צוות בטיפולנט
מחקרים הבוחנים את יעילותם ותוצאותיהם של טיפולים קצרי מועד מראים תוצאות חיוביות. זאת ועוד, מחקרים אלו מצביעים על כך שטיפולים קצרי מועד הנם יעילים ביותר כאשר המטופלים סובלים מבעיות שאינן קשות, ומרמזים על כך שבעיות יותר כרוניות וקשות עלולות לדרוש גמישות גדולה יותר של משך הטיפול.
טבעה ואיכותה של הברית הטיפולית הינה הגורם המשמעותי ביותר בניבוי הצלחתם של טיפולים קצרי מועד, כמו גם בשאר הטיפולים. על כן, על המטפל להקדיש תשומת לב משמעותית לברית הטיפולית ולתפקודה, במיוחד אם היא אינה עובדת.
טיפולים קצרי מועד הינם טיפולים יעילים, כאשר אחד היתרונות הברורים שלהם הינו הצורך במשאבים צנועים יותר של הטיפול. יתרון זה נוצר על פי רוב מאילוצים אדמיניסטרטיביים, מחקריים או מאילוצים הקשורים במטופל. עם זאת, אילוצים אלו יצרו שיטה טיפולית יעילה מאוד.
ובכל זאת, קורן מבקש להדגיש את הסכנות הכרוכות במענה לאילוצים בכל הנוגע לטיפולים קצרי מועד: כאשר ישנם אילוצים אדמיניסטרטיביים הגורמים להכרח של טיפולים קצרי מועד, מטפלים פסיכודינמיים יהיו חשופים, באופן בלתי נמנע, לתחושות (שהן בדרך כלל לא מוצדקות) שטיפולים אלו הינם טיפולים טובים פחות, הנובעים מפשרה. זאת ועוד, עלול להיווצר מצב בו טיפולים קצרי מועד יוצעו במקרים לא מתאימים או באופן לא מותאם, וישנה סכנה שמגוון הטיפולים המוצעים למטופלים יקטן, ומגוון זה הינו קריטי על מנת להצליח להגיע לטיפול איכותי למטופלים שונים.
אסור שטיפולים קצרי מועד וממוקדים יוצעו רק בגלל מגבלת משאבים.
סכנה משמעותית של טיפול קצר מועד או ממוקד טמונה בבחירת התכנים הסלקטיבית והמיקוד המאפיינים טיפולים אלו: המטופל עלול להביא סיפור חלקי בלבד ו/או המטפל עלול להתעלם מחלקים חשובים בסיפור המטופל משום שהם נראים כאילו הם אינם קשורים למוקד הטיפולי. על מטפלים להיות מודעים לסכנה הזאת ולשמור על כך שלמרות ההתמקדות, לא תתרחש אי שמיעה או אי הכרה בתכנים שהמטופל מביא ובמיוחד אי הכרה בכאב שהוא מביא עימו לטיפול. המוקד הטיפולי בטיפול קצר מועד צריך להיות בקונפליקט המכאיב ביותר של המטופל - אסור למטפל לעולם להתעלם ממקומות כואבים מאוד או קשים בחומר הטיפולי שהמטופל מביא עימו.
לעיתים, טיפול קצר מועד נתפס כטיפול רדוד. לפי גישה זאת, עומקו של טיפול תלוי באורכו, שכן טיפולים פתוחים נדרשים על מנת להגיע לעומקי הבעיות. רעיון זה מתבסס על התפיסה כי אופיים האמיתי של קשיי המטופל יתגלה רק לאחר זמן רב או טיפול אינטנסיבי מאוד (את ניסוח התפיסות הללו לגבי עומק הטיפולים כתב Wolberg ב-1980). אך לתפיסות אלו, נכון להיום, אין ביסוס מחקרי, ומחקרים שונים מצביעים על כך שתמות וקונפליקטים מרכזיים ומשמעותיים מופיעים ויכולים להיות מאובחנים בשלבים מאוד ראשוניים של הטיפול (Silberschatz & Curtis 1986; Crits-Cristoph et al. 1988). קורן מציע כי ייתכן שתפיסות אלו הנן תוצר של הרצון להצדיק את הצורך בטיפולים ארוכים. אם כן - מסתמן כי העיסוק בעומקם של טיפולים קצרי מועד הנובע מטווח הזמן הקצר שלהם הינו עיסוק מיותר הפוגע בהתפתחות הטיפולים הללו ואין לו ביסוס מחקרי.
קורן מצביע על כך שהופעתם של צדדים שלישיים המממנים שירותי טיפול נפשי עלולה להוות אתגר למקצועות הטיפוליים, במיוחד בתחום האוטונומיה הטיפולית. הפיכת טיפולים למצרך וקישורם לתאגידים עלולה להוביל לגישה פונקציונלית ומוכוונת מטרה (במקום צמיחה והתפתחות) של טיפולים. קורן מעלה את השאלה האם הגישות המתפתחות תחת השפעת דינמיקה המאופיינות בעיסוק מוגבר בטכניקות ומכניזמים של טיפול, יכולות להיות מוגדרות כטיפולים דינמיים קצרי מועד.
קורן מציע כי החברה המערבית המודרנית נוטה לקדש צרכנות ולהמעיט בחשיבותם של יחסים ורגשות. יחד עם העיסוק הרב בפתרונות קלים, עלולה להיווצר הכחשה או ניסיונות התעלמות מכאב פסיכולוגי ורגשות קשים בטיפול.
בנוסף, הוא מציע כי בשל נטיית המחקר וכן של קנייני הטיפול לקדש מדידת תוצאות וטיפולים בעלי מבנה אחיד ומובנה, מטפלים קצרי מועד נמצאים בסכנה לפעולה טכנית ומכנית, הנובעת מניסיון לציית לסמכות ומתחושת גרנדיוזיות, בחסות יעילותם המוכחת של שיטות טיפול ספציפיות.
Coren, A. (2001). Short-term Psychotherapy. Therapeutic Outcome and the Effect of Managed Care on Time-Limited Therapy and its Practitioners. (p. 162-171). Hampshire: Palgrave.
