חיפוש

פרויד, פרעה וה-11 לספטמבר - תפקידי החלום בפסיכולוגיה

פרויד, פרעה וה-11 לספטמבר - תפקידי החלום בפסיכולוגיה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

אחד החלומות המפורסמים בעולם הוא חלומו של פרעה, מלך מצרים, אשר חלם על שבע פרות רזות ושבע פרות שמנות העולות מן היאור. יוסף, אשר פירש את החלום, ראה בו אות לשבע שנות שפע ושבע שנות בצורת אשר יבואו על מצרים. פרשנותו של יוסף העניקה לו כבוד ויוקרה במצרים העתיקה, אך אילו היה פונה פרעה אל פרויד בבקשה לפרש את חלומו, סביר להניח שהיה זוכה לפרשנות שונה לגמרי: בעוד שבימי קדם נחשבו החלומות לבעלי כוחות נבואיים, פסיכולוגיה מודרנית רואה את החלום כמייצג את עולמו הפנימי של החולם; אילו היה פונה פרעה אל פרויד, סביר להניח שהיה מתבקש לשכב על הספה ולתאר את האסוציאציות שהעלה בו החלום במטרה לחשוף את התכנים הנפשיים הפנימיים המוסווים ע"י הסמלים שבחלום.

"ותפעם רוחי לדעת את החלום" (דניאל, פרק ב, ג) - מדוע אנו חולמים?

בימי קדם הייתה ההנחה המקובלת כי הנפש את הגוף תוך כדי שינה ויוצאת לשוטט בעולם. אמונה זו נדחתה ע"י אנשי המדע המודרני, אך עד למאה הקודמת הניחו פיסיולוגיים כי במהלך השינה המוח רדום ואינו פעיל, בדומה לגוף.

בשנת 1953 גילה חוקר צעיר בשם אסרינסקי כי הנחה זו שגויה ביסודה: במהלך השינה מגביר המוח את פעילותו וגולש למצב הדומה למצב התודעה בזמן העירות. מחקרו של אסרינסקי הביא לפרץ של מחקרים בתחום החלימה, כאשר סטודנט לרפואה בשם ויליאם דמנט הוא שהביא למרבית הגילויים החשובים בתחום. דמנט זיהה כי שנתם של אנשים בוגרים מורכבת מחמישה שלבים סטנדרטיים, כאשר כרבע מהשינה היא שנת תע"מ (REM- Rapid eye movement ) - שינה המלווה בתנועות עיניים מהירות ובמהלכה הגוף רפוי במיוחד, אך מעורר ביותר: קצב הלב גובר, איברי המין נמלאים דם וכד'. שנת תע"מ, המתרחשת בכרבע משנת הלילה, עשירה במיוחד בחלומות ואנשים המתעוררים במהלכה נוטים לזכור את חלומותיהם.

הסיבות להיווצרותם של חלומות והתפקיד אשר הם ממלאים בחיינו עוררו סקרנות רבה בקרב חוקרים מתחומים שונים. חשיבותה הרבה של השינה הודגמה הן במחקרים מבוקרים בהם מתו בע"ח אשר נמנעה מהם שינה והן במקרים טבעיים. מחלה גנטית נדירה המביאה לאובדן היכולת לישון בגיל העמידה, למשל, התגלתה כמביאה למוות לאחר מספר חודשים ללא שינה.

חשיבותה של שנת תע"מ המאופיינת בחלימה מוגברת התגלתה בשלב מאוחר יותר: מספר מחקרים שנעשו על בע"ח הצביעו על כך ששנת תע"מ מאפשרת "חזרה נפשית", או אימון וירטואלי, על התנהגויות השרדותיות כתקיפת אויב וצייד. לאורך השנים הועלו השערות נוספות רבות לגבי תפקידם של חלומות, כאשר חלק מן החוקרים טוענים כי החלומות חסרי משמעות, חלקם רואים בהם ווסתי מצב רוח או מעבדי חוויות רגשיות וכן הלאה. על אף המחלוקת בנוגע לתפקיד החלומות, אחד הגילויים החשובים עבור מטפלים פסיכולוגים היה ההבנה כי חומרי הגלם של החלום הנם רשמים פנימיים ולא גירויים חיצוניים: נסיינים שונים ניסו להשפיע על תכני החלום ע"י הצגת גירויים מסוימים לפני השינה (סרטים אלימים, מניעת מים וכד') וע"י התערבות מכוונת בשינה (הרטבת רגליו של האדם הישן, למשל), אך מרבית הנבדקים לא הושפעו מגירויים אלו. תפיסת החלום כמייצג עולם פנימי הנחתה מטפלים ואנשי טיפול פסיכולוגי כבר מימיו של זיגמונד פרויד.

"והנה, איש מספר לרעהו חלום" (שופטים, פרק ז,יג) - גישות פסיכולוגיות לחקר החלומות

פענוח חלומות הנה תופעה המוכרת מאז כ-1300 שנים לפני הספירה, הן בתרבויות המזרח והן במערב. ניסיונות אלו התבססו על ההנחה כי החלומות הם נבואה או מסר שנמסר ע"י האלים, אך כבר באופנישדות (חיבורים הודיים פילוסופיים שנכתבו בין 500-900 לפנה"ס) ובכתבי אריסטו (300 לפנה"ס) ניכרת ההבנה כי החלומות נובעים מנפשו של האדם. אמונה זו, בוריאציות שונות, עומדת בבסיס תפיסתם של פסיכולוגים המשתמשים בניתוח חלומות כאמצעי טיפולי במסגרת פסיכותרפיה

חלימה בתיאוריה הפרוידיאנית

בשנת 1900 פרסם פרויד את הספר "פשר החלומות", אשר העניק משמעות חדשה לחלומות. פרויד ראה את החלום כפעילות נפשית משמעותית וכינה אותו "דרך המלך" אל אזור לתוכן לא מודע בנפשנו. לטענתו, בזמן השינה מתערערים מנגנוני הגנה ותכנים נפשיים מאיימים וקונפליקטואליים (בעיקר תכנים הנוגעים למין ותוקפנות) מצליחים לבוא לידי ביטוי. מאחר ותכנים אלו עשויים להיות מאיימים ביותר, ולפגוע בשנתו של החולם, מתעצבים חלומות באמצעות "מלאכת החלום"- תהליך נפשי לא מודע המביא להסוואת התכנים המאיימים (תוכנו הסמוי של החלום) וביטויים באופן עקיף בחלום (באמצעות תוכנו הגלוי של החלום). במהלך פסיכואנליזה משמשים החלומות כאמצעי לחשיפת עולמו הפנימי הלא מודע של המטופל: המטופל מתבקש לשתף את המטפל בכל אסוציאציה העולה בו בתגובה לכל אחד מהיבטי החלום, וכך מתגלה תוכנו הסמוי של החלום.

אחד המנגנונים המרכזיים הפועלים בחלום על מנת להסוות את תוכנו הסמוי הוא מנגנון ההסמלה: אלמנטים משמעותיים מיוצגים בחלום ע"י סמלים נייטרליים כביכול, אותם יש לזהות בכדי לפרש את החלום. הסמלים כוללים משמעות סובייקטיבית ואישית לחולם, אך מרביתם מכילים משמעות מינית אוניברסלית. כך, למשל, נחש מסמל בד"כ את איבר המין הגברי ואילו מנעולים ומנהרות- את איבר המין הנשי. הדגש הרב ששם פרויד על משמעותם המינית של הסמלים בחלום היוותה גורם מרכזי לקרע שחל בינו לבין תלמידו, יונג, אשר פיתח גישה שונה לחקר ופירוש החלומות.

חלימה בפסיכולוגיה היונגיאנית

בדומה לפרויד, ראה יונג קרל גוסטב את החלומות כנובעים מהלא מודע, אלא שבשונה ממנו, הניח כי אין הפרדה בין תוכן גלוי לתוכן סמוי, וכי התוכן הגלוי כולל את כל משמעויות החלום. יונג ראה בחלומות מסרים הנשלחים מחלקי הנפש האינסטינקטיביים והרגשיים אל חלקי הנפש הרציונליים יותר, והדגיש את חשיבות הסמלים המופיעים בחלום. מעבר למשמעות האישית שנושאים החלומות, הניח יונג כי חלומות רבים נובעים מ"הלא מודע הקולקטיבי"- המבנה הקדום והבסיסי ביותר בנפש, הכולל חוויות שהתאספו ועברו בתורשה מאבותינו הקדמוניים.

כמו כן, יונג ראה בחלומות מסר הנשלח אל האדם מהחלקים הבלתי מודעים בנפשו- לדוגמא, אדם אשר מעריץ אדם אחר באופן מופרז ובלתי ריאלי עשוי לחלום חלום בו אותו אדם מבוזה או יושב בבית הכלא. יונג, אם כן, הניח כי החלומות מצויים בגבול בין המודע לבלתי מודע, וכי גלומה בהם אפשרות משמעותית להתפתחות וצמיחה נפשית ולהשגת רמה גבוהה יותר של מודעות עצמית.

יונג פיתח טכניקת ניתוח חלומות אותה כינה הגברה (amplification): המטופל התבקש לתאר את מאפייניו של כל אלמנט מרכזי בחלום (בית, אונייה, כלב וכד') כאילו הוא מתאר אותו לאדם שלא ראה אלמנט זה מעולם. תהליך זה אפשר לזהות את האסוציאציות האישיות והתרבותיות-חברתיות אשר קושרו לאלמנטים בחלום.


תרפיה בחלימה - תפקידי החלום בפסיכולוגיה המודרנית

פרויד ויונג נעזרו בחלומותיהם של מטופלים בכדי להגיע אל רובדי הנפש הסמויים והציעו טכניקות כלליות לשימוש התרפויטי בחלומות. כיום, עם התפתחותן של טכניקות המחקר, מתמקדים חוקרים מתחום הפסיכולוגיה בפונקציות נפשיות ספציפיות שממלא החלום ובשימוש שניתן לעשות בהן במסגרת הטיפולית. פסיכולוגים רבים משתמשים בניתוח חלומות ככלי להבנת עולמם הפנימי של מטופליהם, אך אנשי טיפול ומחקר מצביעים על הערך התרפויטי הטמון גם בחלום לכשעצמו.

החלומות, כאמור, תורמים לעיבוד חוויות ומידע אשר הצטברו במהלך היום ובהתאם, גם רגשות שליליים ואירועי חיים קשים חודרים לחלומותינו. העיבוד המחודש שעוברות החוויות בחלומות עשויות לתרום לפיתוח אסטרטגיות התמודדות ולהגברת היכולת לעיבוד יעיל ואדפטיבי של אירועי החיים השליליים. יחד עם זאת, כאשר החלימה מייצרת עיבוד חוזר שלילי של חוויות, עשויים החלומות להביא יותר נזק מתועלת: אנשים הסובלים מדיכאון, למשל, נוטים לחלום חלומות שליליים המחזקים את חרדותיהם או מצב רוחם השלילי, והערתם החוזרת ונשנית משנת תע"מ (בה מתרחשת עיקר החלימה) מביאה לשיפור בסימפטומים הדיכאוניים גם בהיעדר טיפול נוסף. דוגמא משמעותית במיוחד לתפקידם של חלומות בעיבוד הרגשי היא חלומותיהם של אנשים אשר שרדו אירוע טראומטי. רבים מהאנשים אשר חוו אירוע מסוג זה (אונס, פיגוע, אסון טבע וכד') ממשיכים לחלום על האירוע, כאשר ככל שעובר הזמן משתנה דפוס החלימה: תחילה, מופיע האירוע הטראומטי כפי שהתרחש במציאות ומביא לתחושת אימה וחוסר אונים. חזרתם של החלומות מאפשרת עיבוד מחודש של האירוע הטראומטי ועם הזמן נחלם האירוע באופן מרוכך או טראומטי פחות. כך, למשל, חלומותיהם של אנשים אשר היו עדים לאירועי ה-11 בספטמבר דיווחו על שינויים שחלו באופן בו חלמו על הפיגוע: פקחית הטיסה של אחת הטיסות שהתרסקו, למשל, דיווחה על סיוטים רבים בהם חזתה במטוס המתפוצץ, אך לאחר זמן מה חלמה כי היא מושיטה את ידה דרך המכ"ם, אוחזת במטוס ועוצרת את התרסקותו. לעומת שינוי זה בדפוס החלימה של שורדי אירועים טראומטיים, נמצא כי אנשים אשר פיתחו פוסט טראומה (PTSD) לאחר האירוע ממשיכים לחלום על הטראומה כפי שהתרחשה במקור. בהקשר זה פותחה טכניקה טיפולית המכונה "טיפול בחזרה על תמונות החלום": המטופל הסובל מסיוטים מתבקש לחשוב על סיום חיובי לחלומותיו כל יום במשך שבועיים, כאשר שיטה זו נמצאה יעילה הן בצמצום או העלמת מספר הסיוטים והן בהפחתת תסמינים פוסט טראומטיים כפלשבקים, חרדה וכן הלאה.

אחת הטכניקות המעניינות שהתפתחו סביב השימוש בחלומות בהקשרם הטיפולי היא טכניקת "החלימה החברתית". על פי גישה זו, משמעות החלימה אינה רק אישית וסובייקטיבית, אלא גם חברתית ומקושרת לחברה, התרבות וקבוצות ההשתייכות האחרות בהן אנו לוקחים חלק. ניתוח חלומות קבוצתי עשוי להאיר את המציאות החברתית בה חיים החולמים ולאפשר התבוננות בקשריהם ועמדותיהם כלפי מציאות זו. כמו כן, אנשי מקצוע המתמקצעים בסוגי טיפול קבוצתי מצביעים על האפקט המשמעותי שיש לתיאור חלום בפני הקבוצה: יש הטוענים כי החלום, במהותו, מזמין את החולם לחלוק אותו עם אחרים ולפיכך מאפשר התקרבות ועבודה קבוצתית בין אישית. כמו כן, החלום, בהיותו עמום ובלתי מאורגן, מעלים בקבוצה דחפים, חרדות ומשאלות המעצבות את ארגונה וחוויתה הבלתי מודעת.

...ועוד כמה עובדות מעניינות על חלומות:

נשים חולמות על אחוז דומה של דמויות נשיות וגבריות, בעוד ש-70% מהדמויות בחלומותיהם של גברים הם גברים אחרים.
כ-10% מהחלומות עוסקים בתכנים מיניים, כאשר נשים נוטות לחלום על מין עם גברים מוכרים בעוד שגברים חולמים על מין עם נשים זרות.
החלום הנפוץ ביותר הוא "חלום רדיפה", בו החולם בורח מפני רודפים שונים.
חלומות עשויים להביא לגילויים הנושאים משמעות גם בחיי העירות: חלומו של הכימאי קקולה על נחש הבולע את זנבו הביא להבנתו את המבנה המולקולארי הטבעתי של בנזין.
פעולות או רגשות תוקפניים מככבים ב-50% מחלומותיהם של גברים אמריקאים, בעוד שבשוויץ והולנד, למשל, עומד אחוז זה על כ-30% בלבד.
בתקופה הויקטוריאנית פותחו אביזרים מיוחדים למניעת "חלומות כחולים", שנועדו להפסיק את זקפתם של גברים צעירים, המתרחשת לרב בשנת תע"מ. 

ביבליוגרפיה

הנפש בלילה/ אנדריאה רוק, הוצאת עם עובד 2007
יונג- מדריך לפסיכולוגיה יונגיאנית/ ד"ר רובין רוברטסון, הוצאת ידיעות אחרונות 2004
פשר החלומות/ זיגמונד פרויד, הוצאת יבנה, 1967
החלום כראי הנפש/ הלן שיינפלד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994
חלומות בפסיכותרפיה קבוצתית/ נרי, פיינס ופרידמן, הוצאת אח

תחומי מומחיות:
פירוש חלומות

אנשי מקצוע בתחום

פירוש חלומות

עוד מאמרים שיעניינו אותך