תפריט נגישות
חיפוש

Mentalization based treatment - טיפול מבוסס מנטליזציה

אתה מתפרץ על בת הזוג שלך אחרי ששכחה לקנות חלב כפי שביקשת ממנה, ואחר כך שואל את עצמך מדוע הגבת בצורה קיצונית כל כך; את מקבלת מחמאה על המצגת אבל משהו גורם לך להרגיש שהמחמאה אינה כנה; אתה מוותר לבן שלך למרות שהתחצף מאחר ואתה יודע שקבוצת הכדורגל שלו נחלה היום כישלון מחפיר... דוגמאות אלו ורבות אחרות מדגימות את היכולת למנטליזציה- יכולת רגשית-קוגניטיבית שזיהו הפסיכולוגים פיטר פונגי ואנטוני בייטמן- ועומדת בבסיס מודל הטיפול מבוסס מנטליזציה שפיתח לטיפול בבעלי אישיות גבולית.

מהי מנטליזציה?

מנטליזציה מוגדרת כצורה של קוגניציה חברתית אשר מאפשרת לנו לדמיין את הפעילות המנטלית האנושית- של עצמנו ושל אחרים- במונחים של רצונות, רגשות, צרכים, מטרות וכן הלאה. בהתאם להגדרה זו, המנטליזציה היא שעומדת בבסיס יכולתנו להבין את המניעים להתנהגותנו ולהתנהגותם של אחרים: היא שמאפשרת לנו לשאול את עצמנו מדוע אנו מגיבים בתוקפנות בכל פעם שמבקרים אותנו; היא שמאפשרת לנו לחוות אמפתיה לאדם אחר והיא שמאפשרת לנו להתמצא במצבים חברתיים גם מבלי שנקבל הסברים ברורים למתרחש.
היכולת למנטליזציה, אם כן, היא יכולת חיונית ליכולות תפקודיות בסיסיות כויסות רגשי הנובע מהמודעות לתהליכים הרגשיים, והיכולת לקיים קשרים בין אישיים יציבים. כאשר יכולת המנטליזציה פגועה באופן משמעותי, האדם מצוי למעשה בכאוס חברתי בו אנשים נתפסים כנוהגים באופן שרירותי, ורגשות עוצמתיים מתעוררים ללא פשר. באופן לא מפתיע, מצב זה כרוך במצוקה רגשית וחברתית אשר באים לידי ביטוי בשני אספקטים מרכזיים:
פגיעה ביכולת הויסות הרגשי: ללא יכולת להבין את מקור הרגשות או לקרא להם בשם, אין אפשרות לווסת אותם ולעבד אותם. היעדר יכולת זו עשויה להביא לפנייה לאסטרטגיות הרגעה עצמית אשר יעילות בטווח הקרוב אך הרסניות בטווח הרחוק כפגיעה עצמית ושימוש בסמים ואלכוהול.
קשיים בין אישיים: חוסר יכולת לדמיין מה נעשה בנפשו של אדם אחר באופן גמיש היא מתכון בטוח לאי הבנות, חיכוכים ואכזבות מאחר והיא "מזמינה" לפרשנות אישית, סובייקטיבית ופעמים רבות- שלילית. ללא היכולת לשער מה מתרחש בנפשו של אדם אחר, נפגעות יכולות חיוניות לקשרים בין אישיים כתחושת אמפתיה ועניין באחר, הבעת חמלה, יכולת להתמודד עם אכזבות מאחרים, ניהול משא ומתן, המנעות מהתפרצויות זעם ואלימות כלפי אחרים וכד'.

כיצד מתפתחת מנטליזציה?

מנטליזציה אינה יכולת מולדת אלא יכולת המתפתחת בהקשר בין אישי בשלבי הילדות המוקדמים, כחלק מההתקשרות המוקדמת בין הילד להורה. הילד הצעיר חווה תחושות ורגשות בלתי מובחנים אשר ללא עזרה חיצונית- לא ידע לקרא להם בשם. ההורה, באופן טבעי, מסייע לילד לחבר בין רגשותיו להתנהגותו ("למה אתה בוכה...? אתה עצוב?"; "נעלבת כשהוא קרא לך טיפש, אבל אסור לך להרביץ גם כשאתה נעלב!"), ומכוון אותו להתבונן גם בעולמם הפנימי של אחרים ("אבא עייף, אל תעיר אותו"; זה לא נעים כשאתה חוטף לה!"). בגילאים הצעירים ההורה למעשה עורך עבור הילד את התהליך המנטלי, אך עם התפתחותו הקוגניטיבית, הרגשית והשפתית של הילד גדלה יכולתו לעסוק במנטליזציה באופן עצמאי ללא תיווך ההורה.

כמובן, היכולת למנטליציה אינה יכולת אשר נרכשת באופן חד פעמי אלא לאורך ההתפתחות, כאשר היא הופכת מתוחכמת ומעמיקה יותר ויותר ומתחילה לכלול גם אספקטים הנוגעים לתפיסה מורכבת של האחר ולקשר בין אירועי עבר והווה. יכולת משמעותית לא פחות אך קשה לרכישה היא היכולת לעסוק במנטליזציה ב'זמן אמת', גם כאשר הסיטואציה מלווה ברגשות עוצמתיים. לדוגמא, חוסר יכולת להבין בזמן אמת מדוע אני כל כך כועסת על בן הזוג שאיחר בעשר דקות עלולה להביא להתפרצות מריבה קשה בעוד שיכולת לומר לעצמך 'האיחור שלו גורם לי להרגיש שלא אכפת לו, אבל אני יודעת שזה לא כך'- עשויה לשכך את העוצמות הרגשיות ולמנוע התפרצות זעם אשר אינה פרופורציונלית לאירוע.

מרבית האנשים רוכשים שליטה מספקת ביכולת לשימוש במנטליזציה אך אצל חלקם, ובעיקר אצל רבים מהמאובחנים כבעלי אישיות גבולית, יכולת זו אינה מתפתחת באופן מספק. במרבית המקרים הסיבה לכך היא שילוב בין מאפייני הילד המולדים ליחס הסביבתי. ילדים אשר מגיעים לעולם עם טמפרמנט סוער ונטייה לרגשות עוצמתיים זקוקים לסביבה אשר תחזק באופן משמעותי את היכולת למנטליזציה. כאשר ילד עם מאפיינים אלו חי בסביבה אשר אינה עסוקה בעולמו הרגשי, מבטלת אותו ואינה מעודדת לביצוע מנטליזציה- קיים סיכון משמעותי להתפתחות אישיות גבולית. לחלופין, חלק מההורים מגיבים לילד באופן שמשקף את מצבו הרגשי בלבד, מבלי להציע זוויות ראייה אלטרנטיביות ובכך אינם מאפשרים את התפתחות העמדה המנטלית המוכרבת והעשירה.

טיפול מבוסס מנטליזציה

מודל הטיפול מבוסס מנטליזציה יוצא מהנחה שהפגיעה ביכולת למנטליזציה היא שעומדת בבסיס קשייו הרגשיים והבין אישיים של המטופל בעל האישיות הגבולית. בהתאם, המודל הטיפולי אינו מתבסס על יצירת תובנה או קישור בין אירועי עבר למצב בהווה, אלא בקשיים במנטליזציה המצגלים בהווה בכלל ובחדר הטיפולים בפרט. הטיפול מכוון לזיהוי מצבים בהם המטופל משלם מחירים כבדים על היעדר היכולת למנטליזציה כמריבות עם בני זוג ובני משפחה, קשיים במקום העבודה וקושי להתמיד בטיפול פסיכולוגי. בהתבסס על הבנה זו, מתמקדים המטפל והמטופל בהרחבת יכולתו של המטופל לעסוק במנטליזציה גם בסיטואציות סוערות ואינטנסיביות מבחינה רגשית. זאת, על ידי זיהוי קפדני של מחשבות, רגשות, אמונות, תחושות ותקוות של המטופל והתבוננות באופן בו הם משפיעים על התנהגותה וחוויתה של המטופלת. היחסים הטיפוליים והחוויה הרגשית המתעוררת במסגרת הקשר הבין אישי בין המטפל למטופל יוצרת מרחב בו ניתן לתרגל את יכולות המנטליזציה. למשל, לאחר התפרצות זעם של המטופל, המטופל מונחה לתאר את תהליכי החשיבה והרגשות שהובילו להתפרצות ("חשבתי שאתה שונא אותי ושנמאס לך ממני כשאמרת שצריך לסיים את הפגישה למרות שבכיתי") ולהתבונן בזוויות ראייה אלטרנטיביות.
מחקרים רבים בדקו את יעילות הטיפול מבוסס המנטליזציה ומצאו כי הוא יעיל ומסייע בהפחתת התנהגויות אובדניות ופגיעה עצמית, שיפור המיומנויות הבין אישיות וירידה בתחושות של חרדה ודיכאון.


ביבליוגרפיה

מהי מנטליזציה/ דר' אילן דיאמנט ויואב ברושי, המרכז למנטליזציה בישראל

A developmental, mentalization-based approach to the understanding and treatment of borderline personality disorder. Fonagy, Peter; Luyten, Patrick. Development and Psychopathology, Vol 21(4), Nov 2009, 1355-1381.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה