פורום טיפול נפשי

שלום הילי,
אובדן עבודה הינו תהליך קשה והתחושות שאת מתארת הן בהחלט טבעיות. אני מציע קודם כל לשתף את השאלות הללו גם במסגרת הטיפולית בה את נמצאת. לצד זאת, חשוב בתקופות כאלו לנסות ולשמור על שגרת חיים מובנה ככל הניתן ולא לבלות ימים שלמים בבית. למשל, גם אם תהליך חיפוש העבודה נעשה דרך האינטרנט, את יכולה לצאת מהבית ולשבת במקום כלשהו (ספריה, בית קפה) ולעשות שם את עבודת החיפוש, אולי גם ביחד עם חברים. נקודה נוספת היא לחפש מסגרות נוספות שאת יכולה לקחת בהן חלק, קורסי ההשערה, דברים שמעניין אותך ללמוד. ובאופן כללי מומלץ להרבות בפעילויות מחוץ לבית: פעילות גופנית, מפגשים חברתיים ופעילויות פנאי.

בהצלחה,
אסף

שלום,
אני מתקשה להבין את שאלתך. תחושת צמא הינה טבעית במצבים אותם אתה מתאר. במידה ואתה מרגיש שמדובר במצב חריג אני מציע שתפנה לרופא משפחה לברור התופעה.

בהצלחה,
אסף

שלום אמיר,
אני מרגיש את מצוקתך ומציע לך לפנות לפורום או קבוצה בפייסבוק בנושא, כדי לשמוע ולקבל הכוונה מאנשים שעברו חוויה דומה ויוכלו לייעץ לך בצורה טובה יותר לגבי הצעדים הנכונים עבורך.

בהצלחה,
אסף

שלום,
אני שומע את מצוקתך העולה מן הדברים. איני בקיא מאוד בפתרונות הדיור הקיימים אך נשמע שזו אינה הנקודה המרכזית כמו חווית השבריריות של המצב הקיים וחוסר הבטחון מהעתיד ומיכולתך להתמודד בכוחות עצמך עם תסריטים מסוימים שאתה מריץ בראשך. אינך מציין את גילך וזו נק' משמעותית מבחינתי בדרך בה יש להתייחס לדבריך. אולי תוכל לפרט מעט יותר על גילך ומצבך כדי שאוכל לייעץ לך בצורה הטובה ביותר.

שבוע טוב,
אסף

שלום גיא,
איני מומחה לשיפור הזיכרון אולם אפשר לדבר על שני מסלולים - הראשון הוא דרך הפחתת הסחות הדעת הפוגעות בתהליך הזכירה והלמידה, כך למשל, כשאתה קורא או משוחח בטלפון לוודא שאתה עושה זאת בסביבה נטולת מסיחים ושאתה מרוכז ככל שניתן בפעילות עצמה.
המסלול השני מתייחס ליעילו תהליך הלמידה והזכירה ובהתייחס לכך אנשים רבים נעזרים בכתיבת הדברים ואף ניתן לנסות ולרכז את הדברים בכמה נקודות מרכזיות אותן יהיה קל יותר לזכור.
לגבי שיפור ההגיון לא לגמרי ברורה לי כוונתך, אולי תוכל לכתוב דוגמה שתבהיר זאת.
באופן כללי, אם אתה רוצה ללמוד עוד על הנושא ישנם ספרי עזרה עצמית רבים בתחום.

בהצלחה ושבוע טוב,
אסף

שלום טל,
לא ברורה לי שאלתך. השאלה היא האם מותר לפסיכולוגית לשתף אותך ברושם שלה לגבי בן זוגך ללא אישורך? אם כך הרי שאין איסור על מטפל לשתף במחשבותיו או אף להעביר ביקורת על דמות כזו או אחרת בחייך. אני רוצה להאמין שהדבר נעשה מתוך כוונה לתמוך בך ולעודד אותך ולא בכדי לפגוע בך. במידה ונפגעת מדבריה אני מציע שתשתפי אותה בכך ושתשוחחו על הדבר.
מקווה שהצלחתי לסייע.
שבוע טוב,
אסף

שלום סופי, דבריך נוגעים ללב. נשמע שאת חווה חרדה במהלך הפגישות אשר משתקת אותך ומקשה עליך לדבר. במידה ואת מתקשה לפתוח את דברים אלו בפני המטפלת אולי יעזור אם תכתבי לה את אשר מתחולל בקרבך? בהצלחה, אסף

שלום גידי,
אולי לכתוב את הדברים בפלאפון? או להקליט מסרים שלאחר מכן תוכל לתמלל במידת הצורך.

שבוע טוב,
אסף

חרדת נטישה אינה בהכרח תייצר קושי באינטימיות, ייתכן למשל שבעקבות חרדת נטישה יווצר דווקא דפוס של קשר אובססיבי. באותו אופן, ייתכן שקשיים באינטימיות יהיו תוצר של טראומה וללא קשר לחרדת נטישה.

אסף

שלום,
נשמע שאת בתקופה רגישה ובה את פגיעה יותר להיזכרות המכאיבה באותו אהוב לשעבר. ראשית אומר שתקופות אלו הן חלק מחווית החיים האונשית וגם רגשות פחות נעימים שעולים בנו בהיזכרות באהבה נכזבת הן חלק ממה שעושה אותנו אנושיים.
במישור הפרקטי יותר, ייתכן שאפשר לחסום את אותו אדם בפייסבוק או בעצמך להתנתק מהאתר לתקופת זמן מסוימת.אני משוכנע שכשהמצב הזוגי והתעסוקתי ישתפר בחייך אז הדבר יטריד אותך פחות.

בהצלחה!
אסף

שלום,

רצוי להבחין בין סוגים שונים של קשיים. ישנם קשיים הקשורים יותר בהיבט הזוגי, כגון פחד מפני אינטימיות, קשיים ביצירת קשר בטוח, ולפעמים אף מחשבות אובססיביות על בן הזוג והזוגיות. לצדם, ישנם קשיים הקשורים יותר להיבט המיני ובהם קשיים פיזיולוגיים וקשיים פסיכולוגיים אשר קשורים לתפקוד המיני.
הפחד או החרדה מפני נטישה לאו דווקא קיימים רק כאשר קיים קשר זוגי, אלא זאת חוויה אשר עשויה ללוות את האדם שנים רבות באופן מתמשך ורציף.
חרדת נטישה אכן יכולה להיווצר בשלבים המוקדמים של החיים, כאשר התינוק מחפש דמות יציבה עם נוכחות מתמשכת, אבל יכולה להתפתח גם בשלבים מאוחרים יותר, למשל לאחר פרידה טראומטית, מוות או חוויות קשות אחרות. רעיונית, נכון שפחד מפני נטישה לא יכול להיווצר לפני שהתינוק לומד, בחודשים הראשונים של חייו, שעומד מולו אדם נפרד, עם רצונות משלו, אשר עשוי בבוא היום לא לענות על כל צרכיו ואף לא להיות שם תמיד עבורו. זהו תהליך טבעי, שכולנו עוברים בצורה זו או אחרת.

מקווה שהצלחתי לעזור,
אסף

שלום דניאלה,

נשמע סיפור חיים מאוד מורכב, שאכן הותיר תסכול רב ומשקעים. קשה לומר מבלי להכיר את הנער לעומק בדיוק מדוע הופיעו בעיות המשמעת וכיצד ניתן לסייע לו, אבל ברור שהוא זקוק לסביבה תומכת, מכילה, עם גבולות מכבדים וברורים.
בנוגע לקשיי הקשב והריכוז, מציע להפנותו לאבחון ממוקד ומעמיק, אשר כולל ראיון עם רופא מומחה (נוירולוג או פסיכיאטר) ובהמשך, במידת הצורך, לפנות לאבחון פסיכולוגי (ראיון קליני ומבחנים ממוקדים).
מעבר לכך, ובעיניי חשוב מכל, נראה שהוא זקוק מאוד לטיפול על מנת לעבד את חוויותיו השונות, תסכוליו ואולי גם את התוקפנות שהוא מרגיש. את מוזמנת לכתוב מהיכן הנער ונוכל לנסות לאתר עבורו מענה טיפולי הולם.

בהצלחה!
אסף

שלום גידי,
איני בקיא מאוד בטכניקות לשיפור יכולות קוגיטיביות. אני יודע שישנם תרגולים שונים שאמורים לסייע בכך אך נראה כי יעילותן מוכחת בספר. אני כן יכול לומר שישנם פתרונות אחרים, שאומנם אינם משפרים יכולות קוגנטיביות אך כן עשויים לסייע. פתרון אחד הוא לכתוב את הדברים. אנשים רבים, בעיקר בסיטואציות מלחיצות כמו עבודה חדשה, נעזרים במחברת או פנקס שעוזר להם להכיל את המידע הרב שהם נדרשים לקלוט.פתרון נוסף הוא לנסות ולארגן את סדר היום בצורה טובה יותר שכן ימים מבולגנים וחסרי סדר תורמים לתחושת בלבול. כשהלו"ז מסודר יש לנו משאבים רבים יותר להפנות עבור מטלות אחרות כמו זכירת דברים חדשים.

מקווה שהצלחתי לסייע!
אסף

שלום,
מדבריך לא נשמע שהסיבה לצימאון היא בהכרח פסיכולוגית והייתי "פוסל" סיבות אחרות קודם לכן. למשל ישנן תרופות שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא צמא. המלצתי היא לפנות קודם כל לרופא המשפחה ולברר את העניין במישור הרפואי. במידה ולא ימצא הסבר או פתרון הולם, אז בהחלט ניתן לפנות לפסיכולוג (במידה ולא תמצא סיבה רפואית לבעיה אז נראה כי מתאים יהיה לפנות לפסיכולג קליני) אשר יסייע לך להבין את המשמעות הדינאמית של הסימפטום.

בהצלחה,
אסף

היי יעל,
אני אישית אינני בקיא בטיפול NLP.אבל אם אני מבין נכון שאלתך מתייחסת יותר להכשרת המטפל (ליתר דיוק היעדר הכשרה פסיכולוגית) ולאו דווקא לשיטה הטיפולית. אם כך, העמדה שלי היא שלמרות שאני בטוח שישנם אנשי טיפול טובים שאינם מטפלים מוסמכים, ואני בטוח שישנם מטופלים שחוו טיפולים מוצלחים תחת מטפלים אלו, אבל מכיוון ובריאות הנפש היא עניין חשוב ורגיש, רצוי להיעזר במטפל בעל הכשרה מפוקחת. בדיוק כשם שאם אצטרך לעבור תחת סכינו של רופא, ארצה שהאדם המטפל בי יהיה רופא בעל רישיון, ניסיון רב ושההתערבות הרפואית בה הוא בוחר הינה מבוססת ומוכחת ולא אסתפק באדם בעל אינטואיציה טובה וכישרון לניתוח.
פנייה לפסיכולוג מורשה אומנם איננה ערובה לטיפול מוצלח, אבל כן מבטיחה שמדובר באדם שסיים הכשרה ארוכת שנים, שעבר תהליך של סינון, טיפל תחת הדרכה שנים רבות, מחוייב על פי חוק לכללים אתיים כאלו ואחרים ולרוב מטפל בגישות שיעילותן הוכחה מבחינה מחקרית.