תפריט נגישות
חיפוש

התקף חרדה

התקף חרדה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

התקף חרדה או תגובת פחד נורמלית?

תחושת פחד היא חוויה פיסית ונפשית בלתי נעימה, אך תפקידה בחיינו הוא משמעותי ביותר: הפחד מסייע לנו לזהות איומים גופניים ונפשיים ולהיערך להתמודדות עמם באופן היעיל ביותר. למעשה, פחד הוא אחד מרגשות הבסיס שלנו והוא ממלא תפקיד הישרדותי-אבולוציוני משמעותי ביותר. יחד עם זאת, תגובות פחד שאינן מופיעות לנוכח איום ממשי, כפי שקורה במצב של התקף חרדה, אינן מסייעות לנו ולהיפך - התקף חרדה יביא בדרך כלל למצוקה משמעותית ואף לפגיעה בתפקוד. כלומר, ההבחנה המרכזית בין תגובת פחד נורמטיבית לבין התקף חרדה נובעת מקיומו או היעדרו של איום ממשי ומהמידה בה חווית הפחד ממלאת תפקיד הישרדותי יעיל: תגובת פחד לנוכח איום ממשי איתו יש להתמודד נחשבת לתגובת פחד נורמלית, ואילו תגובת פחד הפורצת בהיעדר איום של ממש- תאובחן בדרך כלל כמצב של התקף חרדה.

בחן את עצמך: האם חווית התקף חרדה?

לא כל תחושה של לחץ או מתח היא ביטוי של התקף חרדה: התקף חרדה מאופיין בחוויה עזה של פחד המלווה בסימפטומים רגשיים וגופניים המגיעים לשיאם תוך כעשר דקות.

ברמה הגופנית, התקף חרדה יתבטא בדרך כלל במגוון סימפטומים שביניהם רעד, הזעה, חיוורון, סחרחורת, בחילה, כאבי ראש, כאבי בטן, גלי חום, מחנק, קשיי נשימה, ערפול, נימול וקיפאון. בחלק מהמקרים, סימפטומים אלו עשויים להביא לעילפון או לתחושה של כמעט-עילפון.

ברמה הנפשית, התקף חרדה יתבטא בדרך כלל לא רק בחוויה עזה של פחד אלא גם בתחושה מאיימת ומבשרת אסון לגבי המתרחש: חלק מהאנשים החווים התקף חרדה חשים שהם עומדים למות או נמצאים בעיצומו של התקף לב. אחרים עשויים להרגיש שהם מנותקים לגמרי, משתגעים או מאבדים קשר עם המציאות.

למרבה הצער, במסגרת התקף חרדה הסימפטומים הפיסיים והנפשיים מזינים זה את זה וגורמים להחמרה כללית של התחושה: החוויה הגופנית הקשה מפורשת באופן שלילי ומאיים ("אני הולך למות", "השתגעתי לגמרי") וכך מעצימה את חווית הפחד אשר מתבטאת בסימפטומים גופניים המפורשים באופן קטסטרופלי וחוזר חלילה.

  מאמרים נוספים חרדה

התקף חרדה או הפרעת חרדה?

התקף חרדה יחיד או התקפי חרדה המתרחשים לעיתים נדירות אמנם יאובחנו כהתקפי חרדה, אך לא כסימפטומים של הפרעת התקפי חרדה מלאה. לעומת זאת, מצב בו מתקיימים התקפי חרדה חוזרים ונשנים, האדם חווה פחד מהישנות ההתקף והשלכותיו, ומתרחש שינוי התנהגותי הנובע מהפחד מהישנות ההתקף- יביא לאבחון של הפרעת התקפי חרדה.

כלומר, התקף חרדה יכול להתקיים בפני עצמו או להוות חלק מהפרעת חרדה כוללת המשפיעה על האדם גם מעבר להתקף החרדה עצמו. במקרים מסוימים הפרעת התקפי חרדה תתפתח גם לאגורפוביה- הפרעת חרדה המתבטאת בפחד ממקומות ציבוריים, לעתים עד כדי הסתגרות מלאה בבית, אשר נובע מפחד של האדם מפני פריצת התקף חרדה במקום ממנו לא יוכל להימלט ו/או באופן שיגרום לאדם מבוכה משמעותית.

מעבר להבחנה בין התקף חרדה לבין הפרעת התקפי חרדה, חשוב להבחין גם בין התקף חרדה לבין חרדות ספציפיות כפוביות או חרדה חברתית: התקף פאניקה הוא התקף פחד הפורץ ללא סיבה נראית לעין, בדרך כלל כאשר האדם עצמו אינו יכול להצביע על הגורם לפחדיו, בעוד פוביות ספציפיות וחרדה חברתית מתבטאים בתגובת פחד מוגזמת לנוכח אובייקט או סיטואציה ספציפיים.

התקף חרדה - למה זה קורה?

התקף חרדה, בדומה להפרעות חרדה נוספות, נובע מדרך כלל משילוב בין גורמים גנטיים, ביולוגיים, נוירולוגיים, פסיכולוגיים ופסיכו-סוציאליים. במרבית המקרים לא ניתן להצביע על גורם יחיד להיווצרות התקף חרדה, וההנחה היא שנסיבות חיים ו/או מבנה אישיות מסוים אשר חוברים לפגיעות ביולוגית מוגברת לחרדה- מגבירים את הסיכון לכך שהאדם אכן יתמודד עם התקף חרדה בנקודת זמן כזו או אחרת בחייו.

בהיבט הגנטי, נמצא כי להתקפי חרדה ישנו בסיס תורשתי חזק: מחקרים שנערכו על תאומים המתמודדים עם הפרעת התקפי חרדה הצביעו על כך שלגנטיקה יש השפעה של כ-40% על הסיכוי ללקות בהפרעת התקפי חרדה, ועל כך שכאשר לאדם יש קרובי משפחה המתמודדים עם הפרעות חרדה, הסיכוי שלו להתמודד עם התקף חרדה גדל גם כן בצורה משמעותית. בהיבט הנוירו-כימי, אנשים עם פגיעות ביולוגית-גנטית גבוהה לפיתוח הפרעת התקפי חרדה נוטים לסבול מחוסר וויסות של נוירוטרנסמיטורים מסוימים במוח, ביניהם סרוטונוין, נוראפינפרין וגאבא. חוסר ויסות זה מביא לכך שהמערכת העצבית מגיבה ללחץ (מודע או לא מודע) באופן פסיכו-פסיכולוגי מוגזם אשר נחווה לבסוף כחרדה.

על אף שאנשים מסוימים מגיעים לעולם עם סיכון מוגבר להתפתחות התקפי חרדה, מחקרים מצביעים על כך שלגורמים סביבתיים ישנה השפעה של כ-50% על הסיכון להופעתו של התקף חרדה. כך, למשל, נמצא כי אנשים אשר חוו נסיבות חיים מלחיצות במיוחד לאורח חייהם ובפרט בגילאי הילדות נמצאים בסיכון מוגבר להופעת התקף חרדה. הסיבה לכך היא שחוויות חיים אלו מעצבות את האופן בו האדם חווה את עצמו ואת העולם שסביבו, ולכן גם את האופן בו הוא מפרש את תחושותיו הרגשיות והגופניות. לדוגמה, אדם אשר גדל בסביבה בה היה חשוף לפגיעות ונטישות עשוי להסתובב בעולם בתחושה תמידית (מודעת או לא מודעת) לפיה "העולם יכול להתהפך" בכל רגע. אדם כזה עשוי לחוות תחושות גופניות מינוריות או גורמי לחץ מתונים יחסית כמאיימים באופן קיצוני ובתגובה- לפתח התקף חרדה. כך, למשל, החוויה הבסיסית של חשש וחוסר אונים יכולה להביא לכך שאותו אדם יפרש כאב מינורי בידו כביטוי להתקף לב מתקרב, ומחשבה זו תעצים את החרדה והסימפטומים הרגשיים והגופניים שלה. בדומה, אדם אשר נסיבות חייו גרמו לו לפתח צורך מוגבר בשליטה עשוי לפתח התקף חרדה בתגובה לאירועי חיים אשר מערערים את תחושת היציבות והביטחון שלו. בחלק מהמקרים יהיה מדובר באירועי חיים מלחיצים באופן "אובייקטיבי" (פיטורים, פרידה) ובמקרים אחרים גם אירועים מינוריים יותר (מריבה עם בת זוג, בוס חדש, תאונת דרכים לא קשה) יביאו לפריצת התקף חרדה.

יש לציין כי בחלק גדול מהמקרים, היעדר מודעות לגורמים הרגשיים העומדים בבסיסו של התקף החרדה מגבירים את הסיכון להופעת התקף חרדה ולהסלמתו. לדוגמה, אדם עשוי להגיב לסיום קשר זוגי משמעותי באופן סביר ואפילו בהקלה או אדישות על פני השטח, ולא להיות במגע עם תחושת הנטישה, הפחד מבדידות והפגיעה בערך העצמי אשר מתחת לפני השטח. במצבים אלו, האדם עשוי להרגיש ולהתנהג כאילו לא נפגע, כאשר התקף החרדה יביא לידי ביטוי את החלקים הפגועים והלא מודעים.

התקף חרדה - מה ההשלכות?

התקף חרדה נחשב לחוויה רגשית קשה ומטלטלת: התקף חרדה מלווה בפחד עוצמתי ביותר מפני קטסטרופה רגשית או גופנית ובמובן זה, מהווה אירוע מאיים ביותר. חלק מהאנשים אשר חוו התקף חרדה ליד אנשים אחרים מדווחים גם על מבוכה ובושה משמעותיות אשר קשורות בתחושה שנחשפו בחולשתם בפני אנשים אחרים.

למרות החוויה הקשה הנלווית להתרחשותו של התקף חרדה, ההתקף עצמו אינו מהווה סכנה נפשית או גופנית. עם זאת, התקף חרדה עשוי להיות מלווה בהשלכות נוספות.

התקפי חרדה מלווים לא פעם בתחושה חזקה של חוסר אונים: האדם החווה התקף חרדה מרגיש שקורה לו דבר מה נוראי אך אין בכוחו להגן על עצמו. כמו כן, ההבנה כי מדובר בהתקף חרדה "בלבד" מלווה פעמים רבות בבושה ובתחושה של חוסר אונים והיעדר כשירות נפשית. כאשר מדובר במקרה יחיד של התקף חרדה, ההשפעה הרגשית בדרך כלל לא תהיה משמעותית במיוחד, אך כאשר מדובר במצב מתמשך של התקפי חרדה, האדם עשוי לסבול מפגיעה משמעותית בערך העצמי ובתחושת היכולת והכשירות. בהתאם, רבים מהאנשים המתמודדים עם הפרעת התקפי חרדה הנמשכת לאורך זמן מפתחים גם סימפטומים של דיכאון.

מעבר לכך, מאחר והחוויה של התקף חרדה היא חוויה קשה ומטלטלת, אנשים רבים נוטים להתמודד עם ההתקפים באמצעות הימנעות מגירויים וסיטואציות אשר נתפסים כקשורים בהופעתם של התקפי חרדה. כך, למשל, אדם אשר חווה התקף חרדה בישיבת צוות או בילוי בקניון עשוי להימנע מסיטואציות אלו מתוך ניסיון למנוע את הופעתו של התקף חרדה נוסף. הימנעות זו עשויה להגביל באופן משמעותי את חייו של האדם ולכן, באופן טבעי, להגביר את הסיכון גם למצוקה נפשית, סימפטומים של דיכאון, פגיעה בערך העצמי וירידה כללית באיכות החיים. במקרים קיצוניים, כאמור, הפרעת התקפי חרדה עשויה להתפתח גם לכדי אגורפוביה המתבטאת בהימנעות קיצונית מיציאה מהבית מתוך ניסיון להימנע מהופעתו של התקף חרדה במקום בו האדם יהיה חשוף לאנשים אחרים ו/או יתקשה לצאת מהמקום בו ההתקף מתרחש (למשל, אדם עשוי לפחד מהופעת התקף חרדה באמצע סרט קולנוע).

התקף חרדה- איך מטפלים?

לאור החוויה הקשה וההשלכות השליליות הנלוות להתקפי חרדה חוזרים, מומלץ לפנות לטיפול אשר יסייע הן בהקטנת הסיכוי להישנותם של התקפי החרדה והן בהרחבת היכולת להתמודד עם התקף חרדה שכבר פרץ. קיימים מספר סוגי טיפולים מרכזיים אשר הוכחו במחקרים כיעילים לטיפול בהתקפי חרדה.

התקף חרדה - טיפול קוגניטיבי התנהגותי

אחת הדרכים היעילות להתמודדות עם התקף חרדה היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד, בדרך כלל בין 8-16 פגישות, אשר מניח כי התקף חרדה נוצר על רקע דפוסי התנהגות וחשיבה בלתי אדפטיביים המייצרים ומשמרים את החרדה ובכך מחמירים את החרדה ומגבירים את הסיכון לפריצת התקף חרדה נוסף. במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי המטפל יסייע למטופל לזהות את דפוסי החשיבה אשר הביאו לפריצת התקף חרדה והחריפו את החרדה עם פריצתו. בין דפוסי חשיבה אלו נכללות בדרך כלל פרשנויות קיצוניות וקטסטרופליות של מצבים ותחושות גופניות, כאשר אלו מלווים בקושי להתמקד בפרשנויות אלטרנטיביות ומאיימות פחות. לדוגמה, אדם עשוי לפרש הזעה וקוצר נשימה כסימן להתקף לב מתקרב, ולהזניח אלטרנטיבות פחות קטסטרופליות כמו חום, מאמץ גופני, התרגשות וכן הלאה.

פרשנויות אלו מגדילות את הסיכון לפריצת התקף חרדה מאחר והאדם מחזיק תסריט מאיים המוביל להרגשתו לתוצאות הרסניות. החזקת תסריט זה מגבירה את החרדה אשר מגבירה את הסימפטומים הגופניים אשר מתקפים, כביכול, את הפרשנות הקטסטרופלית ("הנה, עכשיו אני גם רועד. אני תיכף מת") וכך מוגברת החרדה. במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי דפוסי חשיבה אלו מזוהים, והמטופל מקבל כלים מחשבתיים שונים להרגעה עצמית. מעבר לכך, במסגרת הטיפול המטפל מזהה עם המטופל דפוסי התנהגות בלתי יעילים המשמרים את החרדה ובכך, בעקיפין, מגבירים את הסיכון להופעת התקף חרדה נוסף. לדוגמה, כאשר אדם מתחיל להימנע מיציאה למסעדות לאחר שחווה התקף חרדה במסעדה, הוא למעשה מחזק את אמונתו הפנימית בכך שמסעדה היא מקום מסוכן ושהוא עצמו חסר יכולת להתמודדות עם התקף חרדה, במידה ויופיע. כך, המטופל יוצר לעצמו מציאות מאיימת לפיה קיימות סכנות ממשיות (המסעדות) מולן הוא חסר אונים, ובכך מגביר את הסיכון להכללת הפחד (אולי יהיה לי התקף חרדה גם בקולנוע? או בקניון?) ולירידה ביכולת ההתמודדות.

במסגרת הטיפול, המטפל מסייע למטופל לזהות דפוסי התנהגות הרסניים מסוג זה ובונה איתו תכנית הדרגתית של ויתור עליהם והרחבת החשיפה ל"סכנות" מהן הוא נמנע. כדי לחזק את נכונות המטופל להרחיב את החשיפה שלו לגירויים מאיימים וכדי לסייע לו להתמודד עם התקף חרדה במידה והוא אכן פורץ, המטפל גם מסייע למטופל לרכוש שליטה בטכניקות הרגעה עצמית, נשימה, הרפיה, דמיון מודרך ומדיטציה. טכניקות אלו מכוונות להרחבת יכולתו של המטופל לשאת את התקף החרדה עצמו ואת החרדה מהאפשרות להישנותו של התקף חרדה. שיטת טיפול ספציפית בה נעשה לעתים שימוש במסגר הטיפול בהתקפי חרדה היא הטיפול באמצעות ביופידבק.

התקף חרדה - טיפול באמצעות ביופידבק

אחד הגורמים אשר הופכים התקף חרדה לחוויה כל כך בלתי נעימה הוא חוסר השליטה של האדם בגופו ובחוויתו הרגשית במהלך ההתקף. אנשים המתמודדים עם התקף חרדה עשויים לחוש כי הם משתגעים, מתמוטטים מבחינה גופנית, שגופם אינו נענה להם (למשל סביב סימפטומים של רעד או התעלפות) ושהם לא מסוגלים להרגיע את עצמם גם אם הם מבינים כי מדובר במצב של התקף חרדה ולא בתגובה לסכנה ממשית. ביופידבק הוא שיטת טיפול המבוססת על מכשור המאפשר לאדם לשלוט בנעשה על המסך אליו הוא מחובר באמצעות גלי מוח. כך, למשל, אדם יכול לראות כיצד הבלון שמוצג על המסך שמולו מצליח לעוף כאשר גלי המוח שלו רגועים, וצונח למטה כאשר רמת המתח והחרדה שלו עולה. במסגרת טיפול בביופידבק המטפל מסייע למטופל לרכוש כלים להרגעה עצמית (למשל, טכניקות הרפיה ונשימה) ולאחר מכן לתרגל את השימוש בהם באמצעות מכשור הביופידבק, אשר מספק למטופל פידבק מידי על המידה בה הוא שולט ברמת המתח והחרדה שלו. פידבק זה מסייע בחיזוק השליטה בטכניקות ההרגעה העצמית וחשוב לא פחות- מבסס את חווית השליטה אשר מתערערת בתוך התקף החרדה. טיפול בהתקפי חרדה באמצעות ביופידבק יכול להיערך בפני עצמו או כחלק מטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

התקף חרדה - טיפול פסיכודינמי

בעוד שגישה קוגניטיבית התנהגותית תדגיש את תפקידם של דפוסי החשיבה וההתנהגות הבלתי אדפטיביים בפריצתו של התקף חרדה, טיפול פסיכודינמי יתמקד בגורמים הלא מודעים העומדים בבסיסו.

התקף חרדה, על פי גישת הטיפול הפסיכודינמית, הוא במובן מסוים דרכה של הנפש לספר דבר מה על קונפליקט, רגש או חוויה בלתי מודעת. התקף חרדה יכול להתעורר, על פי גישה זו, כביטוי להתמודדות עם דחף אסור אשר האדם מדחיק באופן חלקי (למשל, אישה שמכחישה בפני עצמה את המשיכה לאחיו של בעלה, אך התקף החרדה מבטא את החרדה הנלווית לדחף המאיים), כביטוי לתחושת פגיעות אשר האדם מסתיר תחת מעטה קשוח או יהיר וכן הלאה. בהתאם לגישה זו, טיפול פסיכודינמי יתמקד בניסיון להבין את הגורמים הלא מודעים אשר הביאו לפריצתו של התקף חרדה. זאת, באמצעות האזנה רגישה ופתוחה של המטפל לדיבור החופשי של המטופל, אשר חושף את הגורמים הלא מודעים העומדים מתחת לחוויה המודעת. באמצעות התבוננות משותפת המטפל והמטופל יוכלו להתבונן ולעבד את הגורמים הלא מודעים כך שאלו יהפכו לפחות מאיימים, ולכן לנפש יהיה פחות צורך בהדחקת הרגשות ולכן גם בייצור התקף חרדה אשר יאותת על קיומו של קונפליקט נפשי. כך, למשל, כאשר מטופל מצליח להפוך מחובר יותר לחלקים הפגיעים וחסרי הביטחון שבו, ולהרפות ממנגנוני ההגנה היהירים והכוחניים, נפשו עשויה לוותר על הסימפטום של התקף החרדה. טיפול בהתקפי חרדה באמצעות טיפול פסיכודינמי עשוי להיות ממושך יותר ביחס לטיפול קוגניטיבי התנהגותי מאחר והוא מכוון להתבוננות בגורמי עומק אשר רבים מהם אינם מודעים ולכן החקירה שלהם, המערבת בדרך כלל התבוננות מעמיקה גם ביחסים וחוויות משמעותיים מעברו של המטופל (למשל, חוויות טראומטיות או יחסים עם ההורים בילדות)- עשויה להיות קשה יותר.

התקף חרדה - טיפול תרופתי

כאמור, במקרים רבים התקף חרדה אינו נובע רק מגורמים אישיותיים ופסיכו-סוציאליים אלא גם מפגיעות ביולוגית מולדת אשר מגבירה את הרגישות לחוויות של חרדה (ולכן גם לפריצת התקף חרדה). בהתאם, כיום קיימים טיפולים תרופתיים נוגדי חרדה אשר מסייעים בהשבת הוויסות למערכת הנוירו-כימית אשר מגיבה באופן רגיש מדי המייצר סימפטומים של חרדה. טיפול תרופתי נוגד חרדה מביא בדרך כלל להקלה משמעותית תוך שבועיים-שלושה, ובכך מהווה אלטרנטיבה טיפולית יעילה לאנשים אשר אינם מעוניינים בקבלת טיפול פסיכולוגי, לאנשים אשר התקפי החרדה שלהם מלווים במצוקה ופגיעה תפקודית חריפה ולאנשים אשר רמת החרדה הגבוהה שלהם מקשה עליהם להיעזר בטיפול הפסיכולוגי. על אף יעילות הטיפול התרופתי, מרבית הרופאים ימליצו על שילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפול פסיכולוגי. הסיבה לכך היא שלמרות ההקלה הנלווית לטיפול התרופתי, טיפול זה אינו מקנה למטופל מיומנויות התמודדות, אינו מחזק את תחושת הביטחון והיכולת, ואינו מסייע ברחבת ההבנה של גורמי העומק העומדים בבסיס הופעת התקפי החרדה.

התקף חרדה - טיפים להתמודדות בזמן אמת

כאמור, במצב של התקפי חרדה חוזרים מומלץ לפנות אל טיפול פסיכולוגי. לצד זאת, מספר טיפים יכולים לסייע בהתמודדות עם התקף חרדה בזמן אמת:

פרופורציה: לא קל לעשות זאת בעיצומו של התקף חרדה, אך נסו להזכיר לעצמכם כי מדובר "רק" בחרדה- חוויה בלתי נעימה אך לא מסוכנת באופן ממשי. כמו כן, הזכירו לעצמכם שם אם אתם מרגישים שהחרדה לעולם לא תסתיים- כל התקף חרדה בא לסיומו. מטבעה, חרדה פועלת כמו עקומת פעמון: הולכת ומתגברת, מגיעה לשיא ומנקודת השיא - הולכת ופוחתת עד היעלמות מלאה של החרדה.
נשימה עמוקה: התקף חרדה מביא לידי ביטוי את הקשר החזק בין הגוף לנפש ובהתאם, הקפדה על נשימה עמוקה וסדירה יכולה לשדר לגוף-נפש שהכל בסדר, ואין סיבה להגברת הסימפטומים הרגשיים והגופניים המתריעים על "מצב חירום".
נסו פרשנויות אלטרנטיביות: נסו "לתפוס על חם" מחשבות אשר מחריפות את החרדה ולהציע לעצמכם מחשבות אלטרנטיביות. למשל, נסו להחליף את "אני עומדת להשתגע" ב"אני מרגישה משהו קשה אבל נפוץ, שעוד מעט יסתיים", את "אני חוטף התקף לב" ב"הגוף שלי מגיב ללחץ" ואת "אני חסר אונים" ב"אני מרגיש חסר אונים אבל בעצם אני מתמודד היטב".
קבלו עזרה: התקף חרדה מהווה חוויה מביישת עבור אנשים רבים, אשר מנסים להסתיר מסביבתם את הקושי שהם חווים. ניסיון זה מייצר לחץ נוסף ("שרק לא יקלטו עלי...") ולכן מוטב לשתף אדם קרוב בתחושה הרעה ולבקש ממנו להיות לצדכם עד שהתחושה הקשה תעבור. במידה ואתם חווים התקפי חרדה חוזרים, כדאי לעדכן מראש את הקרובים לכם בפעולות והדברים שמסייעים (או מקשים עליכם) בעת התקף חרדה: למשל, יש אנשים שנוכחותם של אנשים אחרים מסייעת להם בעת התקף חרדה, ואחרים שמעדיפים שיביאו להם כוס מים ויניחו להם להירגע לבד.
אל תמנעו: נכון, התגובה האינטואיטיבית ביותר בעקבות התקף חרדה היא הימנעות מסיטואציות, אינטראקציות ומקומות המזכירים את ההתקף, אך חשוב מאוד לא "להימלט" ממקומות אלו אלא להישאר בהם, מיד לאחר התקף החרדה וגם בימים שלאחר מכן, כדי לצבור מחדש חוויות של אמון ויכולת התמודדות. כך, למשל, ביקור יומי בחדר הישיבות בו התרחש לראשונה התקף חרדה יזכיר לכם שחדר הישיבות אינו מקום מסוכן באמת.
פנו לטיפול- התקפי חרדה, בדומה להפרעות חרדה אחרות, נוטים להתקבע וככל שהם חוזרים על עצמם והפחד מהם גדל- כך קשה יותר לטפל בהם. לכן, אל תמתינו ופנו בהקדם אל טיפול פסיכולוגי במקרים בהם התקפי החרדה מתחילים לחזור על עצמם.

היכנסו למידע נוסף ורשימת אנשי מקצוע בתחום החרדה

תחומי מומחיות:
ביופידבק ,חרדה

אנשי מקצוע בתחום

חרדה

עוד מאמרים שיעניינו אותך