תפריט נגישות

טפסים להסכמה מדעת להתערבות פסיכולוגית

צוות בטיפולנט

'הסכמה מדעת' היא הסכמה מקצועית בין המטופל למטפל המבוססת על מתן מידע מלא ומובן למטופל אודות ההתערבות הפסיכולוגית המוצעת, והיא מחייבת את שני הצדדים. ההסכמה כוללת מידע על אופי הטיפול ואופן התנהלותו, מטרות הטיפול והתהליכים הכרוכים בו, תנאי הסודיות והחיסיון, קיומה של רשומה פסיכולוגית ואופן שמירתה, משך ההתערבות הצפוי, עלויות הטיפול במידה ורלוונטי, וכן זכותו של המטופל לסרב או לחזור בו מההסכמה בכל שלב.

הסכמה מדעת מהווה תנאי הכרחי לקיומה של כל התערבות פסיכולוגית – טיפול, אבחון והערכה, שיקום, ייעוץ, הדרכה, מחקר, או כל פעולה מקצועית אחרת בתחום העיסוק בפסיכולוגיה הנעשית על ידי פסיכולוגים. ההסכמה ניתנת על ידי המטופל או נציגיו החוקיים בכתב או בעל פה.

הסכמה מדעת מקטינים וחסרי ישע

פסיכולוגים העובדים עם מטופלים אשר הינם קטינים או חסרי ישע שאינם כשירים לתת הסכמה, נדרשים לקבל הסכמה מדעת מהאופוטרופוס של המטופל. כשמדובר בקטין, האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין הם הוריו. שינויים בתנאי ההתערבות מחייבים חידוש הסכמה מדעת מהאפוטרופוסים. 

ככלל, יש לקבל את הסכמת שני ההורים לקיומה של ההתערבות. עם זאת, במקרה של הורים נשואים, ניתן לקבל הסכמת הורה אחד בלבד (בשירות הציבורי ממנהל המערכת או המדריך), ובתנאי שלא ידועה התנגדותו של ההורה השני. במקרים שבהם אחד ההורים מתנגד להתערבות או שמסיבות שונות לא ניתן ליצור עימו קשר יש להפנות את ההורה שנתן הסכמתו לבית משפט לקבלת הוראה מתאימה. כאשר ההתערבות דחופה והכרחית, ורק הורה אחד נתן הסכמתו, חובה ליידע את ההורה האחר על ההתערבות. 

הסכמתו של קטין או של חסר ישע אינה נדרשת על פי החוק, אך על המטפל לעשות את המרב כדי לספק למטופל מידע התואם את גילו ויכולותיו הפסיכולוגיות, מתוך שיקול דעת מקצועי.

כאמור, הסכמה מדעת יכולה להינתן בעל פה או בכתב. לעיתים, מטפלים נוהגים להחתים את ההורים על הסכמה מדעת במידה והם גרושים, מצויים בסכסוך משפחתי או בכל מצב אחר שבו קיימת חשיבות לתיעוד ברור ומפורש של ההסכמה לצורכי הגנה מקצועית.

לפניכם הצעה לטפסי 'הסכמה מדעת' לשימושכם בקליניקה:

טופס הסכמה מדעת לטיפול (ילד/ה) >>

טופס הסכמה מדעת לאבחון (ילד/ה) >>

התערבות פסיכולוגית ללא הסכמה מדעת

כאשר קיומה של התערבות פסיכולוגית הכרחית לנוכח חשש חמור לרווחתו הנפשית והפיזית של המטופל או סביבתו, ולא הושגה הסכמה מדעת מהמטופל (מפאת התנגדותו או כל סיבה אחרת), רשאי הפסיכולוג לפנות לגורמי החוק המתאימים לקבלת הוראה לביצוע ההתערבות.

במקרה של קטין יש לפנות לפקיד סעד לחוק נוער, ובמקרה של מבוגר יש לפנות לפסיכיאטר מחוזי, בית המשפט או למנהל בית החולים (כאשר המטופל מאושפז או נמצא במסגרת בית החולים). קרא עוד – מדריכים להוצאת צו אשפוז. בכל מקרה יש ליידע את האופוטרופוס על דבר קיומה של ההתערבות.

מידע נוסף והבהרות 

למידע נוסף והבהרות, ניתן לעיין ב'קוד האתי של הפסיכולוגים'. במידה ויש סתירה בין הכתוב להלן לבין נוסח הקוד האתי, נוסח הקוד האתי והתקנות הנגזרות וממנו הם הקובעים.

יובהר כי התכנים, המידע והטפסים המוצגים בעמוד זה הינם בגדר המלצה בלבד, אינם מהווים ייעוץ מקצועי או רשמי, ואינם מתאימים לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה. המידע והטפסים מהווים מידע כללי בלבד, לסיוע ושימוש אישי של המטפל, וכל פעולה שנעשית על פי המידע והטפסים הינה על אחריות המטפל בלבד.

תאריך עדכון אחרון: 13/06/2025. מוזמנים לכתוב לנו באימייל על מידע עדכני נוסף