תפריט נגישות

Aaron Beck - אהרון בק

אהרון בק הוא פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי שפיתח את אחד המודלים הקוגניטיביים המובילים לטיפול בדיכאון. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הרקע, המודל הקוגניטיבי של בק לדיכאון, הטיות חשיבה וטיפול קוגניטיבי של בק.

רקע ביוגרפי

בק נולד בשנת 1921 ברוד-איילנד שבארה"ב, כילד הצעיר מבין שלושה להורים יהודים שהיגרו לארה"ב מרוסיה. 2 אחים נוספים שלו נפטרו כשהיו תינוקות, ופטירתה של הצעירה שבהן, ביאטריס, הכניסה את אמו של בק לדיכאון קשה ממנו סבלה ברמה כזו או אחרת לאורך כל חייה. מצבה של האם השתפר באופן ניכר לאחר לידתו של בק, כך שהוא היה נוהג להתבדח שייעודו כמטפל בדיכאון נקבע כבר עם צאתו לאוויר העולם, לאחר שהצליח לרפא את אמו מהדיכאון שלה. 

לצד המוטיבציה והאינטליגנציה הגבוהות שלו, סבל בק לאורך ילדותו ומרבית חייו הבוגרים מסוגים שונים של חרדות ובפרט סוגי פוביה ספציפית כגון פחד גבהים, פוביה ממנהרות ופוביה מדם, שעל חלקן התגבר דרך טיפול עצמי באמצעות טכניקה של הקהייה שיטתית. הוא סיים תיכון בהצטיינות, ובניגוד לאחיו הגדולים שסיימו תארים ברפואה ובפסיכולוגיה, פנה דווקא לתחום הספרות ומדע המדינה. במהלך לימודיו עבר לבסוף למסלול של לימודי רפואה, בשנת 1949 הוא החל את התמחותו בפסיכיאטריה וב-1958 הוסמך רשמית כפסיכואנליטיקאי.

המודל הקוגניטיבי של בק לדיכאון

מתוך ניסיונו הקליני, גילה בק כי רבים ממטופליו הדיכאוניים מעלים בראשם מחשבות אוטומטיות אליהן הם אינם שמים לב (וזאת כחלק מהתליך האסוציאציות החופשיות, הנהוג בפסיכואנליזה). רק אחרי שבק הפנה את תשומת ליבם לכך והם הרחיבו על מחשבותיהם בדיבור - הוא גילה שרוב המחשבות הינן בעלות הטיה שלילית לכיוונים של אשמה, ייאוש ובושה. כך הוא החל לחקור את התחום הקוגניטיבי של הפסיכולוגיה וב-1961 פרסם את שאלון ה-BDI, סולם למדידת דיכאון שנמצא בשימושים קליניים ומחקריים עד היום (Beck Depression Inventory). בשנת 1979 פרסם בק את ספרו המוכר ביותר, Cognitive Therapy of Depression, שהציג את המודל התיאורטי ואת שיטת הטיפול הקוגניטיבית שלו, בה נעזרים פסיכולוגים קוגניטיביים-התנהגותיים רבים גם היום.

הטריאדה הקוגניטיבית

ההנחה הבסיסית של בק היא כי קשיים פסיכולוגיים הינם תולדה של מחשבות אוטומטיות שליליות, הנחות יסוד של תפקוד לקוי וראיה שלילית של העצמי. המחשבות האוטומטיות מתחלקות לשלוש קטגוריות, ועל כן זכו להגדרה "הטריאדה (המשולש) הקוגניטיבית": (1) ראייה של עצמי ככשלון; (2) ראייה של העולם כעוין ומדכא ו-(3); ראייה של העתיד כחסר תקווה. מחשבות אלו עומדות בבסיס התפיסה העצמית והחברתית של האדם המדוכא ומשמרות את הדיכאון בכך שהן משאירות את האדם במצב של ייאוש וחוסר יכולת. עבור האדם המדוכא, צורת החשיבה השלילית נדמית כמוטמעת כל כך עמוק - עד שלעיתים קשה לזהות כי מדובר בדפוס חשיבה שנובע מתוך הדיכאון (ולפיכך, הוא גם בר טיפול). מכיוון שמדובר במחשבות אוטומטיות ובלתי רצוניות, הרי שהן גם קשות לשליטה ולשינוי.

הטיות חשיבה

לפי בק, החשיבה של האדם המדוכא מנוהלת בידי הטיות בעיבוד המידע, המובילות לעיוות בתפיסה ובפרשנות של אירועים בעולם. זהו גם המקור לכל אותן מחשבות אוטומטיות שליליות ש"קופצות" ללא הרף, אשר בתורן מחזקות בעיניי האדם המדוכא את הרלוונטיות של הטיות החשיבה, כך שנוצר מעגל שלילי שממשיך ומשמר את עצמו. 

התפיסה הקוגניטיבית של הדיכאון מחלקת הטיות אלו למספר קטגוריות עיקריות:

הכללת יתר

גיבוש דעה נחרצת על בסיס אירוע אחד מבודד. מחשבות אופייניות להכללת יתר נוטות לכלול ביטויים כמו "תמיד" או "אף פעם", מה שמקשה עלינו לקחת בחשבון את כל קשת המצבים האפשריים באותה סיטואציה (ובפרט, אלו שאינם שליליים). למשל - סטודנטית שקיבלה ציון לא טוב במבחן וחושבת לעצמה "אני תמיד מפשלת ככה במבחנים" או "אני אף פעם לא מצליחה", כשבעצם מדובר במבחן הראשון שלה באוניברסיטה. 

הפשטה סלקטיבית

הפשטה סלקטיבית היא התייחסות למאפיינים השליליים של אירועים וסיטואציות, תוך התעלמות או צמצום ההתייחסות אל המאפיינים החיוביים שלהם. למשל: לספר כי החופשה בחו"ל הייתה איומה ונוראה מכיוון שהטיסה התעכבה בשדה התעופה, היה חום בלתי נסבל לאורך הטיול והילדים לא הפסיקו לריב, כאשר בעצם היו גם הרבה רגעים יפים וחיוביים במהלך אותם ימים. 

חשיבה דיכוטומית

רובנו מכירים את דפוס החשיבה הדיכוטומית מסיטואציות מסוימות, כאשר כל האפשרויות מצטמצמות ונהפכות ל"שחור או לבן", "או-או" - ללא יכולת להחזיק את המורכבות והגוונים ה"אפורים" של הסיטואציה. מחשבות כמו "אם לא אעבור את ראיון העבודה הזה סימן שאשאר מובטל לנצח" או "אם היא לא תסכים לצאת איתי לדייט סימן שאשאר לבד" הן דוגמאות מצוינות לכך. 

פרסונליזציה

לקיחת אחריות אישית על כל אירוע שלילי בסביבה, גם כזה שהקשר שלו לעצמי הינו חלש עד כדי לא קיים. למשל: אם חברה לא עונה לי לטלפון, זה סימן שהיא כועסת עליי או מאוכזבת ממני, וקשה לי לחשוב על האפשרות שהיא אולי בעצמה במצב רוח לא טוב ולכן בחרה לא לענות לשיחה. 

העצמה וצמצום

טעויות בהערכת החשיבות של אירוע מסויים, המובילות לעיוות בתפיסה. לרוב, אירועים שליליים יקבלו מימדים ענקיים ואילו אירועים חיוביים יקבלו חשיבות קטנה. למשל, תלמיד שנכנס לכיתה ואחד מחבריו לא אמר לו שלום, עלול להסיק שכל חבריו לכיתה שונאים אותו. הזמנה למסיבה, לעומת זאת, לא תיתפס כבעלת ערך של ממש כי "זה לא אומר כלום, היא הזמינה חצי כיתה גם ככה".

הטיפול הקוגניטיבי של בק

הטיפול הקוגניטיבי הקלאסי בדיכאון הינו בדרך-כלל טיפול קצר מועד הכולל 15-25 פגישות. אופי הטיפול הינו דיאלקטי, כלומר, מתבסס על דיאלוג מתמשך עם המטופל. הטכניקה הבסיסית הינה התבוננות משותפת על המחשבות השליליות של המטופל ועל האמונות הראשוניות העומדות מאחוריהן, כגון "כדי להיות מאושר עלי להצליח בכל דבר שאעשה". המטפל מנסה לאתר את התפיסות המעוותות ואת האמונות הבלתי מסתגלות של המטופל, ולבדוק יחד איתו את האפשרות להחליפן במחשבות רציונליות, מציאותיות ונכונות יותר. כמו כן, מנסה המטפל לזהות ביחד עם המטופל את האופן שבו המחשבות השליליות משפיעות על רגשותיו ועל התנהגותו, ולהבין את הדרך שבה פרשנויות שגויות מובילות לתחושות של דיכאון. הוא מראה למטופל שבאמצעות החלפתן של המחשבות השליליות במחשבות מאוזנות יותר, הוא יכול לתרום הן לשיפור הרגשתו והן לעלייה ביכולת שלו ליזום פעילויות המסבות לו הנאה.

כפי שניתן לראות, ביחס למטפל הפסיכואנליטי הקלאסי, הרי שהמטפל הקוגניטיבי בגישתו של אהרון בק הינו פעיל מאוד במהלך הפגישות. הוא יוזם דיונים, מנהל אותם ומתווכח עם המטופל במטרה ליצור "סדקים" באמונותיו השגויות. במקביל, בניגוד לטיפול הפסיכואנליטי המבוסס על העלאה של אסוציאציות חופשיות מצד המטופל ופרשנות שלהן מצד המטפל, הרי שהעבודה הטיפולית הקוגניטיבית הינה דיאלוגית, כאשר שני הצדדים עובדים בשיתוף פעולה לקראת מטרה מוגדרת מראש. כיום ניתן למצוא ביטוי לתיאוריה ולטכניקה של בק בסוגים שונים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.


מקורות

ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.השילוני, ס. (1991).

מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 12: פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

Beck, A. T., Rush, J., Shaw, B. F., & Emery, G. (1979). Cognitive Therapy of Depression. New-York: Guilford Press

Fennell, M. J. V. (1989). Depression. In: Hawton, K., Salkovskis, P. M., Kirk, J., & Clark, D. M. (Eds.). Cognitive Behaviour Therapy for Psychiatric Problems (pp. 169-211). Oxford, England: Oxford University Press

Weishaar, M. E. (1993). Aaron T. Beck. London: Sage

אנשי מקצוע בתחום

טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT