מיעוט האנרגיות.

ליטל

שלום סופי,
נשמע מדבריך שאת חווה חרדה בפגישות. כשהחרדה נחוות בעצימות גבוהה הרצון להימנע ממצבים אלו מייצר התנהגות נמנעת. כך, מובן שהרצון הראשוני הוא לסיים את הטיפול ולא להגיע לפגישות. אחת הדרכים להתמודד עם זאת הוא באמת לנסות ולמצוא אפיק תקשורת ראשוני שלא מייצר חרדה כה גבוהה, כמו שימוש בכתיבה. אני מציע לך להציף את התחושות והמחשבות האלה עם המטפלת ולהבין יחד איתה כיצד אפשר בטיפול לסייע לך לווסת את החרדה ולאפשר לטיפול להתקיים.

בהצלחה,
אסף

שלום סיגל,
תנודות במצב הרוח הן דבר טבעי. אני מציע ראשית לנסות ולעשות מעקב ולראות האם יש שעות מסוימות בהן הדבר מתרחש והאם ישנם אירועים מסוימים הקשורים לכך. בנוסף, רצוי במצבים אלה לעשות פעילות כלשהי, גם אם את חשה חסרת אנרגיה. זה יכול להיות פעילות גופנית,פעילות חברתית או פעילות פנאי אחרת. עשייה שכזו עשויה להפוך את הגלגל ולמלא לך את מאגרי האנרגיה בחזרה.

בהצלחה,
אסף

שלום,
לגבי שאלתך המקורית, איני בקיא בצורות התמיכה הממשלתיות השונות. אני מציע שתפנה למוקדי שירות של משרד הרווחה באזור מגוריך בתקווה שאלו יוכלו לתת לך יותר מידע ממני.
אני מציע גם שתפנה לטיפול (ישנן מסגרות מסובסדות דרך קופות החולים) שיסייע לך להתמודד עם החשש הזה ולתכנן את עתידך בצורה טובה יותר.

בהצלחה,
אסף

שלום הילי,
אובדן עבודה הינו תהליך קשה והתחושות שאת מתארת הן בהחלט טבעיות. אני מציע קודם כל לשתף את השאלות הללו גם במסגרת הטיפולית בה את נמצאת. לצד זאת, חשוב בתקופות כאלו לנסות ולשמור על שגרת חיים מובנה ככל הניתן ולא לבלות ימים שלמים בבית. למשל, גם אם תהליך חיפוש העבודה נעשה דרך האינטרנט, את יכולה לצאת מהבית ולשבת במקום כלשהו (ספריה, בית קפה) ולעשות שם את עבודת החיפוש, אולי גם ביחד עם חברים. נקודה נוספת היא לחפש מסגרות נוספות שאת יכולה לקחת בהן חלק, קורסי ההשערה, דברים שמעניין אותך ללמוד. ובאופן כללי מומלץ להרבות בפעילויות מחוץ לבית: פעילות גופנית, מפגשים חברתיים ופעילויות פנאי.

בהצלחה,
אסף

שלום,
אני מתקשה להבין את שאלתך. תחושת צמא הינה טבעית במצבים אותם אתה מתאר. במידה ואתה מרגיש שמדובר במצב חריג אני מציע שתפנה לרופא משפחה לברור התופעה.

בהצלחה,
אסף

שלום אמיר,
אני מרגיש את מצוקתך ומציע לך לפנות לפורום או קבוצה בפייסבוק בנושא, כדי לשמוע ולקבל הכוונה מאנשים שעברו חוויה דומה ויוכלו לייעץ לך בצורה טובה יותר לגבי הצעדים הנכונים עבורך.

בהצלחה,
אסף

שלום,
אני שומע את מצוקתך העולה מן הדברים. איני בקיא מאוד בפתרונות הדיור הקיימים אך נשמע שזו אינה הנקודה המרכזית כמו חווית השבריריות של המצב הקיים וחוסר הבטחון מהעתיד ומיכולתך להתמודד בכוחות עצמך עם תסריטים מסוימים שאתה מריץ בראשך. אינך מציין את גילך וזו נק' משמעותית מבחינתי בדרך בה יש להתייחס לדבריך. אולי תוכל לפרט מעט יותר על גילך ומצבך כדי שאוכל לייעץ לך בצורה הטובה ביותר.

שבוע טוב,
אסף

שלום גיא,
איני מומחה לשיפור הזיכרון אולם אפשר לדבר על שני מסלולים - הראשון הוא דרך הפחתת הסחות הדעת הפוגעות בתהליך הזכירה והלמידה, כך למשל, כשאתה קורא או משוחח בטלפון לוודא שאתה עושה זאת בסביבה נטולת מסיחים ושאתה מרוכז ככל שניתן בפעילות עצמה.
המסלול השני מתייחס ליעילו תהליך הלמידה והזכירה ובהתייחס לכך אנשים רבים נעזרים בכתיבת הדברים ואף ניתן לנסות ולרכז את הדברים בכמה נקודות מרכזיות אותן יהיה קל יותר לזכור.
לגבי שיפור ההגיון לא לגמרי ברורה לי כוונתך, אולי תוכל לכתוב דוגמה שתבהיר זאת.
באופן כללי, אם אתה רוצה ללמוד עוד על הנושא ישנם ספרי עזרה עצמית רבים בתחום.

בהצלחה ושבוע טוב,
אסף

שלום טל,
לא ברורה לי שאלתך. השאלה היא האם מותר לפסיכולוגית לשתף אותך ברושם שלה לגבי בן זוגך ללא אישורך? אם כך הרי שאין איסור על מטפל לשתף במחשבותיו או אף להעביר ביקורת על דמות כזו או אחרת בחייך. אני רוצה להאמין שהדבר נעשה מתוך כוונה לתמוך בך ולעודד אותך ולא בכדי לפגוע בך. במידה ונפגעת מדבריה אני מציע שתשתפי אותה בכך ושתשוחחו על הדבר.
מקווה שהצלחתי לסייע.
שבוע טוב,
אסף

שלום סופי, דבריך נוגעים ללב. נשמע שאת חווה חרדה במהלך הפגישות אשר משתקת אותך ומקשה עליך לדבר. במידה ואת מתקשה לפתוח את דברים אלו בפני המטפלת אולי יעזור אם תכתבי לה את אשר מתחולל בקרבך? בהצלחה, אסף

שלום גידי,
אולי לכתוב את הדברים בפלאפון? או להקליט מסרים שלאחר מכן תוכל לתמלל במידת הצורך.

שבוע טוב,
אסף