מאז עבודותו של פרויד בתחילת המאה ה-20, פירוש חלומות קיבל מקום מרכזי בפסיכואנליזה. בערך זה תוכלו לקרוא על התפיסות השונות אודות פירוש חלומות בטיפול
משחר ההיסטוריה עוררו חלומות סקרנות עמוקה באדם, ונתפסו כצוהר ייחודי לתכנים מורכבים ונסתרים מעין. כבר בספר בראשית יוחסו לחלומות משמעויות נבואיות וסמליות, ובפילוסופיה היוונית הם נתפסו כביטוי לפעילות נפשית וליחסי גוף-נפש.
עם זאת, בעולם המודרני חל שינוי מהותי בהבנת החלומות. החלום חדל מלהיתפס כנבואה אלוהית או כמסר חיצוני, והחל להיתפס כתוצר של תהליכים נפשיים פנימיים. תפיסה זו הגיעה לשיאה עם הגותו של זיגמונד פרויד אודות פירוש חלומות, שסימנה גם את הולדתה של תורה חדשה – הפסיכואנליזה. בערך זה, תוכלו לקרוא על היחס לפירוש חלומות בפסיכואנליזה לאורך השנים, ובטיפול המודרני.
פירוש חלומות על פי זיגמונד פרויד
בשנת 1900 פרסם אבי הפסיכואנליזה את "פשר החלומות". בטקסט מכונן זה, כינה פרויד את החלום "דרך המלך אל הלא מודע". בכך, טען כי חלומות הם ביטוי סמוי למשאלות וקונפליקטים לא מודעים שהודחקו. בזמן ערות, הגישה לתכנים אלו מוגבלת, שכן היו עלולים לעורר חרדה עקב אופיים (כגון דחפים אלימים או משאלות ארוטיות). לפי פרויד, החלום פותח צוהר להבנתם.
בעבודתו, פרויד הבחין בין התוכן הגלוי של החלום, לתוכנו הסמוי. התוכן הגלוי של החלום, אשר מדווח על ידי החולם, מציג באופן מעורפל את התוכן הסמוי שלו. פרויד עסק במספר תהליכים המתרחשים במהלך "עבודת החלום", פעולת ההסוואה שהופכת את התכנים הנפשיים הלא מודעים לסמויים מעין:
• עיבוי: תהליך שבו אלמנט יחיד בחלום מייצג כמה רעיונות, דמויות או משאלות בו זמנית. כך, דמות, חפץ או סיטואציה בחלום עשויים לייצג שילוב של מספר משמעויות לא מודעות.
• התקה: תהליך בו אלמנט מעורר חרדה שמופיע בחלום, מיוצג על ידי אלמנט אחר, ניטרלי יותר. כך, הרגש מופיע בעוצמה רבה אך מחובר לאובייקט "בטוח" יחסית.
• הסמלה: אלמנטים נפשיים לא מודעים מוצגים בחלום על ידי סמלים עקיפים, שלעיתים קרובות קשורים לדחפים, ליחסים או לקונפליקטים.
• עיבוד משני: ארגון החלום לכדי סיפור בעל רצף והיגיון, כך שמתקבל סיפור אחיד למראה.
פרויד טען כי במסגרת הטיפול הפסיכואנליטי, ניתן לפרש את החלום, ולפרום את התוכן הגלוי המוצג בו על מנת להגיע לתכנים הלא מודעים אשר מעסיקים את החולם. פירוש החלום נעשה באמצעות העלאת אסוציאציות עבור כל אחד מן האלמנטים שמופיעים בחלום. כך, כחלק מהעבודה האנליטית, ניתן להגיע למשאלות ולדחפים מעוררי החרדה אשר מהווים את מקור מצוקתו של המטופל, ולהקל על תסמיניו נפשיים.
פירוש חלומות לאחר פרויד
פירוש חלומות על פי יונג
תלמידו לשעבר של פרויד, קרל גוסטב יונג, אימץ את חלק מרעיונותיו בדבר פירוש החלום ופיתח אותם לכדי תפיסה עצמאית. באחד מכתביו העריך כי אסף וחקר למעלה מ-8,000 חלומות. בדומה לפרויד, יונג ראה בחלום ביטוי של הלא מודע, אך בניגוד אליו טען כי החלום אינו משמש כביטוי מוסווה למשאלות מודחקות, אלא כצוהר להיבט משלים בנפש – היבט שטרם התפתח או קיבל ביטוי מספק בתודעתו של החולם. במובן זה, החלום נתפס כמנגנון ויסות והתראה על חוסר איזון, אשר הבנתו עשויה לתרום להרחבת האישיות ולהתפתחותה.
בעבודתו, יונג הרחיב את מושג הלא מודע מעבר לממד האישי בלבד, ופיתח את רעיון הלא מודע הקולקטיבי – רובד נפשי משותף לאנושות, הכולל ארכיטיפים וסמלים אוניברסליים. מתוך תפיסה זו, ייחס יונג חשיבות רבה לממד הסמלי של החלום, וראה בו אמצעי ביטוי ללא מודע, להבדיל ממנגנון שמטרתו להסתיר תכנים מאיימים. בהמשך לכך, פירוש החלום לפי יונג אינו נשען על הבחנה חדה בין תוכן גלוי לתוכן סמוי, אלא על הבנת הסמלים בחלום בהקשר האישי של החולם.
בנוסף, יונג פיתח את מלאכת פירוש החלומות. הוא העדיף להשתמש בסדרת חלומות לשם הבנת התכנים הנפשיים המעסיקים את החולם, לעומת הסתמכות על חלום בודד. לשם לכך, עודד תיעוד עקבי של החלומות השונים ביומן. בנוסף, יונג הסתייג משיטת האסוציאציות החופשיות שבה דגל פרויד כאמצעי להבנת החלום, והעדיף עבודה דיאלוגית עם החולם. במהלך עבודה זו ביקש מהאדם להתעכב על תחושותיו האישיות בנוגע לדימויים המופיעים בחלומו. לראייתו, ביאור תחושות החולם כלפי התכנים העיקריים העולים בחלומותיו, מאפשר לפרש את משמעותם.
פירוש חלומות על פי פסיכולוגיית העצמי
הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט, מייסד פסיכולוגיית העצמי, הצביע בעבודתו על סוג נוסף של חלומות: "חלומות מצב עצמי". חלומות אלה עולים כתגובה של חלקי הנפש הבריאים לחרדה, ותפקידם לשקם ולחזק את העצמי כאשר הוא מצוי בסכנת התפוררות. בחלומות מצב עצמי, מתחים טראומטיים, לא מילוליים וחסרי צורה מומרים לכדי דימויים חזותיים שניתן לכנות בשם.
פירוש חלומות על פי הפסיכואנליזה האינטרסובייקטיבית
הפסיכואנליטיקאי תומס אוגדן הציע תפיסה עבור פירוש חלומות החורגת מפענוח סמלים או זיהוי תכנים חבויים. לשיטתו, החלום מבטא את יכולתה של הנפש לעבד חוויות רגשיות שטרם קיבלו צורה ניתנת לחשיבה. לפי אוגדן, עבודת החלום מתרחשת בתוך השדה האנליטי המשותף למטופל ולאנליטיקאי, ולעיתים באה לידי ביטוי בתחושות, דימויים או מצבי תודעה העולים באנליטיקאי עצמו (reverie). פירוש החלום אינו מכוון אפוא למציאת משמעות "נכונה", אלא ליצירת תנאים נפשיים שבהם ניתן להתחיל לשאת, לחשוב ולנסח חוויה רגשית שלא הייתה ניתנת לעיבוד עד כה.
פירוש חלומות בטיפול כיום
גם כיום, בטיפול פסיכותרפי, פירוש חלומות נתפס כצוהר להבנת עולמו הנפשי של המטופל. האופן שבו נעשה בו שימוש תלוי במידה רבה בגישתו התיאורטית והקלינית של המטפל. עם זאת, לרב פירוש חלומות מהווה כלי קליני גמיש ומשתנה, להבדיל מטכניקה פרשנית קבועה.
ככלל, חלומות נתפסים בטיפול כמרחב שבו מתבטאים תהליכים רגשיים ובין-אישיים מחייו של המטופל, כמו גם חוויות טראומטיות או מצבי עצמי שטרם קיבלו ייצוג מילולי. לפיכך, בטיפול נהוג להתמקד באופן שבו החלום נחווה ומעובד בתוך הקשר מטפל-מטופל, ובהתאם לעולמו הסובייקטיבי של המטופל. עבודה זו מאפשרת להרחיב את היכולת הרפלקטיבית של האדם, ולהעמיק את האופן בו הוא מבין את עולמו הפנימי.
מקורות
אוגדן, ת. ה. (2011). על אי היכולת לחלום. תל אביב: עם עובד
אייפרמן, ר. (2007). החלום בפסיכואנליזה אחרי פרויד: תמורות, תפניות והמשכיות. בתוך: פרויד, ז׳, פשר החלומות (תרגום: ר׳ גינזבורג). תל אביב: עם עובד
בונשטיין, א. (2020). חולם מלא. תל אביב: פרדס – הוצאה לאור
שיינפלד, ה. (1994). החלום כראי הנפש. תל אביב: הקיבוץ המאוחד
