חיפוש

Beck Aaron - בק אהרון

בק אהרון - Beck Aaron

אהרון בק, הנו פסיכיאטר וכמו כן פסיכואנליטיקאי שפיתח את אחד המודלים הקוגניטיביים המובילים לטיפול במקרי דיכאוןלסוגיו. נולד כבן שלישי לאם שסבלה מדיכאון, בעקבות פטירת הפתאומית של בתה היחידה שנתיים לפני כן. אמו של אהרון נשארה בדיכאון ברמה כזו או אחרת לאורך כל חייה, אך מצבה השתפר בצורה ניכרת עם לידתו של בנה הצעיר. אהרון בק נהג להתבדח שייעודו כמטפל בדיכאון נקבע עם יציאתו לאוויר העולם, אחרי שהצליח לרפא את אמו מהדיכאון שלה בזכות לידתו.

רקע

אהרון ט. בק נולד בשנת 1921 ברוד-איילנד שבארה"ב, כילד הצעיר מבין 3 לשני הורים יהודים שהיגרו לארה"ב מרוסיה. 2 אחים נוספים נפטרו כשהיו תינוקות, ופטירתה של הצעירה שבהן, ביאטריס, הכניסה את אמו של בק לדיכאון קשה, ממנו סבלה ברמה כזו או אחרת לאורך כל חייה. בגיל 8 סבל אהרון הצעיר מהרעלת דם חמורה, הרופאים הודיעו להוריו כי סיכוייו לשרוד קלושים אך אמו קבעה נחרצות "בני לא ימות!", ואכן, הוא נלחם במחלה והצליח להירפא לחלוטין. למרות שפיגר בלימודים בשל מחלתו, הצליח אהרון להדביק את הפער ובמהרה הפך לאחד התלמידים המבריקים בכיתתו. לצד המוטיבציה והאינטליגנציה הגבוהות שלו, סבל בק לאורך ילדותו ומרבית חייו הבוגרים מסוגים שונים של חרדות ובפרט סוגי פוביה ספציפית כגון פחד גבהים, פוביה ממנהרות ופוביה מדם, שעל חלקן התגבר דרך טיפול עצמי באמצעות טכניקה של הקהייה שיטתית.

אהרון בק סיים תיכון בהצטיינות, ובניגוד לאחיו הגדולים שסיימו תארים ברפואה ובפסיכולוגיה, פנה דווקא לתחום הספרות ומדע המדינה. במהלך הלימודים עבר ללימודי רפואה, בשנת 1949 הוא החל את התמחותו בפסיכיאטריה וב1958 הוסמך רשמית כפסיכואנליטיקאי. במהלך נסיונו בקליניקה, הוא למד שבתהליך האסוציאציות החופשיות, רבים מהמטופלים הדכאוניים שלו מעלים בראשם מחשבות אוטומטיות שהם אינם שמים לב אליהן. רק אחרי שבק הפנה את תשומת ליבם לכך, הם סיפרו לו על עליהן, והוא גילה שרוב המחשבות הינן בעלות הטיה שלילית לכיוונים של אשמה, ייאוש ובושה. עקב כך הוא החל לחקור את התחום הקוגניטיבי של הפסיכולוגיה וב-1961 פרסם את ה-BDI (Beck Depression Inventory), סולם למדידת דיכאון שנמצא בשימושים קליניים ומחקריים עד היום. הוא יצר קשר קרוב עם אלברט אליס, שפיתח את שיטת הטיפול הרגשי-שכלתני, והשניים פרסמו מספר מאמרים ביחד. ב-1979 פרסם בק את ספרו המוכר ביותר, Cognitive Therapy of Depression, שהציג את המודל התיאורטי ואת שיטת הטיפול הקוגניטיבית שלו, בה נעזרים פסיכולוגים קוגניטיביים-התנהגותיים רבים גם היום.

המודל הקוגניטיבי של בק לדיכאון

ההנחה הבסיסית של בק הינה שקשיים פסיכולוגיים הינם תולדה של מחשבות אוטומטיות שליליות, הנחות יסוד של תפקוד לקוי וראיה שלילית של העצמי. המחשבות האוטומטיות מתחלקות לשלוש קטגוריות, ועל כן זכו להגדרה הטריאדה (המשולש) הקוגניטיבי: ראייה את עצמי ככשלון, ראייה את העולם כעוין ומדכא וראייה של העתיד כחסר תקווה. מחשבות אלו, המכונות בקיצור מא"ש (מחשבות אוטומטיות שליליות), עומדות בבסיס התפיסה העצמית והחברתית של האדם המדוכא ומשמרות את הדיכאון בכך שהן משאירות אותו במצב של ייאוש וחוסר יכולת. הן טבעיות עבור האדם המדוכא, ולכן קשות לזיהוי. כמו כן, הן אוטומטיות ובלתי רצוניות, ולכן קשות לשליטה ולשינוי.

מקור המחשבות האוטומטיות השליליות הוא בהטיות חשיבה, כגון התייחסות למאפיינים השליליים בלבד של מאורעות בחיים, תוך התעלמות מהמאפיינים החיוביים שלהם. המחשבות השליליות מחזקות בעיניי האדם המדוכא את הרלוונטיות של הטיות החשיבה, וכך נוצר מעגל שלילי שממשיך ומחזק את עצמו.

הטיות חשיבה

לפי בק, החשיבה של האדם המדוכא מנוהלת בידי טעויות בעיבוד המידע, המובילות לעיוות בתפיסה ובפרשנות של אירועים בעולם. התפיסה הקוגניטיבית של הדיכאון מחלקת הטיות אלו לחמש קטגוריות עיקריות:

*הכללת יתר - גיבוש דעה נחרצת על בסיס אירוע אחד מבודד.
*הפשטה סלקטיבית - התייחסות למאפיינים השליליים של אירועים בחיים, והתעלמות מהמאפיינים החיוביים שלהם.
*חשיבה דיכוטומית -חשיבה קיצונית של "או-או", למשל, "אם אני לא מקבל 100 במבחן הזה, סימן שאני כשלון חרוץ".
*פרסונליזציה - לקיחת אחריות אישית על כל אירוע שלילי בסביבה, גם כזה שהקשר שלו לעצמי הינו חלש או לא קיים.
*הסקה שרירותית - נטייה להסיק מסקנות גורפות ללא עדויות ונתונים מספיקים.
*העצמה וצמצום - טעויות בהערכת החשיבות של אירוע מסויים, המובילות לעיוות בתפיסה. לרוב, יקבלו אירועים שליליים מימדים ענקיים ואילו אירועים חיוביים יקבלו חשיבות קטנה. למשל, תלמיד שנכנס לכיתה ואחד מחבריו לא אמר לו שלום, עלול להסיק שכל חבריו לכיתה שונאים אותו. הזמנה למסיבה, לעומת זאת, לא תיתפס כבעלת ערך של ממש כי "זה לא אומר כלום, היא הזמינה חצי כיתה גם ככה".

הטיפול הקוגניטיבי של בק

הטיפול הקוגניטיבי הקלאסי בדיכאון הינו בדרך-כלל טיפול קצר מועד הכולל 15-25 פגישות. אופי הטיפול הינו דיאלקטי, כלומר, מתבסס על דיאלוג מתמשך עם המטופל. הטכניקה הבסיסית הינה התבוננות משותפת על המחשבות השליליות של המטופל ועל האמונות הראשוניות העומדות מאחוריהן, כגון "כדי להיות מאושר עלי להצליח בכל דבר שאעשה". המטפל מנסה לאתר את התפיסות המעוותות ואת האמונות הבלתי מסתגלות של המטופל ולבדוק יחד איתו את האפשרות להחליפן במחשבות רציונליות, מציאותיות ונכונות יותר. כמו כן, מנסה המטפל לזהות ביחד עם המטופל את האופן שבו המחשבות השליליות משפיעות על רגשותיו ועל התנהגותו, ולהבין את הדרך שבה פרשנויות שגויות מובילות לתחושות של דיכאון. הוא מראה למטופל שבאמצעות החלפתן של המחשבות השליליות במחשבות טובות יותר, הוא יכול לתרום הן לשיפור הרגשתו והן לעלייה ביכולת שלו ליזום פעילויות המסבות לו הנאה.

כפי שניתן לראות, ביחס למטפל הפסיכואנליטי הקלאסי, הרי שהמטפל הקוגניטיבי, על פי גישתו של אהרון בק, הינו פעיל מאוד במהלך הפגישות. הוא יוזם דיונים, מנהל אותם ומתווכח עם המטופל במטרה ליצור סדקים באמונותיו השגויות. במקביל, בניגוד לטיפול הפסיכואנליטי, המבוסס על העלאה של אסוציאציות חופשיות מצד המטופל ופרשנות עליהן מצד המטפל, הרי שהעבודה הטיפולית הקוגניטיבית הינה דיאלוגית, כאשר שני הצדדים עובדים בשיתוף פעולה לקראת מטרה מוגדרת מראש. כיום ניתן למצוא ביטוי לתיאוריה ולטכניקה של בק בסוגים שונים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי


ביבליוגרפיה

ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
השילוני, ס. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 12: פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

Beck, A. T., Rush, J., Shaw, B. F., & Emery, G. (1979). Cognitive Therapy of Depression. New-York: Guilford Press.
Fennell, M. J. V. (1989). Depression. In: Hawton, K., Salkovskis, P. M., Kirk, J., & Clark, D. M. (Eds.). Cognitive Behaviour Therapy for Psychiatric Problems (pp. 169-211). Oxford, England: Oxford University Press.
Weishaar, M. E. (1993). Aaron T. Beck. London: Sage.