תפריט נגישות
חיפוש

גישור

אחד הסכסוכים הקדומים בהיסטוריה האנושית הוא הסכסוך בין קין להבל אשר כידוע, הסתיים בתוצאה טראגית לשני הצדדים. בהתאם, כבר מימיה המוקדמים של התרבות האנושית קמו גופים חברתיים, חוקים והלכות המכוונים ליישוב סכסוכים שבין אדם לאדם. עם השנים חלה התרחקות מבוררים לא פורמליים כאנשי דת ומנהיגים, והסמכות ליישוב סכסוכים עברה בעיקרה לידי הגופים המשפטיים. עם זאת, ומתוך הכרה בכך שסכסוכים ומחלוקות בין בני אדם יתקיימו תמיד, בעשורים האחרונים התפתח התחום של גישור סכסוכים, המהווה אלטרנטיבה ליישוב סכסוכים באמצעות הליך משפטי.

אנשי מקצוע בתחום גישור

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום גישור

גישור
איך מבשרים לבן או בת הזוג על ההחלטה להיפרד?
גישור
איך בוחרים מגשר לגירושין?
איך בוחרים מגשר לגירושין?
גישור
והם חיו בנפרד, באושר ועושר? (או – האם אפשר לכפות גישור על בני זוג?)
והם חיו בנפרד, באושר ועושר? (או – האם אפשר לכפות גישור על בני זוג?)
גישור
למה לי גישור עכשיו?
גישור
איך בוחרים מגשר לגירושין?
איך עוזרים לגישור להצליח – 8 עצות למתגשר מתחיל
גישור
מקרב לקירבה: גישור ליישוב סכסוכים
מקרב לקירבה: גישור ליישוב סכסוכים

גישור

מצבים של קונפליקט, סכסוך והתנגשות אינטרסים אותם יש ליישב באופן יעיל הם חלק מחיינו היומיומיים: החל מהשכנה ששומעת מוסיקה קולנית באחת בלילה, דרך המוצר הפגום שקיבלנו ועד למחלוקות מהותיות סביב גירושים, סכסוכים עסקיים, מאבקי ירושה וכן הלאה.

את מרבית הסכסוכים והמחלוקות בהם אנו נתקלים בחיי היום יום אנו פותרים בכוחות עצמנו, באמצעות יצירת דיאלוג אפקטיבי וניהול משא ומתן עם האנשים מולם אנו מצויים בקונפליקט. עם זאת, חלק מהסכסוכים הקשים נמשכים לאורך שנים, עולים לטונים קשים ועלולים להגיע לבסוף לבית המשפט.

פתרון סכסוכים באמצעות הליך משפטי הוא תהליך ממושך וקשה המלווה במחירים רגשיים וכלליים עבור שני הצדדים. בהתאם לכך התפתח בעשורים האחרונים תחום הגישור, המכוון להשגת הסכם בין הצדדים ללא התערבות משפטית. זאת, באמצעות צד שלישי ניטרלי (המגשר) אשר מנחה את הדיון ומסייע לצדדים להתגבר על מחלוקות מהותיות.

גישור מוגדר בספרות המקצועית כ"הליך בו מתערב בחילוקי הדעות צד שלישי ניטרלי, המסייע לצדדים המתעמתים להגיע להסדר מרצון סביב חילוקי הדעות לצורך יישוב הסכסוך ביניהם". להסכמות המתקבלות בתהליך של גישור אין תוקף משפטי (אלא אם הצדדים בוחרים לחתום על ההסכם שהושג בנוכחות עו"ד), אך מאחר וההסדר מושג בהסכמתם של הצדדים- בדרך כלל שניהם נוטים לכבד אותו.

גישור- איך זה עובד?

גישור מבוסס על יצירת מסגרת דיון המאפשרת לצדדים המצויים במחלוקת לנהל דיון מונחה וענייני באפשרויות לפתרון הקונפליקט. המגשר מהווה צד ניטרלי אשר אינו מייצג את האינטרסים של אף אחד מהצדדים: המטרה העומדת לנגד עיניו של המגשר היא השגת הסדר אשר שני הצדדים יחושו כי הוא עונה לצורכיהם ומספק אותם. אורכו של תהליך הגישור משתנה בהתאם למורכבות הסכסוך ומידת שיתוף הפעולה, כאשר תהליכי גישור פשוטים (למשל, גישור צרכנות) עשויים להסתיים במסגרת פגישת גישור יחידה, ואילו סכסוכים מורכבים עשויים להצריך בין 3-10 מפגשים.

במסגרת הליך של גישור המגשר יכול להשתמש באסטרטגיות שונות, בין היתר בהתאם לתחום בו התגלע הסכסוך. עם זאת, ניתן להצביע על מאפייניו הכלליים של תהליך הגישור.

בשלב הראשון של הגישור, המגשר יסביר מהו גישור וכיצד הוא פועל. כמו כן, יימסר מידע על אופי תהליך הגישור ועל נהלים פורמליים הנוגעים למחויבות המגשר לסודיות, לאפשרות לקיים הדיינות מקבילה עם עורכי דין, לאפשרות להפסקת התהליך גם אם לא תושג הסכמה וכן הלאה. חלק מרכזי בשלב זה הוא הבהרת מעמדה של ההסכמה אשר תתקבל באמצעות הגישור: לצדדים מובהר כי ההסכמות אמנם אינן בעלות תוקף משפטי, אך מחייבות את הצדדים ברמת היושרה האישית.

לאחר שהצדדים מקבלים עליהם את מסגרת העבודה ומביעים נכונות להתחייב להחלטות שיתקבלו במהלכו, ניתן לגשת לתהליך הגישור עצמו. במקרים פשוטים, הצדדים יציגו את טענותיהם וציפיותיהם כבר במפגש הגישור הראשון, ואילו במחלוקות מורכבות יותר יתקיים מפגש נוסף בו ייקחו חלק שני הצדדים ובאי כוחם (למשל, עורכי דין או יועצים מטעמם של הצדדים). במסגרת מפגש זה הצדדים יצהירו על עמדותיהם וציפיותיהם מהחוזה שיושג. לאחר מכן, במידת הצורך, יתקיימו גם מפגשים נפרדים עם כל אחד מהצדדים אשר יאפשרו למגשר להבין יותר לעומק את צרכיו של כל אחד מהצדדים, את מוקד המחלוקת ואת האינטרסים העומדים מאחורי הסכסוך.

לאחר איסוף המידע, מגיע השלב המרכזי ביותר של תהליך הגישור: המגשר מנסה לנסח עם הצדדים אופציות לפתרון הקונפליקט, ומנחה את המו"מ ביניהם סביב אופציות אלו. כך, גישור מאפשר לצדדים להיחשף לאפשרויות נוספות ויצירתיות ליישוב הסכסוך, ולדון בהן בנוכחות צד שלישי ניטרלי. כחלק מתהליך זה המגשר מרחיב את זווית הראייה של משתתפי התהליך, מעורר מודעות לנזקים והמחירים הנלווים למחלוקת ומכוון את הצדדים להשגת הסדר. לאחר שמושגות הסכמות כלליות, המגשר יסייע לצדדים לתרגם את ההסכמות שהושגו להסכם קונקרטי ומפורט.

גישור- יתרונות וחסרונות

גישור זוכה כיום להערכה ולתמיכה רבה מאחר והוא מהווה אלטרנטיבה יעילה ביותר לפתרון סכסוכים ברמה המשפטית. ניתן להצביע על מספר יתרונות של תהליך גישור על פני יישוב סכסוכים בבית המשפט:

מוטיבציה לשיתוף פעולה: צדדים מסוכסכים המגיעים אל בית המשפט מעבירים את סמכות ההחלטה לרשות המשפטית וכך, למעשה, מוותרים עליה בעצמם. גישור מציע אלטרנטיבה אשר משאירה בידיו של כל אחד מהצדדים אפשרות משמעותית ביותר להחליט, להשפיע ולשלול אלטרנטיבות בלתי רצויות. בהתאם, גישור מעורר בדרך כלל מוטיבציה רבה יותר לשיתוף פעולה והיענות: הצדדים מרגישים כי האינטרסים שלהם נשמרים וכי הם אלו שקיבלו על עצמם פשרות מסוימות ובהתאם לכך, נכונים יותר "לחיות בשלום" עם ההחלטה שהתקבלה ולמלא אותה באופן הוגן. זאת, לעומת פתרון סכסוכים באמצעות בית משפט, אשר יכול להביא לציות כפוי וחלקי המלווה בניסיונות להתחמק מעמידה בהסכם במלואו.

זמינות: גישור הוא התערבות זמינה ונגישה המאפשרת התמודדות והשגת פתרונות תוך זמן קצר יחסית. זאת, בניגוד להליך המשפטי אשר עשוי להימשך שנים ארוכות עקב עומס והיבטים בירוקרטיים. כך, גישור מונע בזבוז של שנים ארוכות של מאבק, תסכול והסלמה ביחסים.

עלויות כספיות: פתרון סכסוכים דרך בית המשפט מלווה בדרך כלל בהוצאות כספיות גדולות על שירותיהם של עורכי דין. גישור, לעומת זאת, הוא תהליך קצר וממוקד אשר אינו כרוך בעלויות כספיות גדולות.

שיקום היחסים: גישור מבוסס על מעורבותם ועל שיתוף הפעולה של של שני הצדדים באופן שחושף את שניהם לוויתורים והפשרות אשר הצד השני נכון לקבל עליו כדי להגיע להסדר. כך, הגישור מסייע בחלק מהמקרים לביסוס תפיסה חיובית יותר של צד השני ולשיקום מסוים של היחסים המסוכסכים.

גישור, אם כן, הוא תהליך אשר יתרונותיו המרכזיים הם זמינותו והיותו מבוסס על שיתוף פעולה חיובי. מגבלתו היחידה של גישור ביחס לדיון בבית המשפט הוא היותו חסר תוקף משפטי, כך שבפועל כל אחד הצדדים יכול לסגת מהתחייבויותיו. מאחר שכך, גישור יכול להיות בלתי אפקטיבי כאשר אחד הצדדים או שניהם אינם נכונים לפשרה או אינם מחויבים באופן כנה להסכמות אשר יושגו בתהליך. במצבים אלו, סביר להניח כי גישור לא יהווה מענה מספק והצדדים יגיעו לבית המשפט בסופו של דבר. במידה ואחד הצדדים או שניהם חוששים מאפשרות זו, ניתן לקבוע מראש שההסכם שיערך במסגרת תהליך הגישור יובא לאישורו ולחתימה בנוכחותו של עורך דין.

לימודי גישור והכשרתם של מגשרים

נכון לשנת 2015, לא קיים חוק המגדיר מי רשאי לכנות את עצמו מגשר ולעסוק בתהליכי גישור, כך שלמעשה כל אדם יכול להעניק שירותי גישור גם מבלי שתהיה לו הכשרה פורמלית בתחום. לאור מורכבותם ורגישותם של תהליכי גישור, הנושא מצוי בדיון וגורמים רבים קוראים להגבלת העיסוק בתהליכי גישור לאנשים אשר עברו הכשרה פורמלית בתחום. כמו כן, יש הקוראים להגבלת לימודי גישור, אשר היום פתוחים לכל המעוניין, כך שרק בעלי תואר ראשון במקצועות רלוונטיים (למשל, עריכת דין, פסיכולוגיה וייעוץ ארגוני) יוכלו לעבור הכשרה פורמלית בעריכת תהליכי גישור.
למרות שהעיסוק בתהליכי גישור אינו מוגבל על ידי החוק, מרבית האנשים המציעים שירותי גישור הם אנשים בעלי רקע מתאים, אשר למדו באחד הגופים אשר מציעים תהליכי הכשרה פורמליים בתחום הגישור.

גישור גירושין

גישור גירושין הוא סוג גישור נפוץ במיוחד- עובדה בלתי מפתיעה לאור אחוז הגירושים הגבוה בחברה המודרנית, ולאור הטעינות רגשית הנלווית במקרים רבים לפירוק קשר זוגי ממושך.
גישור גירושין הוא גישור המכוון לסייע לבני הזוג העומדים לפני פרידה ליישב מחלוקות הקשורות לכל אלמנט משותף בחייהם של בני הזוג- החל מחלוקת הרכוש הביתי, דרך הבעלות על חיות המחמד המשותפות והעסקים והחברות אשר שני בני הזוג לקחו חלק בהקמתם, ועד להמשך גידולם של הילדים המשותפים. במסגרת גישור גירושין נידונים בדרך כלל ארבעה תחומים מרכזיים:

הסדרי הורות משותפת: בהיבט זה נכללות כל הסוגיות הקשורות לגידול הילדים המשותפים: משמורת על הילדים, חלוקת ההוצאות על צורכיהם השוטפים של הילדים, הסדרים הנוגעים לקרבת המגורים לאחר הגירושין (למשל, מגורים בצמידות כדי להקל על חיי החברה של הילדים), הסדרים הנוגעים לאופן קבלת ההחלטות בהמשך וליחסים עם בני זוג עתידיים של כל אחד מההורים. כמו כן, פעמים רבות נקבעים הסדרי יצירת קשר וחובת מענה בנושאים הנוגעים לגידול הילדים המשותפים.

חלוקת רכוש: היבט זה נוגע לכל סוגיה הנוגעת לרכוש, החובות והממון אשר בני הזוג צברו במהלך חייהם המשותפים. חלוקת הרכוש במסגרת גישור גירושין אינה מבוססת על "החוק היבש" אלא על בחירותיהם האישיות של בני הזוג. כך, למשל, במסגרת גישור גירושין בני זוג יכולים להגיע להסכמה לפיה חלק מהכספים לא יחולקו שווה בשווה מאחר ואחד מבני הזוג בחר להקדיש חלק ניכר מחייו לטיולים ופנאי, בעוד שבן הזוג השני תפקד בפועל כמפרנס יחיד.

תשלום מזונות: בדומה להיבט של חלוקת הרכוש, גישור גירושין מציע מסגרת דיון נוחה להשגת הסכמות הנוגעות לתשלומי המזונות בהתאם להעדפותיהם וצורכיהם הספציפיים של בני הזוג.

תהליך גישור הגירושין מציע מסגרת בה בני הזוג, בהנחיית המגשר, יכולים ליצור שיתוף פעולה המכוון להשגת הסדר המגן על האינטרסים של שני הצדדים, ומבוסס על תחושת הוגנות וכבוד הדדיים. במסגרת גישור גירושין המגשר יכול להציע פתרונות ואפשרויות פתרון על סמך היכרותו עם ההסדרים המקובלים, אך אלו יהוו אמצעי עזר בלבד: גישור גירושין יתמקד בהעדפותיהם, רצונותיהם ותחושותיהם של בני הזוג ויכוון להגעה להסכמה המבוססת עליהם. כך, ניתן מקום רב להעדפותיהם וצורכיהם הספציפיים של בני הזוג, ביחד ולחוד.

גישור גירושין מהווה כיום אלטרנטיבה יעילה ביותר לפתרון הסכסוכים ואי ההסכמות בבית המשפט: גישור הוא אלטרנטיבה זולה, זמינה ונגישה הרבה יותר ביחס לדיון בבית המשפט. מעבר לכך, גישור מבוסס על שיתוף פעולה והמגשר משתמש באסטרטגיות שונות כדי לגייס את שיתוף הפעולה של כל אחד מהצדדים ואת נכונותו להתגמש ולהתפשר. בהתאם, פעמים רבות גישור גירושין מצליח לא רק להביא ליישוב מחלוקות בין בני הזוג, אלא גם לשכך את עוצמות הכעס, הפגיעה והנקמנות אשר מלווים לא פעם את תהליך הפרידה. במקרים מסוימים, גישור גירושין אף חושף את בני הזוג לצדדים היותר חומלים ורגישים של בן/בת זוגם. היבט זה חיוני במיוחד בתחום הגירושין מאחר ופעמים רבות בני הזוג הגרושים נאלצים להישאר בקשר גם לאחר הפרידה, כהורים לילדים משותפים או כשותפים לאותו המעגל החברתי.

גישור ירושה

סוג נפוץ נוסף של גישור הוא גישור ירושה: גישור המתמקד ביישוב סכסוכים הנוגעים לחלוקת ירושה ומימוש צוואות. כמו גישור גירושין, גם גישור ירושה מכוון לספק מענה לתחום רגיש ו"נפיץ": סכסוכי ירושה מלווים פעמים רבות בעוצמות רגשיות קשות ובקונפליקטים סוערים המבוססים על מטעני עבר שנצברו בקשרים המשפחתיים המוקדמים. בהתאם, גישור ירושה מכוון ליצירת מסגרת דיון המבוססת על שיתוף פעולה ועל השגת הסדרים המבוססים על רצונם הטוב של הצדדים המעורבים, ועל נכונותם לוותר ולהתפשר כדי להגיע להסדר.

גישור ירושה כולל מספר שלבים. חלקו הראשון של גישור ירושה יתמקד במתן הסבר על התהליך ועל המצופה מהצדדים הלוקחים בו חלק. לאחר מכן, הצדדים יתארו את האופן בו הם מבינים את הצוואה, את השגותיהם סביב מימושה ואת האופן בו הם רואים לנכון לחלק את הרכוש או להוציא לפועל את הצוואה. בהמשך, תהליך הגישור יתמקד בזיהוי מדויק יותר של הצרכים והאינטרסים של כל אחד מהצדדים. תהליך זה יכול להיות מורכב ורגיש מאחר ולא פעם מאחורי התביעה לקבלת חלק משמעותי יותר בירושה, עומד למעשה צורך רגשי של בן המשפחה. כך, למשל, נשים אשר טיפלו באופן מסור בהורים עשויות לרגיש כי הן זכאיות לתגמול שונה מזה של האחים אשר לא סייעו בטיפול בהורים המזדקנים, ואח אשר תפקד על תקן "הכבשה השחורה" של המשפחה עשוי לרצות (שלא במודע) בפיצוי על החוויה הרגשית הקשה שנלווית למעמד זה, דרך פיצוי כספי. במסגרת תהליך זה, צורכיהם ותביעותיהם של הצדדים הופכים מובנים יותר, וקל יותר להגיע להסדר אשר עונה לצרכים הכלכליים והרגשיים.

יתרונו המשמעותי של גישור ירושה טמון לא רק בנגישותו ובעלותו הכספית הנמוכה ביחס לדיונים המשפטיים בענייני ירושות: גישור ירושה מסייע פעמים רבות ל"קירוב לבבות" וקידום תהליך הסליחה בין בני המשפחה, ובכך מסייע בשמירה על המערכת המשפחתית. בהתאם, מומלץ לפנות אל גישור משפחה כבר בשלבים המוקדמים של הפצעת הסכסוך, ולא בשלב מתקדם בו מערכת היחסים כבר פגועה וטעונה.

גישור בתחום העסקי

גישור בתחום העסקי הוא גישור המכוון ליישוב סכסוכים המתגלעים בין שותפים עסקיים פרטיים, בין לקוחות לחברות ובין חברות וארגונים. התחום העסקי הוא תחום בו נוצרים לא פעם סכסוכים ומחלוקות סביב תביעות של הצדדים זה מזה: לקוחות פרטיים עשויים לחוש כי החברה לא מילאה את התחייבותה כלפיהם, שותפים עסקיים עשויים להיקלע לסכסוכים עמוקים סביב ניהול העסק או סביב הרצון לפרק את השותפות, חברות עשויות להיקלע לסכסוכים סביב זכויות יוצרים, אספקה או מתן שירותים וכן הלאה.

גישור עסקי מכוון לבניית תהליך בו הצדדים מנהלים דיאלוג בו ניתן ליישב את הקונפליקט סביב הפער בין התפיסות השונות. גישור עסקי מציע לשני הצדדים אפשרות לשטיחת טענותיהם באופן מכבד ומתוך נקודת מוצא המכוונת להשגת פשרה. בהמשך לאיסוף מידע משני הצדדים, המגשר יכול להנחות תהליך של חשיבה על פתרונות אשר יהיו מקובלים על שני הצדדים. בשלב הראשון של תהליך גישור עסקי יושגו הסכמות כלליות הכוללות, למשל, הכרה בכך שאחד הצדדים נפגע וראוי לפיצוי או הבנה כי הצדדים מעוניינים או שאינם מעוניינים להמשיך לקיים את השותפות העסקית. לאחר השגת הסכמות כלליות, המגשר יסייע לצדדים לנסח הסכם המפרט באופן ספציפי וקונקרטי את התחייבויותיו של כל אחד מהצדדים (למשל, גובה ומועד הפיצויים, באיזה אופן יחולקו הרכוש והמוניטין).

למעשה, גישור עסקי מאפשר לצדדים להימנע מיישוב הסכסוך באמצעות בית המשפט- תהליך ממושך הדורש הקצאת משאבים כספיים רבים, לעיתים עד כדי פגיעה אנושה בחברה. מעבר לכך, גישור עסקי יוצר אווירה של שיתוף פעולה ומוטיבציה הדדית לשיקום היחסים ובכך מאפשר, בחלק מהמקרים, את המשך שיתופי הפעולה העסקיים בין חברות או אנשים פרטיים. זאת, לעומת ההליך המשפטי אשר אינו מתמקד בשיקום היחסים והאמון ולכן מסתכם, בדרך כלל, ביישוב הסכסוך אך גם בסיום מערכת היחסים העסקית.

ייחודו של גישור עסקי הוא גם בכך שניתן להיעזר בו עוד בשלבי יצירת שיתוף הפעולה העסקי, לפני התעוררותם של מחלוקות וסכסוכים. כך, למשל, ניתן להיעזר בתהליך של גישור עסקי עוד בשלב של יצירת הסכם השותפות או שיתוף הפעולה. בהקשר זה, גישור עסקי יכול ליישב מחלוקות ראשוניות הנוגעות לבניית הסכם השותפות ולהוות אמצעי מגן מפני סכסוכים קשים בעתיד (למשל, דרך הגדרה מראש של הסדרי פירוק השותפות במידה וזו אכן תתפרק).

היבט ספציפי של הגישור העסקי הוא גישור צרכנות

גישור צרכנות הוא גישור פשוט יחסית, אשר מכוון לטיפול בסכסוכים הנוצרים בקשר המוכר-קונה. באופן ספציפי, גישור צרכנות מסייע בדרך כלל במצבים בהם הקונה אינו מרוצה מהמוצר שסופק לו. גישור צרכנות מכוון להשגת הסדר אשר ישרת את האינטרסים של שני הצדדים כך שהלקוח ירגיש שהוא קיבל את המוצר העונה על המטרה לשמה נרכש ופוצה על עוגמת הנפש (במידת הצורך), ואילו המוכר ידע כי הוא מוגן מפני תביעות ומפני מצב בו לקוח לא מרוצה יוציא לו שם רע. גם במקרה של גישור צרכנות, העדפת תהליך של גישור על פני הליך משפטי מקטינה את הנזק הכספי, את עוגמת הנפש ואת האווירה השלילית בין הצדדים.

גישור קהילתי

בדרך כלל אנו נוטים לחשוב על גישור כעל תהליך המתאים ליישוב סכסוכים בין אנשים אשר קיים ביניהם קשר אישי או עסקי משמעותי. יחד עם זאת, חיי היום-יום שלנו כוללים גם מגעים עם אנשים ובעלי מקצוע אשר לא בחרנו בקשר איתם באופן מכוון: שכנים, מורות וגננות, הורים לילדים הלומדים עם ילדינו וכן הלאה. בהתאם, אנו עשויים להיקלע לסכסוכים הנוגעים להסדרי חניה, רעש בלתי סביר, סוג השימוש בשטחים הציבוריים, אינטראקציות שליליות וכן הלאה.

גישור קהילתי הוא שם כללי לתהליך גישור המכוון ליישוב סכסוכים מסוג זה. גישור קהילתי יוצא מההנחה כי ניתן להגיע להסדרים אשר יאפשרו לאנשים לחיות זה לצד מבלי לגרום סבל ועוגמת נפש, ומכוון ליצירת הליך להשגת מטרה זו. בהתאם, גישור קהילתי מציע מסגרת דיון בה הצדדים יכולים להציג באופן כנה וגלוי את מגבלותיהם ואת האינטרסים שלהם, ולמצוא פתרונות יצירתיים אשר יאפשרו להם לפעול באופן חופשי מבלי להביא לפגיעה בסביבה. במסגרת גישור קהילתי הצדדים מגיעים תחילה להסכמה כללית בנוגע ל"רוח" ההסדר הרצוי- למשל, הסכמה שיש לאזן בין צרכיה של מורה לפסנתר להתפרנס לבין רצונם של שאר דיירי הבניין באיכות חיים סבירה. לאחר השגת הבנה כללית, המגשר מסייע במציאת פתרונות אשר יענו על צורכיהם של שני הצדדים- למשל- הגבלת שעות לימודי הנגינה של המורה לפסנתר באופן שיאפשר לה להתפרנס מבלי לפגוע ברווחת הדיירים האחרים.

כלומר, גישור קהילתי מהווה דרך יעילה למציאת "דרך הביניים" אשר תשרת את האינטרסים של שני הצדדים, תוך הדגשת וחיזוק המוטיבציה, שיתוף הפעולה והרצון הטוב של הצדדים.