תפריט נגישות
חיפוש

Mentalization - מנטליזציה

מנטליזציה היא מונח שטבע האנליטיקאי פיטר פונגי בהתייחסו ליכולת האנושית להבין ולפרש את ההתנהגות העצמית ואת התנהגותם של אחרים במונחים של מצבים מנטליים כרגשות, מחשבות, אמונות, רצונות וכוונות. יכולת זו מהווה את הבסיס לאפשרות של אנשים להתבונן בתהליכים המנטליים שלהם ושל אחרים, להעלות השערות לגביהם ולהבין כיצד הם משפיעים על ההתנהגות.

גם אם איננו מודעים לכך, אנו עוסקים בתהליכי מנטליזציה באופן יומיומי. למשל, כאשר אנו שואלים את עצמנו "למה אני כל כך עצבנית?", "מה גרם לו להיעלב ממני בכזאת מהירות?" או מניחים השערות כ"הוא בטח נורא מתוח ולחוץ אם הוא התפרץ ללא סיבה ברורה" או "היא בטח נפגעה, אחרת היא לא היתה מסיימת ככה את השיחה"- אנו למעשה עוסקים בתהליכי מנטליזציה.

מנטליזציה ומשמעויותיה

היכולת לתהליכי מנטליזציה היא יכולת חיונית למספר תפקודים מרכזיים שביניהם:

וויסות רגשי- תהליכי מנטליזציה מאפשרים לנו להכיר את רגשותינו ולקשר אותם להתנהגויות שונות ובהתאם לכך, מאפשרים לנו לווסת מצבים רגשיים שונים. זאת, בניגוד למצבים בהם הרגש מתעורר באופן מציף וחסר פשר, ואנו נותרים ללא יכולת להסביר לעצמנו מה ומדוע אנו מרגישים כפי שאנו מרגישים. דוגמה לכך היא ההבדל בין מצב בו איחור של בן זוג מעורר זעם בעוצמה לא ברורה לבין מצב בו אנו מסוגלים להסביר לעצמנו שתגובתנו הזועמת נובעת מכך שהאיחור נחווה על ידנו (בצדק או לא בצדק) כביטוי לחוסר אכפתיות, ומתוך רגישות אישי לחוויות של דחייה וחוסר תשומת לב. במקרה השני, בו אנו יודעים משהו על רגשותינו ועל הגורמים להם, יש סיכוי סביר יותר שנצליח למתן ולווסת אותם.

שליטה עצמית- מנטליזציה מאפשרת וויסות רגשי ובהתאם גם משפרת את השליטה העצמית. בהיעדר יכולת מנטליזציה, היכולת שלנו לקשר בין רגש להתנהגות פגועה, ולכן קשה לנו יותר גם לווסת התנהגויות שונות. למשל, כאשר אנו מבינים מה מכעיס אותנו ולמה, יש הרבה פחות סיכוי שנתפרץ באופן זועם ותוקפני.

בניית יחסים בין אישיים חיוביים- מנטליזציה אינה תורמת רק להיבטים רגשיים תוך נפשיים אלא גם ליכולת לקיים אינטראקציות חיוביות ומשמעותיות. ראשית, יכולות הוויסות והשליטה העצמיים אשר השליטה בתהליכי מנטליזציה מקנה מאפשרת התנהלות רגועה ונינוחה יותר בקשרים בין אישיים. מעבר לכך, היכולת להכיר, להבין ולפרש באופן מדויק את התהליכים הפסיכולוגיים המניעים את האנשים המצויים סביבנו- מאפשרת לנו לתפוס אותם באופן מציאותי יותר. לדוגמה, כאשר אנו מבינים שבן הזוג לא התפרץ עלינו "סתם ככה" אלא מפני שהוא נפגע מהתנהגותנו או מתמודד עם תקופה לחוצה ועמוסה מאוד- קל לנו יותר להיות אמפתיים וסבלניים כלפיו.

לעומת זאת, בהיעדר יכולת מנטליזציה תקינה התנהגויות רבות מפורשות באופן שגוי ("הוא מאחר כי הוא מזלזל בי", "היא בטח שונאת אותי ורוצה לפטר אותי אם היא לא הציעה גם לי קפה"). בהתאם לכך, חוויות בין אישיות רבות מייצרות מצוקה ותגובות לא מותאמות אשר מביאות לקשיים בין אישיים.

מנטליזציה והתפתחותה

התינוק אשר מגיע לעולם אינו מסוגל לבצע תהליכי מנטליזציה: חשיבותו של התינוק היא קונקרטית וחוויתית, ואינה לוקחת בחשבון היבטים ותהליכים פסיכולוגיים. בהתאם, תינוקות וילדים צעירים מתנהלים בעולם פשטני ביותר: איננו מצפים מתינוק צעיר להפסיק לבכות מתוך התחשבות בעייפותנו או לוותר על צעצוע בו הוא אוחז מפני שילד אחר רוצה בו גם. רק כאשר התינוק מתפתח ויכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות מתחילות להבשיל- אנחנו מתחילים לראות עדויות לקיומם של תהליכי מנטליזציה ראשוניים.

היכולת לעיסוק בתהליכי מנטליזציה היא אמנם יכולת מולדת, אך כדי שתתפתח דרושים תנאים סביבתיים מספקים. תנאים אלו כוללים קשר עם הורה, או דמות מטפלת, אשר יסייעו לילד להכיר את עולמו הפנימי ורגשותיו באופן שיאפשר לו, בסופו של דבר להפנים את היכולת להתבונן בתהליכים המנטליים שלו עצמו ושל אחרים. למעשה, ההורה מבצע עבור הילד תהליכי מנטליזציה שהוא עצמו עדיין אינו מסוגל לבצע ומלווה את התהליך בו הילד מפנים יכולות אלו ורוכש בהן שליטה. כך, לדוגמה, כאשר הורה אומר לילד "אתה כועס שאני לא מרשה עוד ממתק.. אבל אסור לך להרביץ לי!" הוא מסייע לילד ללמוד הן על רגשותיו והן הקשר ביניהם לבין התנהגותו. כאשר ההורה משקף לילד לאורך זמן ובאופן מדויק את עולמו הפנימי, הילד לומד להכיר את רגשותיו ואת רגשות האחר ולהפעיל תהליכי מנטליזציה מדויקים ויעילים.


אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי