תפריט נגישות

Free-floating attention - קשב מרחף

קשב מרחף, המוכר גם בשם קשב צף, הוא מונח אשר נטבע על ידי זיגמונד פרויד. המונח קשב מרחף מתייחס לסוג ההקשבה אליה האנליטיקאי נדרש, על פי פרויד: הקשבה אשר אינה מונעת על ידי אג'נדה או חיפוש תכנים מסוימים, אלא פתוחה לקלוט את חוויתו הרגשית של המטופל באשר היא.

העיקרון העומד מאחורי הכוונתו של פרויד לאימוץ עמדה של קשב מרחף נובע מתפיסתו את הסיטואציה האנליטית כמכוונת לחשיפת הלא מודע של המטופל. פרויד הניח כי ניתן לנטרל סימפטומים רגשיים והתנהגותיים שונים על ידי חשיפת התוכן הלא מודע והמודחק העומד מאחוריהם, והפיכתו לחומר מודע. כדי שתתאפשר חשיפה של החומר הלא מודע, פרויד הציע כי המטופל צריך לחשוף בפני המטפל את האסוציאציות החופשיות העולות בדעתו ללא צנזורה, ואילו המטפל צריך להאזין לאותן אסוציאציות חופשיות מתוך עמדה של קשב מרחף המאפשרת לו להיות קשוב ללא מודע שלו עצמו ודרכו- לזהות את החומר הלא מודע אשר המטופל מעביר אליו. כך, עמדה של קשב מרחף מאפשרת "הקשבה פתוחה" אשר מאפשרת קליטה של החומרים הלא מודעים. זאת, לעומת הקשבה המכוונת לקליטת תכנים או נושאים ספציפיים, אשר חוסמת את את הקליטה האינטואיטיבית והמדויקת של החומר הלא מודע.

הרעיון של קשב מרחף נחשב לאחד מעקרונות היסוד הבסיסיים ביותר של הטכניקה האנליטית. זאת, מתוך תפיסה לפיה קשב מרחף הוא הדרך הטובה ביותר להיות במגע עם חוויתו הרגשית של המטופל. לדוגמה, כאשר המטפל מקשיב למטופל מתוך עמדה של קשב מרחף הוא יכול לקלוט שמתחת לתלונותיו של המטופל על הסבל שגורם לו המצב הדיכאוני בו הוא שרוי ניכרת נימה של הנאה מזוכיסטית או הנאה מהשליטה שהדיכאון מקנה למטופל על בני משפחתו.

יש לציין כי על אף מרכזיות הרעיון של קשב מרחף לטכניקה הטיפולית, השגת עמדה של קשב מרחף נחשבת לאתגר משמעותי. המטפל מביא איתו לכל מפגש טיפולי את הסובייקטיביות שלו- הרעיונות, התיאוריות, העמדות והאמונות המודעות והבלתי מודעות שלו עצמו. באופן טבעי, המטפל מושפע מהיבטים אלו אשר עשויים להגביל את יכולתו לאמץ עמדה של קשב צף ולמנוע ממנו לשמוע את הלא מודע של המטופל באופן מדויק. לכן, אחד האתגרים העומדים בפני המטפל הוא להכיר היטב את עצמו ואת חוויתו באופן שיאפשר לו להשהות את הסובייקטיביות שלו ולהפריד בינה לבין זו של המטופל.


אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי