חיפוש

Schizotypal Personality Disorder - הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

בין המאות ה-15 וה-17 נרדפו ונשרפו מאות "מכשפות": נשים פשוטות, בד"כ, אשר חיו בשולי החברה, נחשבו לנוטות לכעסנות ונטירת טינה ואורח חייהן נראה מוזר ומבודד. בימינו, היחס להתנהגויות אשר אינן עונות לנורמות החברתיות המקובלות סלחני יותר. יחד עם זאת, הסובלים מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית המאופיינת בהתנהגות ודיבור משונים, היעדר מיומנויות חברתיות וחשיבה מיסטית , עדיין מסווגים כביזאריים וסובלים מבידוד חברתי והיעדר קשרים בין אישיים.

תסמינים קליניים

כל אדם מחזיק בקווי אישיות והתנהגויות ייחודיות לו, אך ייחודיותם של בעלי אישיות סכיזוטיפלית עשויה לחרוג באופן בולט יותר מנורמות חברתיות. אנשים אלו מאופיינים בהתנהגות והופעה ביזאריים, חשיבה מוזרה ומיסטית, פנטזיות ופחדים ילדותיים ודיבור לא קוהרנטי. תסמינים אלו מובילים, בד"כ, להתנהגות חברתית שאינה מותאמת לנורמה החברתית ולבידוד חברתי. כמו כן, תחת תנאים של לחץ עשויים התסמינים להחמיר ולהגיע, לזמן קצר, עד מצב פסיכוטי ועיוותי תפיסה. ההפרעה נבדלת מסכיזופרניה עקב היעדרם של תסמינים פסיכוטיים קבועים.

שכיחות ההפרעה

3% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית, כאשר היחס בין אחוז הגברים לאחוז הנשים הסובלות מן ההפרעה אינו ידוע.

אבחנה ע"פ ה-DSM

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית מאובחנת כאשר קיים דפוס קבוע של קשיים חברתיים ובין אישיים המתבטאים בחוסר נוחות או היעדר יכולת לקשרים בין אישיים קרובים, עיוותים בתפיסה או בקוגניציה והתנהגות מוזרה. תסמינים אלו מופיעים מהבגרות המוקדמת, במגוון סיטואציות, וכוללים חמישה ומעלה מהתסמינים הבאים:

*רעיונות ייחוס (מלבד דלוזיות ייחוס)- תפיסת אירועים ניטרליים כמתייחסים אל האדם.
*אמונות מוזרות או חשיבה מאגית המשפיעים על ההתנהגות ואינם תואמים נורמות חברתיות (למשל, אמונה ביכולת לטלפתיה, חוש שישי וכד').
*חוויות תפיסתיות בלתי רגילות.
*חשיבה ודיבור ביזאריים (דיבור מעורפל, מטפורי וכד').
*חשדנות או רעיונות פרנואידים.
*ביטוי רגשי מוגבל או בלתי תואם.
*התנהגות או הופעה ביזאריים וייחודיים.
*היעדר קשרים קרובים מעבר לבני משפחה.
*חרדה חברתית מוגזמת אשר אינה שוככת בחברת אנשים מוכרים, ומקושרת לפחדים פרנואידיים.

האבחנה הסכיזוטיפלית ניתנת כאשר הסימפטומים אינם מושפעים מקיומם של סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת, הפרעת מצב רוח עם מאפיינים פסיכוטיים או הפרעה התפתחותית.

תחלואה נלווית

ההפרעה הסכיזוטיפלית עשויה להוות אישיות פרה מורבידית שטרם פריצת סכיזופרניה. כמו כן, חלק מהסובלים מההפרעה עונים גם על קריטריונים של הפרעת אישיות גבולית. במקרים חמורים עשויים להתפתח אף אנהדוניה ודיכאון, וכ-10% מהסובלים מההפרעה מתאבדים בסופו של דבר.

גורמים להפרעה

הגורמים העיקריים להפרעה הם ביולוגיים, אך ניכרת השפעה גם לסביבה.

גורמים גנטיים: הרכיב הגנטי נמצא משמעותי כגורם סיכון להפרעה: הסיכון ללקות בהפרעה גדול יותר אצל קרובי משפחה ללוקים בסכיזופרניה, ובקרב אחים ללוקים בהפרעה נמצא כי סיכויו של תאום זהה להיות בעל אישיות סכיזוטיפלית הוא 33% בעוד שסיכויו של תאום לא זהה הוא 4% בלבד.

גורמים ביולוגיים: נמצא כי אצל הסובלים מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית ישנן רמות קורטיזול ודופמין גבוהות מהרגיל, חדרי מוח מוגדלים וחריגויות מבניות מוחיות.

גורמים פסיכו-סוציאליים: נמצא כי ביחס לאוכלוסייה נורמטיבית, בעלי אישיות סכיזוטיפלית סבלו מאחוז גבוה יותר של הזנחה, קשר בעייתי עם ההורים והתעללות בילדות והיו חשופים ליותר טראומות וגורמי לחץ.

טיפול

בידוד חברתי וקשיי הסתגלות למסגרות תעסוקתיות וחברתיות עשויים להביא למצוקה משמעותית. פנייה לטיפול מומלצת ביותר מאחר וטיפול עשוי להביא לשיפור מיומנויות חברתיות, ייעול סגנון החשיבה והעלאת רמת התפקוד הכוללת. הטיפול המומלץ, בד"כ הוא שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכותרפי.

טיפול תרופתי: תרופות אנטי פסיכוטיות עשויות להפחית את רעיונות הייחוס וסימפטומים אחרים, ותרופות אנטי דיכאוניות עשויות להקל על מצבי משבר.

טיפול פסיכותרפי: טיפול יעיל בשיפור מיומנויות חברתיות, שיפור היכולת לווסת את הטיות החשיבה והקלה על מצוקה של הסובלים מהפרעת האישיות הסכיזוטיפולית. טיפולים אפשריים הם טיפולים דינאמיים, קוגניטיביים התנהגותיים, משפחתיים, זוגיים וקבוצתיים.


ביבליוגרפיה

DSM-IV (1994) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press.

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1994) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, seventh edition.

Raine A., Schizotypal personality: Neurodevelopmental and psychosocial trajectories, Annual-Review-of-Clinical-Psychology, Vol 2 2006, 291326.

Vijai M., Shivali D., The relations among putative biorisk markers in schizotypal adolescents: Minor physical anomalies, movement abnormalities, and salivary cortisol. Biological-Psychiatry. Vol 61(10) May 2007, 1179-1186.