אני עצוב או מדוכא? על זיהוי וטיפול בדיכאון

צוות בטיפולנט

עצב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ואחד מקשת הרגשות האנושיים – לא מן הנמנע כי נרגיש אותו ברגעים קשים. עם זאת, כאשר מדובר בדיכאון קליני, מדובר במצוקה נפשית כבדת משקל – אליה מתווספת גם פסימיות לגבי האפשרות שישנו טיפול אשר עשוי לסייע לנו.

בין אם מדובר בתחושה ירודה כללית או בדיכאון קליני 'לפי הספר' – חשוב לספק מענה למצוקה הנפשית אשר קיימת. אם כך, איך מזהים דיכאון קליני? האם אפשר לטפל בדיכאון? ואם זה לא בדיוק דיכאון, אז מה זה יכול להיות? הכול בכתבה אשר לפניכם. 

מה זה דיכאון ואיך מזהים אותו?

כאשר אנשי מקצוע אומרים 'דיכאון' הם למעשה מתכוונים להפרעת דיכאון קליני או מז׳ורי. מדובר בהפרעת מצב רוח הכוללת אוסף תסמינים הקשורים למצב רוח ירוד מתמשך. אין בדיקת מעבדה או מבחן פסיכולוגי אשר קובעים דיכאון. האבחנה נקבעת באופן רשמי על ידי אנשי מקצוע אשר מתבססים על דיווח עצמי של המטופל.

אלו הם התסמינים עליהם מטופלים עם דיכאון מדווחים:

• מצב רוח ירוד (עצב, ריקנות, חוסר משמעות וכדומה)

• תחושת חוסר תקווה וחוסר אונים

• מחשבות חוזרות (רומינציה) סביב אשמה, חרטה וחוסר ערך

• אובדן עניין בדברים שהסבו בעבר הנאה (כמו בילוי משפחתי או חברתי, מיניות וכדומה)

• מיעוט בפעילות וחוסר אנרגיה או רגזנות וחוסר מנוחה (בעיקר בקרב ילדים)

• הפרעות בשינה – שינה מרובה, מעטה או לא רציפה

• שינויים בהרגלי האכילה – אכילה מרובה או מעטה

• תפיסת עולם קודרת ופסימית

• חשיבה צרה ושלילית (מכונה 'ראיית מנהרה')

• קשיי ריכוז וחוסר החלטיות

• מחשבות חוזרות על המוות, רצון למות או מחשבות אובדניות (אלו מצריכות מענה נפשי מיידי)

כולנו חווים תחושות ומצבים דומים מדי פעם, אך בדיכאון מדובר בתסמינים אשר מתקיימים במשך רוב היום, לאורך תקופה ממושכת (לפחות שבועיים) ופוגעים בתפקוד היום יומי. מבחינה רשמית, כאשר האדם עונה על מספר מסוים של קריטריונים במדריך האבחנות הפסיכיאטרי (DSM) – ניתן לקבוע כי הוא סובל מדיכאון קליני. בנוסף, ישנם סוגים ספציפיים של דיכאון קליני, כמו דיכאון לאחר לידה או דיכאון עונתי.

• אילו סוגים של דיכאון
  קיימים?

  
• על הקשר בין דיכאון לחרדה: סיבות אפשריות ודרכי טיפול

  
• על דיכאון ואובדנות - מה חשוב לדעת כדי להציל חיים?

  

אם זה לא דיכאון, אז מה זה יכול להיות?

לעיתים אנשים מדווחים על מצוקה נפשית, אשר אינה עונה בדיוק על הקריטריונים של דיכאון קליני – אך מצריכה מענה וטיפול. כאשר מצבים אלו אינם מטופלים, פעמים רבות הם עשויים להפוך במרוצת השנים לדיכאון קליני או לקשיים פסיכולוגים אחרים. 

לפניכם מצבים אשר חולקים מאפיינים דומים לדיכאון קליני:

• סימפטומים של דיכאון – לעיתים אדם מדווח על תסמינים דיכאוניים ומצוקה נפשית ממושכת, אך הוא אינו עונה על מספיק קריטריונים כדי לקבוע כי הוא סובל מדיכאון. מצבים כאלו מכונים בשפה מקצועית כ'דיכאון תת-קליני', כלומר כזה שמצוי מתחת לסף מעליו נקבעת האבחנה. 

• אבל ואובדן – תהליך אבל עשוי להיות דומה במאפייניו לדיכאון קליני, אך בו עיקר הרגשות והמחשבות סובבות סביב האדם היקר אשר איננו. כאשר תהליך האבל ממושך ועוצמתי, ייתכן כי מדובר באבל מתמשך או אבל מורכב.

• הסתגלות לשינויי חיים ומשברים – חלק מהסימפטומים הדיכאוניים, כמו חרטה, אשמה, ערך עצמי ירוד והפרעות בשינה, עשויים להיות קשורים לקשיי הסתגלות או הפרעת הסתגלות. זאת, בתגובה לאירועי חיים כמו אובדן עבודה, הפסד כלכלי, הגירה וכדומה.

• הפרעות מצב רוח אחרות – ישנן הפרעות מצב רוח נוספות אשר כוללות מאפיינים של דיכאון, כמו דיסתימיה (מצב רוח ירוד ממושך אך מתון יותר) או הפרעה דו-קוטבית (תקופות של מאניה או דיכאון). 

• מצבים רפואיים – חלק מהתסמינים הדיכאוניים, כמו מיעוט בפעילות, חוסר באנרגיה ושינויים באכילה ובשינה, עשויים להיות קשורים למצבים רפואיים שונים (כמו תת פעילות של בלוטת התריס). כדאי לפנות לרופא המשפחה על מנת לבחון אפשרות זו.

איך מטפלים בדיכאון?

אין דרך אחת לטפל בדיכאון – אך ישנן דרכים מומלצות אשר נחקרו ונמצאו כמסייעות לטיפול בו. פעמים רבות המטפל ישלב בין כמה כלים והתערבויות מתוך גישות שונות, בהתאם לחומרת הסימפטומים של המטופל.

1. פסיכותרפיה: הגישה מתמקדת בהבנת הגורמים הרגשיים לדיכאון, מתוך חקירה של חוויות ילדות מוקדמות, חוויות של אובדן (לאו דווקא אובדן ממשי של אדם מסוים) וקונפליקטים לא מודעים. בהשוואה לגישות האחרות לטיפול בדיכאון, פסיכותרפיה מלווה את המטופל לאורך תקופת זמן ממושכת ואינה מוגבלת במספר מפגשים.

2. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי לדיכאון: אחד המאפיינים העיקריים של דיכאון הוא חשיבה שלילית ופסימית לגבי העצמי, העולם והעתיד. התערבויות בגישה זו מנסות לאתגר את החשיבה השלילית ולהציע מחשבות חילופיות. בגישות מתקדמות של CBT ישנו שימוש בכלים נוספים, כמו מדיטציית מיינדפולנס אשר מסייעת בהפחתת מחשבות שליליות חוזרות.

3. טיפול בין-אישי (IPT): יחסים בין אישיים משפיעים ומושפעים ממצב רוח ירוד, דיכאון קליני ואובדנות. גישה זו מתמקדת בבעיות בין אישיות ובמעגלי התמיכה של המטופל. מטופלים בגישה זו לומדים לקשר בין תקופות דיכאוניות לבין קונפליקטים וקשיים בין אישיים, והאופן שבו הם יכולים לבטא את רגשותיהם באופן טוב יותר בתוך יחסים משמעותיים.

4. הפעלה התנהגותית (BA): מדובר בכלי מרכזי מתוך גישת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית לדיכאון. אנשים עם דיכאון נוטים שלא להשתתף בפעילויות אשר עשויות להסב להם הנאה, כך שבאופן מעגלי הם מפחיתים הזדמנויות לשיפור מצב הרוח והאנרגיה. התערבויות בגישה זו מתמקדות בהפחתת ההתנהגות ההימנעותית של המטופל ובעידודו להשתתף בפעילויות אשר ידועות כמשפרות את מצב הרוח והאנרגיה (כמו פעילות גופנית). 

5. טיפול תרופתי: מחקרים מראים כי שילוב של פסיכותרפיה בגישות שהוזכרו מעלה, יחד עם טיפול תרופתי לדיכאון – יעיל יותר מפסיכותרפיה לבדה. הדבר נכון במיוחד במצבים של הפרעת דיכאון קליני בינונית-חמורה.

מקורות

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425596

www.apa.org/topics/depression/recover

www.psychologytoday.com/us/basics/depression