מדוע ילד העובר התעללות מצד הוריו עדיין רוצה בקרבתם? האם הקשר של התינוק עם אמו ישפיע על קשר זוגי בבגרותו? תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי מספקת תשובות
שיתוףתאוריית ההתקשרות היא תיאוריה בפסיכולוגיה התפתחותית אשר פותחה בשנים 1969-1982 על ידי ג'ון בולבי. במסגרת התיאוריה, התקשרות, או באנגלית attachment, הוא מושג המתייחס למערכת מולדת של התינוק, המכוונת ליצירת קשר בטוח ומשמעותי עם הדמות המטפלת העיקרית (דמות ההתקשרות). התיאוריה רואה בצורך של תינוקות ליצור קשר בטוח וקרוב עם הדמויות המטפלות בהם צורך בסיסי-הישרדותי, כמו הזנה. כך, מדובר למעשה בהתבוננות ביולוגית-אבולוציונית הרואה בחיפוש אחר חום ואהבה, צורך מולד וחיוני להתפתחות התקינה של הנפש.
ההתקשרות עצמה מתעצבת בעקבות חוויות של אינטראקציה הדדית בין תינוק להוריו, אשר באות לידי ביטוי בזמינות מצד ההורים והתכווננות לצרכים הפיזיים והרגשיים של התינוק. ככל שהתינוק צובר חוויות ילדות חיוביות ומפתח ביטחון רגשי, האם (או כל דמות התקשרות אחרת) הופכת עבורו ל"בסיס בטוח". כלומר, קשר ממנו הוא יכול לצאת ולחקור את העולם, ואליו הוא גם יכול לחזור על מנת לקבל נחמה בעת הצורך. בהתאם, חוסר זמינות מצד ההורים, הזנחה, נטישה או חוסר עקביות באופן הטיפול בתינוק, עלולים להוביל להתפתחות סגנון התקשרות לא בטוח.
תיאוריית ההתקשרות מציעה למעשה כי האופן בו יתפתח הקשר בין התינוק לאימו בתחילת החיים, ישפיע על ההתפתחות החברתית, הרגשית והנפשית שלו בהמשך. מחקרים שנעשו בנושא, אכן מדגימים כי אותה מערכת יחסים ראשונית מתחילת החיים מייצרת סגנון התקשרות האופייני לאדם בבגרות, אשר נוטה לעמוד בבסיס המידה בה הוא חש ביטחון רגשי במערכות יחסים לכל אורך חייו. יחד עם זאת, יש לציין כי לצד הטיפול שקיבל התינוק מהוריו, סגנון ההתקשרות שיפתח תלוי במידה רבה גם בנסיבות החיים (חשיפה לאירועים טראומטיים למשל) ובטמפרמנט (מזג) שאיתו הוא נולד.
מחקרי המשך בעקבות התיאוריה של בולבי מצאו 4 דפוסי התקשרות מרכזיים בקרב בני אדם, על בסיס מחקרי "מצב הזר" בפעוטות. מצב הזר הוא הליך אשר פותח על ידי מארי איינסוורת' (1978) אשר כולל סיווג לסגנון התקשרות על בסיס תצפית באופן שבו תינוק מתנהל עם אדם זר בנוכחות הוריו, כאשר הוא נותר עם הזר ללא ההורים (התמודדות עם פרידה ומצב חדש), ובפגישה מחודשת עם הוריו כאשר הם חוזרים לחדר. בבגרות, ניתן לסווג סגנונות התקשרות בהתבסס על שאלוני דיווח עצמי (כדוגמת שאלוני AAI).
סגנון ההתקשרות נשאר יחסית יציב במרוץ השנים, ולכן הוא נוטה לעצב את האופן בו האדם הבוגר מנהל מערכות יחסים. כלומר, תינוקות לומדים בהתבסס על מערכת היחסים הראשונה והמשמעותית עם הוריהם "מה זה יחסים?" ומתוך כך פועלים בהמשך חייהם. לצד זאת, נראה כי סגנון ההתקשרות עשוי לעבור שינויים ואדפטציות במידה מסוימת לאור חוויות חיים שונות. מצד אחד, טראומות או נסיבות חיים קשות עלולות להוביל לפגיעה וחוסר ביטחון בסגנון ההתקשרות; אך מצד שני מציאת דמות משמעותית ומיטיבה, עשויה לייצר חוויה מיטיבה. כך, תהליך עומק במסגרת טיפול נפשי, עשויים להביא לבנייה של ביטחון רגשי ולהתפתחות של דפוס התקשרות בטוח יותר.
בולבי, ג'. (2016). בסיס בטוח: התקשרות הורה ילד והתפתחות אנושית בריאה. תל – אביב: עם עובד.
ברמן, ע. (2016). ג'ון בולבי, פסיכואנליטיקאי. שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, 30, 117-122.
פרדס, א. (2013). בטחון ואקספלורציה בראי תיאורית ההתקשרות. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2977
Ainsworth, M. D., Blehar, M., Waters, E., & Wall, S. (1978). Patterns of attachment
Main, M. (1983). Exploration, play, and cognitive functioning related to infant-mother attachment. Infant Behavior and Development, 6, 167-174
Main, M. (1991). Metacognitive knowledge, metacognotove monitoring and singular vs. multiple models of attachment. In C.M. Parkes, J. Stevenson-Hindes & P. Marris (Eds), Attacment across the life cycle. New York:
הטיפול הראשון שתועד בילדים - כיצד הבין פרויד את חרדתו של הנס הקטן מפני סוסים? מה בין טיפול זה לבין טיפול בילדים במשחק כפי שאנו מכירים אותו כיום?
קראו עודשירות פסיכולוגי משלים (שפ״מ) הוא שירות המרחיב את השירותים הניתנים במסגרת שירות פסיכולוגי-חינוכי (שפ״ח) עבור תלמידים, הורים ואנשי חינוך.
קראו עודאיתי מסרב לישון אצל אביו מאז הגירושין. הוא גם מתמודד עם ביקורת עקב עלייה במשקל ועם החשד שאמו בגדה באביו טרם הגירושין, ולכן מפנים אותו לפסיכולוג ילדים
קראו עוד