פרק ה': שיקולים בבחירת המילים בהודעה לילדים על הפרידה

ד"ר אלומה רייס

כפי שתואר בפרקים הקודמים של המדריך, שיחת ההודעה לילדים על הפרידה או הגירושין המקדימה את הפרידה בפועל, יכולה לסייע להם בהתמודדות עם התהליך שעוברת המשפחה. בשיחה משמעותית כזו, קשה למצוא את המילים הנכונות. בפרק זה אציג בפניכם כמה שיקולים לבחירת המילים – שיסייעו להבין מה כדאי לומר, מה כדאי שלא לומר, ואציג מספר דוגמאות, שיקלו עליכם למצוא את הנוסח המדויק והמתאים למשפחה שלכם.

כמה שיקולים כלליים

דברו באופן בהיר, ממוקד ופשוט – חשוב למסור לילדים מסרים ברורים. מושג הפרידה הוא המושג הרלוונטי ביותר לחיי הילדים בשלב זה, ולכן אני ממליצה להזכירו בכל מקרה. אם פניכם לגירושין – אמרו גם מילה זו בפירוש, "החלטנו להיפרד ולהתגרש". אם מדובר בפרידה זמנית ואתם עוד בתהליך של נסיונות לשקם את הזוגיות, שתפו בכך. אם אתם בפרידה הדרגתית, ובשלב זה הפרדתם חדרים ואחד מכם מתגורר בחלק אחר בבית – אמרו זאת. אם כבר היתה פרידה בעבר, הבהירו מה קורה כעת, והתייחסו לעבר, לדומה ושונה. ככלל, התייחסו לדברים כפי שהם, באופן הברור והחד משמעי ביותר שניתן.

שמרו על אותנטיות ויושרה – מצאו אמירה קולעת וכנה. עדיף לומר לילדים שיש דברים שאתם לא יודעים, מאשר לומר משהו לא מבוסס. בהקשר זה, חשוב לדייק במינוח – לומר לילדים האם מדובר על פרידה בלבד או פרידה לקראת גירושין (אם ההחלטה ודאית, חשוב להבהיר זאת לילדים ולא להשאיר אותם בתקווה). אם נותרו דברים שטרם הוחלטו, למשל הסדרי מגורים, אמרו זאת, והוסיפו כי כשתדעו תשתפו אותם, ושטובתם בראש מעיינכם.

• איך לספר לילדיכם שאתם נפרדים או מתגרשים? – המדריך המלא
  

  
• פרק ד': מתי? מי? איפה? – תכנון פרקטי של שיחת הודעה על פרידה

  
• פרק ו': מבנה שיחת ההודעה על הפרידה והצעות לנוסחים מתאימים

  

בחרו הסבר מותאם גיל, במלל ובאורך – לילדים צעירים, בגילאי הגן ובית הספר היסודי, כדאי למצוא הסבר קצר של משפטים בודדים. למשל, "אבא ואמא לא ימשיכו לגור באותו הבית. אבא/אמא י/תעבור לגור בבית אחר". כפועל יוצא, "חלק מהזמן אמא תהיה אתכם וחלק מהזמן אבא יהיה אתכם". ככל שהילדים צעירים, כדאי להוסיף דוגמאות קונקרטיות. למשל, "אמא עדיין תיקח אותך מהגן לחוג", "אבא ימשיך לבשל לך את הקציצות שאתה אוהב". לילדים בגיל הרך, אפשר לצייר ציור ובו שני בתים, בית של אמא ובית של אבא. כמו כן, אפשר להכין טבלת ימים ובכל יום לשים תמונה של אבא או של אמא. המחשה כזו תסייע לילדים בהמשגת הפרידה ובהבנת השלכותיה. אם יש לכם ילדים בגילאים שונים, בשיחה המשותפת תארו את הפרידה ואת הצפוי בנוסח שמתאים למרביתם. לאחר השיחה המשותפת רצוי להמשיך בשיחות נפרדות ומותאמות לכל ילד.

מה ועד כמה לשתף?

שאלה זו מעסיקה רבים מכם – מה מתאים לשתף? מה לספר ומה לא? ככלל, כאשר חושבים על שאלות אלו, חשוב להתחשב בגיל, מצב ואישיות כל ילד, באופן המותאם לצרכיו. חשבו מתוך נקודת המבט של ילדיכם – מה נכון להם לדעת? מה יקל עליהם לדעת? איזה מידע יעזור להם להתמודד עם הפרידה הצפויה?

חשוב לזכור כי לצד חשיבות האותנטיות והישירות לא הכרחי לשתף את הילדים בכל האמת. יש הרבה דברים שמוטב לילדים שלא להיות מעורבים בהם. באופן ספציפי, בין הנושאים שמתאים כי יישארו "מחוץ לתחום", ענייני אינטימיות מינית (ובכלל זה קיום רומן) או מצב כלכלי.

בנוסף לכך, חשוב לזכור כי המטרה היא ליצור שיחה אשר מוכוונת לילדים, ולא מיועדת לסיפוק צרכי ההורה. אף שזה נשמע מובן מאליו, לעיתים הגבול בין הדברים עשוי להיות מתעתע. חשוב ליצור מרחב בו הילדים ייעזרו במידע כדי לעכל ולהבין מה צפוי להם, ולא חלילה יוצפו או ישקעו לאור הדברים הנאמרים. זכרו כי שיחת ההודעה נועדה לסייע לילדים בהבהרת מציאות המשפחה לקראת הגירושין. לעיתים קרובות תידרשו למאמץ גדול בבחירת הניסוח, מתוך ראיית צרכיהם. ארחיב כעת לגבי מספר היבטים בהם יש להתחשב, בעת בחירת ניסוח התכנים:

הבחנה בין הרגשות והצרכים שלכם כהורים לבין אלו של הילדים

ישנם מרכיבים דומיננטיים בפרידה, שלעיתים עשוי להיות לכם קשה להשאיר מחוץ לשיחה עם הילדים, אולם מוטב לעשות זאת. למשל, כאשר הורה אחד חש זעם על ההורה האחר. חשוב לעשות מאמץ להימנע מהפגנת הכעס מול הילדים. כעס זה הינו רעיל עבורם, והשיחה אינה פורום להענשת ההורה האחר.

אם החוויה הפנימית שלכם היא של אי צדק משווע, ואולי יש בכם רצון שהילדים יחושו גם הם את אי הצדק, יתרחקו מההורה השני ויתקרבו אליכם, חיוני להקדיש תשומת לב לערבוב בין הרגשות והצרכים שלכם ובין אלו של הילדים. פורקן מיידי של התחושות ויצירת ברית על חשבון ההורה האחר, יכולים להקל עליכם בטווח הקצר, אך יש לקחת בחשבון שבעתיד הרחוק המסר הזה יפגע בקשר של הילדים עמו, ולא פחות מכך גם בקשר ההורי שלכם עם ילדכם. כמו בחוק 'כלים שלובים', היחידה ההורית שלובה וישנה תלות בין שני ההורים. בריאות נפשית של כל אחד מכם, בריאות הקשר ההורי של כל אחד מכם בנפרד מול הילדים, וכן חוסן השותפות ההורית – כרוכים באופן הדוק בבריאותם הנפשית של הילדים שלכם.

ההבחנה בין הצרכים שלכם לעומת של ילדיכם מתקשרת גם לחשיבות ההימנעות מניסוח המזמין את הילדים להעניק לכם תמיכה, חיזוק ונחמה. מתברר כי ילדי גירושין עשויים בקלות לקבל על עצמם היפוך תפקידים ולטפל בכם. לא מעט ילדים, כבר בשיחת ההודעה (וכן בתקופת הפרידה ושנים אחריה), מתגייסים להרגיע את ההורים, להגיד שאצלם "הכל בסדר", ולעודד את ההורה הכואב. אחדד שוב כי חשוב ביותר שכל להורה ימצא מקורות תמיכה ואפיקים משלו לפריקת הכאב ולקבלת אישור וכוחות להתמודדות – בני משפחה, חברים טובים, בעלי מקצוע טיפולי וגישורי, קבוצת תמיכה. זאת, כדי שלא להניח את המעמסה על כתפיהם של הילדים וכדי לשמור על המכוונות שלכם כהורים להיות שם עבור הילדים.

זה בסדר לבכות ולחשוף מתח, כאב וקושי

בעת קיום השיחה יש מקום להבעת רגשות מצדכם, אולם חשוב שלא תגיעו לכדי מצב בו אתם מוצפים והמומים עד כדי כך שלא תצליחו להמשיך בשיחה. בשיחה אתם בתפקיד ההורה, המבוגר האחראי, שמספר את הדברים תוך מחויבות לתמיכה בילדים. אם בכל זאת השיחה מעוררת בכם רגשות עמם אתם מתקשים להתמודד באותם רגעים, אמרו שקשה לכם ונסו להירגע. אם הבכי גואה, יתכן שההורה האחר יוכל להמשיך את המשפטים הבאים.

בכל מקרה, כאשר הדמעות מופיעות, חשוב לתת להן מילים. ניתן להסביר שאתם עצובים על הפרידה וכי לא רציתם מלכתחילה שהיא תקרה. הסבירו שגם אם קשה לכם כעת, אתם תתגברו ותעזרו גם להם להתמודד. כך, יש מקום לשיתוף בקושי ובתגובות הרגשיות שהדבר מעורר בכם, אך הפנו קשב והתמקדו בעיקר בקושי ובתגובות של הילדים. מצאו דרך לשלב בין כאב ובין תקווה, בין מודעות וחיבור לקושי שלכם לבין שמירה על תפקידכם ההורי להיות שם עבורם כשקשה להם. חשוב שלא להתנתק, לא לפרוש מהחדר באמצע הדברים. חשוב לשדר שאתם לא נעלמים ושאתם לא מאבדים את תפקידכם מול הילדים, עם כל הקושי, כעת ותמיד.

הימנעו מייפוי וטשטוש המציאות

חשוב שלא לייצר באופן מלאכותי תמונה ורודה ולא תואמת מציאות, או להבטיח לילדים פיצוי על המצב ("כעת יהיה לכם בית גדול עם גינה"). נסו לא לנטות להגנות יתר, דרך תיאור מרוכך ושגוי של המציאות או דרך ויתור על דרישות להתנהלות סבירה ובסיסית של הילדים. הימנעו ממסרים של אי לקיחת אחריות על התוצאה השלילית והכואבת של הפרידה על הילדים. חשוב גם לא לתרץ ולא להצדיק, אלא לתאר את הדברים כהווייתם. כחלק מכך, אני מציעה להימנע ממשפטים כמו "זה רק יעזור לכולנו" ו"כולנו נהיה הרבה יותר מאושרים לאחר הפרידה". בשלב הזה, אמירות כאלו עלולות להיות רחוקות מהחוויה של הילדים ולגרום להם להסתיר את רגשותיהם האמיתיים.

לא לשמור בסוד

כשאתם משתפים את הילדים, היו נכונים לכך ש'כל העולם ידע'. לספר לילדים ואז לומר להם שלא יגידו לאף אחד, זהו מעשה שמעמיס עליהם נטל כבד מדי. יותר מכך, ציפייה לשמור את דבר הפרידה בתוך המשפחה משדרת לילדים שהגירושין מעוררי בושה ומבוכה. לכן, אל תגבילו אותם – להיפך, עודדו את הילדים לדבר על כך עם אחרים. שיתוף בני משפחה וחברים יכול להקל עליהם, לייצר עבורם מעטפת יודעת ותומכת. אחרת, הם עלולים לחוש בדידות ובהלה, להסתיר את הקושי לעטות על פניהם מסכה של שקרים וריצוי.

לסיכום, מסר העל, שעומד בבסיס כל המסרים, הוא שאתם, המבוגרים, בעלי כוחות ויציבות נפשית, עם כל הקושי שהגירושין מזמנים. יתכן שאתם לא חשים חזקים כעת, ולכן חשוב שתיתמכו ותקבלו עזרה ממבוגרים אחרים. מול הילדים עליכם לעשות מאמץ לשדר הוויה כזו, של מי שנכונים ומסוגלים להתמודד. מסר-על כזה שולח כוחות, תקווה ומשאבי התמודדות לילדים שלכם ומפנה אותם לטפל בעצמם ולא בכם.

לצד בחירת המילים, זכרו להיות שם בשבילם, כאשר אתם שומרים על נוכחות רגישה, קשובה ומעצימה. הביעו אמפתיה, בטאו חיבה, חזקו בהנחת יד, נחמו בחיבוק. היו שם, ככל האפשר כפי שאתם רגילים להיות עם הילדים וכפי שאתם רוצים להיות שם עבורם.

על הכותבת - ד"ר אלומה רייס

פסיכולוגית קלינית מומחית ומגשרת. בעלת ניסיון רב בתחום הפרידה והגירושין - בהוראה, בהדרכה, בטיפול ובגישור.

מקורות

אלדר-אבידן, ד. (2011) בשם הילדים: סיפורי חיים ותובנות של ילדי גירושין. עם עובד, תל אביב.

וולרשטיין, ג., לואיס, ג., בלקסלי, ס. (2001) גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם, מטר, ישראל.

זיידל, ס. (2001) המדריך לגישור ולהסדרי גירושין. הסכמות, חיפה.

קלר, ר. (2010) הגירושין החדשים: שינוי חיובי בתקופת המעבר ואחריה, אמציה, אבן יהודה.

Joan B. Kelly J. B. & Kisthardt M. K. (2009) Helping Parents Tell Their Children about Separation and Divorce: Social Science Frameworks and the Lawyer's Counseling Responsibility, Journal of American Academy of Matrimonial Lawyers, 22, 315-334