כפסיכואנליטיקאי וכפסיכולוג קליני אני רואה בטיפול הנפשי את ההזמנה למפגש של האדם עם עצמו.
ההזדמנות לקיים דיאלוג עמוק ואמיתי עם מי שאני נמצא במחיצתו ובתוכו תמיד ובכל זאת משהו חסר.
החסר הזה בא לידי ביטוי באופנים שונים כשהמוכר מביניהם הוא הסימפטום הנפשי חרדה דיכאון ועוד.
המפגש העמוק הזה עם האמת הפנימית הוא בעל ערך ומשמעות כי הוא לעולם לא קל לעיתים מכאיב וברוב המקרים מפחיד
ובדיוק במקום הזה נוצרת ההזדמנות לדיאלוג חדש כן המביא עמו תנועה והתפתחות בכל גיל ובכל מצב
כל זה מתרחש במסגרת המאפשרת שיח מעמיק במחיצת מטפל המחזיק מסייע מתווך ובעיקר מאפשר דיאלוג חשוב זה
מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו
