תפריט נגישות

Short-Term Psychotherapy - טיפול קצר מועד

טיפול קצר-מועד מכוון להשגת שינוי ממוקד יותר, ונוטה להתמקד בבעיה ספציפית. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על היתרונות והחסרונות, ההיסטוריה והגישות השונות לטיפול קצר מועד.

אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, האמין שעל מנת ליצור שינוי בחייו של המטופל יש לעבור עמו תהליך נפשי ממושך, שעשוי אף לארוך מספר שנים. מאז תקופתו, קמו תיאורטיקנים וגישות טיפוליות חדשות אשר ביקשו לקצר את משך הטיפול, כתלות באופיו של המטופל ובטיב הקשיים עימם הוא מתמודד. כך בדיוק נוצר הקונספט של "טיפול קצר-מועד", אשר נמצא כמסייע במגוון של מצבים, החל ממשברים ובעיות חיים עכשוויות ועד הפרעות רגשיות שונות כגון דיכאון וחרדה.

יתרונות וחסרונות של טיפול קצר-מועד

לא לכל מצב או קושי נפשי יתאים תהליך קצר ומזורז, אך בכל זאת מדובר בהתפתחות חשובה בתחום הטיפול הנפשי שעד לפני מספר שנים לא הייתה קיימת. אם כן, מעצם טבעו, טיפול קצר-מועד הוא ממוקד יותר, ונוטה להתמקד בבעיה ספציפית (מטרה או סימפטום), וכאן טמונים החוזק והחולשה המרכזיים של סוג טיפול זה.  

אז מה הם החסרונות והיתרונות של טיפול קצר-מועד?

יתרונות: היתרון המרכזי של טיפול קצר-מועד הוא בעיקר בהשגת תוצאות טובות בתקופת זמן קצרה יחסית (עד 30 פגישות טיפוליות). משך הטיפול הקצר מאפשר התמקדות בבעיה מרכזית אחת וחסכון בעלויות הטיפול.

חסרונות: החיסרון המרכזי של טיפול קצר-מועד הוא בצמצום המוקד הטיפולי. כאשר נדרשת חקירה רחבה ועמוקה יותר של מקור הקושי הנפשי, או כאשר המטופל פונה לטיפול לא סביב סיבה אחת מוגדרת, לעיתים לא כדאי או ניתן לייצר התמקדות צרה. בנוסף לכך, בטיפול קצר-מועד נדרשת מוטיבציה גבוהה מאוד של המטופל ושיתוף פעולה מצדו, כבר מההתחלה, יחד עם נכונות לעבודה עצמית בין הפגישות – דבר שלא מתאים לכולם.

היסטוריה מקוצרת של טיפול קצר-מועד

באופן שעשוי להפתיע, אחד הניסיונות הראשונים לקיצור משך הטיפול נעשה בידי פרויד עצמו. ב-1895 פרסם פרויד את תיאור המקרה של "קתרינה", אישה צעירה אותה הצליח לשחרר מהסימפטומים הנוירוטיים שמהם סבלה לאחר פגישה אחת בלבד. עם זאת, העמדה הקלאסית המשיכה לדבוק בטיפולים ארוכי טווח. בהמשך המחצית הראשונה של המאה ה-20, מודלים ייעודיים לטיפול מוגבל בזמן על בסיס הגישה הפסיכואנליטית הוצגו על ידי פסיכואנליטיקאים כגון שנדור פרנצי ופרנץ אלכסנדר.

על אף מהלכים שקודמו על ידי פסיכואנליטיקאים, נראה שיותר מכל הייתה זו עלייתה של פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) בשנות ה-50 ואילך, אשר הובילה להתפתחות ניכרת בתחום. טיפולי CBT נבנו מלכתחילה להיות קצרים וממוקדים, ומטרתם הייתה שינוי ממשי ומוגדר מראש. לאור יעילות מחקרית מוכחת ופופולריות בקרב מטופלים רבים של מודל ה-CBT, גם גישות אחרות החלו לפתח טיפולים תחומים בזמן וכיום, וריאציות של טיפול קצר-מועד קיימות כמעט בכל הגישות.

בנוסף לשינויים תיאורטיים-היסטוריים כי שתיארנו עד כה, בשנים האחרונות מתחזקת המגמה בישראל ובעולם לקיצור טיפולים במרפאות הציבוריות, על מנת לחסוך בעלויות ולצמצם את זמן ההמתנה להתחלת טיפול. לפיכך, פעמים רבות כאשר פונים לטיפול נפשי ציבורי יוצע לנו טיפול קצר מועד או תחום בזמן.  

גישות שונות לטיפול קצר-מועד

פסיכותרפיה דינמית קצרת-מועד

בדומה לטיפול הדינמי שאינו מוגבל בזמן, פסיכותרפיה דינמית קצרת-מועד בנויה על ההנחה הבסיסית שנפש האדם כוללת רבדים לא מודעים, אשר משפיעים על ההתנהגות בדרכים רבות, ושיש לחקור את המקורות ההיסטוריים של קשייו הנוכחיים של האדם. לפיכך, מרכיב מרכזי בהצלחה בטיפול הינו היכולת של המטופל להכיר בדחפים הלא מודעים שלו, ובמנגנוני ההגנה בהם הוא נעזר כדי להתמודד עם החרדות שדחפים אלו עשויים לעורר.

אז איפה בכל זאת ההבדל בין טיפול דינמי רגיל לטיפול דינמי קצר-מועד?

לאורך השנים גובשו לא מעט מודלים לטיפול דינמי קצר-מועד, ועל אף שיש ביניהם מספר הבדלים הם דוגלים בכמה עקרונות מרכזיים:

• נמשכים לרוב בין 8 ל-30 פגישות.

• מציעים ניסוח של מוקד טיפולי בו מתרכז הטיפול, אותו בונים המטפל והמטופל יחד תוך בחירה של הקושי המרכזי שהאדם רוצה לטפל בו (על חשבון קשיים נוספים אחרים).

• דרישה לעמדה מעורבת ופעילה יותר של המטפל והמטופל.

מודלים נבחרים של פסיכותרפיה דינמית קצרת-מועד: טיפול דינמי קצר-מועד בגישת פרנץ אלכסנדר ותומס פרנץ'; טיפול מוגבל בזמן בשיטת ג'יימס מאן; טיפול קצר-מועד מעורר חרדה בגישת פיטר סיפנאוס.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא סוג טיפול אשר נוסח מלכתחילה בתור טיפול תחום בזמן ויכול להימשך בין מספר פגישות בודדות לבין כ-30 פגישות. לכן, אין הבדל ממשי בין טיפול CBT קצר מועד וטיפול CBT רגיל.

הטיפול מתבסס על ההנחה כי מצוקה נפשית נובעת משילוב של גורמים קוגניטיביים, כלומר דפוסי חשיבה "מעוותים" ולא יעילים, עם התנהגויות לא אדפטיביות שנרכשו בתהליך של למידה. בכדי להביא לשינוי, פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית מתמקדת הן באיתגור דפוסי החשיבה הבעייתיים, במטרה לשנות אותם ולהחליפם בדפוסים חיוביים יותר, והן בשינוי התנהגות לא אדפטיבית, על ידי הכחדתה ולמידה של התנהגויות מסתגלות יותר במקומה.

מרבית גישות ה-CBT מבוססות על מספר עקרונות:

• אקטיביות מצד המטפל בהגדרת הבעיה, הסבר של מאפייניה למטופל (פסיכו-אדוקציה), ניסוח הדרכים לפתרונה ושמירה על המיקוד לאורך הדרך.

• המטופל נדרש לעבודה ("שיעורי בית") בין הפגישות, כדי לתרגל ולהפנים את הכלים והעקרונות שנלמדו בפגישות.

• שילוב של התנסות בשטח שמעודדת התמודדות ישירה והדרגתית עם מוקדי הקושי.

מודלים נבחרים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: טיפול קוגניטיבי בדיכאון בגישת אהרון בק; הקהיה שיטתית; טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT); חשיפה ממושכת.

פסיכותרפיה בין-אישית (IPT)

פסיכותרפיה בין-אישית צמחה בשנות ה-70 של המאה העשרים, כמודל של פסיכותרפיה קצרת-מועד המתמקדת בטיפול בדיכאון קליני, אם כי כיום היא בשימוש גם עבור בעיות נפשיות אחרות. בתוך כך, טיפול בין-אישי תופס את המצוקה של המטופל כתוצר חברתי, ובפרט של אינטראקציות במסגרת מערכות יחסים. לכן, הטיפול מתמקד באופן בו ניתן לשפר את איכות חייו של המטופל באמצעות שיפור יחסיו עם האנשים הקרובים לו ושיפור התפקוד החברתי הכללי שלו.

פסיכותרפיה בין-אישית נמשכת בין 12 ל-20 פגישות, וכוללת שלושה שלבים מרכזיים:

• ניסוח הבעיה

• הקניית אסטרטגיות בין-אישיות ותוך אישיות

• דיון – במסגרתו סוקרים את המיומנויות שנלמדו ומגבשים תכנית עבודה שתסייע למטופל להמשיך את התהליך הטיפולי בכוחות עצמו.

מודלים נבחרים של פסיכותרפיה בין-אישית: פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) בגישת ג'רלד קלרמן.

גישות נוספות לפסיכותרפיה קצרת-מועד

כאמור, ישנן גישות טיפוליות נוספות אשר דוגלות בהגבלה מראש של מספר הפגישות ולכן מהוות למעשה גישות של טיפול קצר-מועד.

טיפול פרדוקסלי – בו מעודד המטפל את המטופל להמשיך בהתנהגות הסימפטומטית, או להימנע באופן מכוון מהשיפור המתבקש ממנו, כדרך לחדד אצלו את ההבנה שההתנהגות נמצאת בטווח שליטתו, ושבסופו של דבר גם השיפור במצבו תלוי בו.

EMDR – גישה לטיפול בהפרעות הקשורות לטראומה וחרדה על ידי עיבוד של הזיכרונות הטראומתיים תוך תנועות עיניים המדמות את אלו המתרחשות באופן טבעי בזמן חלימה (לעיתים עושים שימוש בגישת EMDR כחלק מטיפול ארוך יותר בגישה אחרת).

התערבות במשבר – אסטרטגיה טיפולית שמטרתה לספק הקלה וסיוע מיידי לאדם אשר עבר או עודנו עובר סיטואציה מלחיצה במיוחד, כגון גירושין או אובדן של אדם אהוב. ההנחה המרכזית היא שהאדם פונה לטיפול סביב מצוקה הסתגלותית ושהטיפול עשוי לתמוך בו בתהליך ההסתגלות.


מקורות

אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח., ונוימן, מ. (2002). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. תל-אביב: פפירוס.

דסברג, ח., איציקסון, י. ושפלר, ג. (1989). פסיכותרפיה קצרת מועד: רקע, טכניקות ויישום. ירושלים: י"ל מאגנס.

שפלר, ג. (2003). עוד על פסיכותרפיה מוגבלת בזמן: תיאוריה, טיפול, הכשרה, מחקר. ירושלים: י"ל מאגנס.

Kaplan H. I., Sadock B. J., & Grebb J. A. (1998). Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition

תחומי מומחיות:
דיכאון ,חרדה ,טיפול קצר מועד

אנשי מקצוע בתחום

טיפול קצר מועד