תפריט נגישות

Personality Disorder - הפרעת אישיות

הפרעת אישיות מתבטאת בדפוסי אישיות קבועים, בלתי גמישים ובלתי מסתגלים, אשר מסבים מצוקה מתמשכת לאדם או לסביבתו הקרובה, ומובילים לפגיעה משמעותית בתפקוד. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד מאבחנים הפרעת אישיות, הסוגים השונים, גורמים ודרכי טיפול. 

לכל אחד מאיתנו סגנון אישיות ייחודי, המעוצב על ידי המשאלות והפחדים שלנו, דפוסי הרגש והמחשבה שמאפיינים אותנו, והדרך בה אנו חווים את עצמנו ואת האחר. לרוב, קווי האישיות שלנו יתכתבו עם קשיים פסיכולוגיים מסוימים עמם אנו מתמודדים, אבל מתי סגנון אישיות מסוים נחשב להפרעה?

הפרעת אישיות מתייחסת לדפוסי אישיות קבועים, בלתי גמישים ובלתי מסתגלים, אשר מופיעים בטווח רחב של הקשרים אישיים וחברתיים, מסבים מצוקה מתמשכת לאדם או לקרובים אליו, ומובילים לפגיעה משמעותית בתפקוד. כלומר, לא כל אדם עם אישיות נוקשה סובל מהפרעת אישיות, ואחד ההיבטים המשמעותיים באבחנה קשור במצוקה הרגשית הנגרמת לאדם ולסביבתו בעקבות מבנה האישיות.

לדוגמא, רבים מאיתנו יגיבו באופן שלילי אם בן או בת הזוג שלנו יבטאו רצון לסיים את מערכת היחסים שלהם איתנו; אך אצל אנשים המתמודדים עם הפרעות אישיות מסוימות, הדבר עלול להביא להתפרצויות זעם עזות, פגיעה עצמית, איומי אובדנות, סירוב לוותר על הקשר ועוד.

אבחנה לפי ה-DSM5

בפועל, לפי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM) ישנן 10 אבחנות של הפרעות אישיות ספציפיות, אך ישנם גם קריטריונים לאבחנה כללית של הפרעת אישיות:

א. דפוס קבוע של חוויה פנימית והתנהגות החורגות באופן בולט מהנורמות התרבותיות של החברה בה חי האדם. חריגות זו מתבטאת בשניים (או יותר) מהמישורים הבאים:
1) מחשבה – הדרך בה האדם תופס ומפרש את עצמו, אנשים אחרים ואירועים בחייו.
2) רגש – מגוון הרגשות, עוצמתם, יציבותם ומותאמות התגובה הרגשית לסיטואציה באופן כללי.
3) יחסים בין-אישיים
4) מידת השליטה בדחפים

ב. הדפוס הקבוע הוא נוקשה ומתבטא במגוון רחב של מצבים אישיים וחברתיים.

ג. הדפוס הקבוע מוביל למצוקה או פגיעה משמעותיות בתפקוד החברתי, התעסוקתי או בתחומים אחרים החשובים לתפקוד היום-יומי.

ד. דפוס זה יציב ומתמשך לאורך זמן, והופיע לראשונה בנעורים או בבגרות המוקדמת.

ה. לא ניתן להסביר דפוס זה כביטוי או תוצאה של הפרעה נפשית אחרת או שינוי חיים דרמטי (לעיתים אדם יגיב בצורה קשה אך טבעית לאירוע חיים קיצוני כמו גירושין או אבל, או שתגובותיו החריגות ינבעו ממצב נפשי אחר כמו מאניה חריפה, ולכן חשוב להיות זהירים במתן האבחנה של הפרעת אישיות).

ו. לא ניתן לייחס דפוס זה להשפעה פיזיולוגית של חומרים כמו סמים ותרופות, או מצב רפואי אחר כמו פגיעת ראש (למשל, שינויים בהתנהגות בעקבות שימוש בחומרים פסיכדליים או תרופות פסיכו-אקטיביות, אינו מצביע בהכרח על הפרעת אישיות).

10 סוגי הפרעות אישיות

על פי ה-DSM-5, סוגי הפרעות האישיות מחולקים ל-3 אשכולות מרכזיים לפי מאפיינים אישיותיים משותפים. עם זאת, ראוי לציין כי חשיבותה של חלוקה זו אינה מבוססת דיה מעבר לצורכי הוראה ומחקר, וכי קיימים ממצאים המצביעים על חפיפה בין מאפייני האשכולות.

אשכול A: מתייחס להפרעות אישיות המאופיינות בדפוסי חשיבה והתנהגות הנתפסים על ידי הסביבה כמשונים ויוצאי דופן.

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

הפרעת אישיות סכיזואידית

הפרעת אישיות פרנואידית

אשכול B: מתייחס להפרעות אישיות המאופיינות בקושי בוויסות רגשי, דפוסי התנהגות קיצוניים וקשיים משמעותיים בתחום היחסים הבין-אישיים.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית

הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית

הפרעת אישיות היסטריונית

הפרעת אישיות גבולית

אשכול C: מתייחס להפרעות אישיות המאופיינות בהתנהגות חרדה, חסרת ביטחון והימנעותית, כמו גם בנטייה לנוקשות.

הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית

הפרעת אישיות נמנעת

שכיחות והתפתחות ההפרעה

בפועל, כ-9% מהאוכלוסייה מתמודדים עם הפרעת אישיות, כאשר הפרעות אישיות מאשכולות A ו-C נוטות להיות שכיחות יותר מאשר הפרעות השייכות לאשכול B. בין הפרעות האישיות אשר נמצאו בשכיחות גבוהה יותר במחקר בשנים האחרונות (כ-3-4% כל אחת): הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית, הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, והפרעת אישיות פרנואידית. ראוי לציין, כי לעיתים אדם יאובחן עם יותר מהפרעת אישיות אחת.

לרוב, ניתן להבחין לראשונה במאפיינים של הפרעות האישיות כבר בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. בסוגים מסוימים של הפרעות אישיות (כמו הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית או הפרעת אישיות גבולית) סימפטומים נוטים להפוך פחות דומיננטיים עם ההתבגרות של האדם, ואילו בסוגים אחרים של הפרעות אישיות (כמו הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית והפרעת אישיות סכיזוטיפלית) הסימפטומים נוטים להיות יציבים לאורך החיים.

גורמים

הפרעת אישיות נוצרת בדרך כלל על רקע שילוב בין גורמים מולדים לבין גורמים סביבתיים, כאשר ליחסים המוקדמים של הילד עם הוריו ישנה חשיבות רבה במיוחד להתפתחותה של הפרעת אישיות. בילדות, האישיות מתעצבת מתוך האינטראקציות של הילד עם הדמויות המטפלות בו, ומבנים אישיותיים המתגבשים בשנים אלו הופכים לבסיס עליו מתפתחים דפוסי התנהגות, חשיבה ורגש.

כך לדוגמא, ילדה אשר סבלה בצעירותה מפגיעה מינית על ידי אחת הדמויות המטפלות בה ולא קיבלה מענה טיפולי הולם, עלולה להפנים דפוסי מערכות יחסים בעייתיים ולפתח מה שיכונה בהמשך הפרעת אישיות גבולית. במצב כזה, הפרעת האישיות היא למעשה מקבץ דפוסי חשיבה והתנהגות אשר התפתחו כתגובה הישרדותית-נורמטיבית למצב פוגעני. כך למשל, ישנם אנשי טיפול הקוראים להכניס לשימוש את האבחנה של פוסט-טראומה מורכבת (Complex PTSD).

טיפול בהפרעות אישיות

ראשית, אבחונה של הפרעת אישיות ופנייה לטיפול אינם שלבים פשוטים. רבים מן המתמודדים, ולעיתים קרובות גם הסביבה שלהם, אינם מודעים לקיומן של הפרעות אישיות ולכן נוטים לסווג את הסימפטומים כתכונות אופי בלתי ניתנות לשינוי. במקרים אחרים, קשה להבין כי דפוסי האישיות של האדם הם אלה הגורמים למצוקתו, כך שלעיתים הפנייה לטיפול נעשית סביב מצוקה נקודתית אחרת כמו חרדה, דיכאון או הפרעת אכילה, בעוד שזיהוי מקור הקושי והטיפול בו מתעכבים.

גם כאשר ישנה אבחנה נכונה, הטיפול בהפרעת אישיות עלול להיות תהליך ממושך ולהציב קשיים ייחודיים ומורכבים. אלו נוגעים בעיקר לביסוס קשר טיפולי חיובי והחזקת האמונה בכך שהטיפול אכן יכול להביא לשינוי, כמו גם לעוצמה הרגשית בה נחווים הקשיים עימם מתמודדים המטופלים. לכן, לעיתים קרובות יהיה כדאי לשלב טיפול תרופתי יחד עם הטיפול הפסיכולוגי.

טיפול תרופתי: טיפול זה אומנם לא יכול להביא לשינויים אישיותיים מעמיקים, אך לעיתים קרובות הוא יכול להקל על המצוקות הנלוות להפרעות אישיות כמו חוסר יציבות רגשית, חרדה, אימפולסיביות, או קשיי שינה, כך שיהיה קל יותר להתמסר לטיפול הרגשי.

טיפול פסיכולוגי פרטני: קיימים כיום טיפולים פסיכולוגים רבים ומגוונים מגישות שונות, ביניהם גם טיפולים קצרי מועד, אשר יכולים לסייע בזיהוי ועיבוד האופן בו התעצבו מבני אישיות בלתי מסתגלים, ולהביא לשיפור בהיבטים רגשיים, התנהגותיים ובין-אישיים בחייהם של מתמודדים. כך למשל, טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) פותח במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית ומתמקד ברכישת כישורים ועיצוב ההתנהגות באופן אשר יקל על הסימפטומים הספציפיים של ההפרעה. חשוב לזכור כי לכל הפרעת אישיות קשיים ודפוסים ייחודים, ולכן הטיפול בכל אחת מהפרעות האישיות יהיה מעט שונה.

טיפול פסיכולוגי קבוצתי: מאחר ומרבית הפרעות האישיות מלוות בקשיים בין-אישיים משמעותיים, רבים מן המתמודדים נתרמים משילוב בין טיפול פרטני לבין טיפול קבוצתי. הטיפול הקבוצתי מאפשר להתנסות ולבחון בזמן אמת את ההתנהלות הרגשית והבין-אישית של האדם באינטראקציות חברתיות עם אחרים, תוך קבלת הדרכה ותמיכה ממטפלים. חלק משיטות הטיפול הפרטניות, כמו DBT, כוללות גם עבודה במודל קבוצתי.


מקורות

Lingiardi, V., & McWilliams, N. (Eds.). (2017). Psychodynamic diagnostic manual: PDM-2. Guilford Publications

DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press

Kernberg, O. F. (2016). New developments in transference focused psychotherapy. The International Journal of Psychoanalysis, 97(2), 385-407

Lilliengren, P., Johansson, R., Lindqvist, K., Mechler, J., & Andersson, G. (2016). Efficacy of experiential dynamic therapy for psychiatric conditions: A meta-analysis of randomized controlled trials. Psychotherapy, 53(1), 90

Choi-Kain, L. W., Finch, E. F., Masland, S. R., Jenkins, J. A., & Unruh, B. T. (2017). What works in the treatment of borderline personality disorder? Current behavioral neuroscience reports, 4(1), 21-30

Mazza, M., Marano, G., & Janiri, L. (2016). An update on pharmacotherapy for personality disorders. Expert opinion on pharmacotherapy, 17(15), 1977-1979

Volkert, J., Gablonski, T. C., & Rabung, S. (2018). Prevalence of personality disorders in the general adult population in Western countries: systematic review and meta-analysis. The British Journal of Psychiatry, 213(6), 709-715

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה