תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

פרק ד': מתי? מי? איפה? – תכנון פרקטי של שיחת הודעה על פרידה

פרק ד': מתי? מי? איפה? – תכנון פרקטי של שיחת הודעה על פרידה

ד"ר אלומה רייס

ההחלטה על הפרידה התקבלה, מרגישים מוכנים להודיע לילדים, וכעת מתעוררות השאלות הפרקטיות – היכן נכון לעשות זאת? על מי לומר את הדברים? ומתי כדאי להושיב את הילדים לשיחה? חשוב להשקיע מחשבה בשאלות אלו, כדי לאפשר לילדים לקבל את ההודעה בתנאים המתאימים ביותר להתמודדות עם סיטואציה מורכבת שכזו. בדיוק לכך מוקדש פרק זה במדריך, בו אתאר את ההיבטים החשובים בבחירת הזמן, המקום והנוכחים בשיחה.

מתי?

השאלה מתי לספר לילדים על הפרידה העתידית היא אחת השאלות המעסיקות אתכם ביותר. בתוכה, יש שני פרקי זמן שיש לקחת בחשבון – מועד השיחה ביחס לפרידה שלכם, ומציאת העיתוי המתאים בתוך השגרה.

מועד ההודעה ביחס לפרידה

ראשית, חשוב לחשוף את הילדים לפרידה רק כאשר ההחלטה היא וודאית, ללא התלבטות לגבי קיומה ואופיה. כמו כן, מוטב לגשת לשיחה כאשר ברור לכם כיצד ייראה עתיד המשפחה מבחינה פרקטית, והאופן בו תתנהל הפרידה. מאחר והתגבשות מצב שכזה לוקחת לעיתים זמן, חשוב גם לזכור כי לא נרצה שהילדים יחשפו לפרידה שלא דרככם ובאחריותכם (למשל, באמצעות רכילות בשכונה/ בישוב או מתוך קריאת מייל או הודעת ווטסאפ במכשירים שלכם). חשוב כי ידיעה על אירוע חיים כל כך משמעותי לא תתקבל ממקורות אחרים וזרים ובאופן שלא מותאם לילדים, מכוון לצרכיהם, ולא מבוסס על מידע אמין. כלומר, העיתוי לוקח בחשבון שאתם המודיעים לילדים על הפרידה, באופן מתוכנן ומותאם.

שנית, בבחירת עיתוי השיחה נרצה לאפשר לילדים זמן לעיכול והכנה לשינוי, אך לא זמן רב מדי, אשר עשוי לעורר חרדה ואי וודאות או אפילו פנטזיות ל'הצלה' ולאיחוד שלכם. כלומר, על פרק הזמן שבין השיחה לפרידה הפיזית לאפשר לילדים תהליך עיבוד רגשי וגיוס כוחות להסתגלות, אולם לא להכביד וליצור לחץ מיותר לאורך זמן. בתוך כך, יש להתחשב בגיל הילדים, אשר משפיע על משך הזמן הנחוץ להם לתהליך זה.

במקרה של פעוטות וילדי גן, ההמלצה היא לבשר על ההחלטה סמוך יותר לפרידה, בין כמה ימים מראש ועד שבוע. זאת מפני שילדים צעירים מתקשים להבין טווחי זמנים, והודעה מוקדמת יתר על המידה עלולה להביאם לחוסר וודאות ואי שקט מתמשך, לדריכות חסרת תוחלת. כאשר מדובר בילדים בגילאי בית ספר ומעלה, ההמלצה היא להודיע על הפרידה המתוכננת בין שבוע ועד שבועיים-שלושה לפני העזיבה הפיזית. כאשר יש במשפחה ילדים בגילאים שונים קביעת המועד מאתגרת יותר, ומצריכה פתרון ביניים.

עקרון שלישי שיש לקחת בחשבון בעת בחירת מועד השיחה, הוא בחירת עיתוי מתאים עבור כל אחד מהילדים. לדוגמא, אם יש לכם ילד חייל, קחו בחשבון את צפי היציאות שלו. אם הילד שלכם נמצא כמה ימים לפני נסיעה או משימה משמעותית, קחו גם זאת בחשבון. חשוב למצוא נקודה בזמן שמותאמת לצרכים של הילדים מבחינת לוחות זמנים ופעילויות, ככל האפשר.

שלושת עקרונות אלו מגלמים בתוכם תנועה על ציר הזמן, שכן כל אחד מהם דורש התכווננות מסוג שונה, בחיפוש אחר העיתוי הנכון יותר שאינו מוקדם מדי וגם לא מאוחר מדי. כדאי לנסות לשקול את ההיבטים השונים ולחפש את הזמן המייצג את 'שביל הזהב'. 

במהלך התקופה שבין ההודעה על הפרידה ובין העזיבה בפועל של אחד מכם, חשוב ששניכם עדיין תשהו בבית, קשובים לילדים, מעורבים בחייהם באופן מלא. בימים אלו, הילדים מעכלים את הרעיון של השינוי ומתרגלים אליו. יתכן כי הילדים ירצו לבקר בבית החדש של ההורה העוזב, כדי לראותו ולהתארגן. זה יכול לעזור להם בהפנמה והבנה של המציאות וגם ליצור חוויה של שליטה, למשל באמצעות סידור חדרם בבית החדש.

כך, בזמן שבין השיחה והפרידה הפיזית, חשוב שתנסו שניכם להיות נוכחים וזמינים לילדים, גם אם לא ביחד. אם המתח ביניכם גדול, יתכן שתעדיפו לחלק ביניכם את הזמנים עם הילדים וביצוע מטלות. במקרה כזה, הבהירו לילדים שאתם פועלים כעת בנפרד, ובזמן נתון אחד מכם אחראי על שיעורי בית, ארוחות, השכבה ולקיחה לבית הספר ולחוגים.

אם הפרידה כבר בעיצומה ולא מצאתם מילים ברגע התרחשותה, או שאתם כבר נמצאים לאחר תקופת זמן שבה הורה אחד עזב והתנתק – נסו קבוע מועד לשיחה סמוך ככל האפשר אחרי הפרידה, ולספר לילדים על המתרחש בדיעבד.

מהם היום והשעה המתאימים לשיחה?

לאחר שמבינים מהו העיתוי הנכון ביחס לפרידה, יש למצוא את היום והשעה המתאימים, שיאפשרו קיום שיחה מלאה, סבלנית ולא חפוזה. מצאו רגע של שיגרה ביום, שבו הילדים (ואתם) לא עייפים מדי, וערניים מספיק. בנוסף, חשוב לבחור זמן שיאפשר לכם להישאר נוכחים לצד הילדים גם לאחר סיום השיחה, ושהם עצמם לא יהיו מחויבים לפעילות אחרת מחוץ לבית בזמן שאחריה. מצאו זמן שקט יחסית לבני הבית, וודאו שאתם פנויים לגמרי, שמכבים מסכים, כדי למזער הפרעות וגירויים חיצוניים נוספים.

מרבית המשפחות שליוויתי בחרו לקיים את השיחה בזמן כלשהו בסוף השבוע, או בשעת אחר הצהריים או ערב מוקדם ביום שהוא יחסית פנוי ממטלות מחוץ לבית. זמן זה מאפשר לכם ולילדים להיות נוכחים במרחב המשפחתי, ונותן לילדים את האפשרות לבחור אם לאחר משמע הדברים להיות אתכם בבית – בסלון או בחדרם הפרטי, עם דלת סגורה או פתוחה – או לצאת מהבית בידיעה שאתם נשארים שם עבורם, זמינים. לכן, חשוב שבמהלך השיחה תבהירו לילדים שאתם נשארים בבית גם לאחריה וזמינים לרשותם באותן שעות.

מי יהיה בשיחה?

בראש ובראשונה, שניכם! בפרק קודם במדריך הזכרתי המלצה חד משמעית וחשובה, ששניכם תהיו נוכחים בשיחה. יותר מכך, הדגשתי שחשוב ששניכם תיקחו בשיחה חלק פעיל, כך שההודעה לילדים תגיע משני ההורים ובמסר אחיד.

האם לספר לילדים ביחד או לכל ילד בנפרד?

ההמלצה שלי היא לספר לכל הילדים ביחד. אחאות היא כוח, במיוחד מול משברי חיים. יותר מזה, ילדי גירושין רבים מתארים שהקשר עם אחיהם היה עבורם קשר של תמיכה, שותפות גורל וברית מחזקת. כך, ייתכן והילדים הקטנים יצפו באחיהם הגדולים, ילמדו מהם על תגובות אפשריות ויתחזקו מ"חסותם". הגדולים עשויים לחוש אחריות כלפי אחיהם הקטנים, וגם בכך יש אפקט של קבלת משמעות ותפקיד שיכולים להביאם לגיוס עוצמות פנימיות. ה"ביחד" והאחדות מעניקים תמיכה, חיזוק וחוסן. המסר הוא שהמשפחה מהווה, וממשיכה להוות, בסיס ועוגן.

מה עושים כאשר ישנם הבדלי גילאים בין האחים? זהו אכן אתגר. ישנן משפחות שבהם ילד אחד לקראת צבא, ואחותו הקטנה פעוטה במשפחתון. מובן שכל בחירה שתהיה, לגבי עיתוי, תוכן ומהות – לא תתאים לפער גילאים שכזה. בכל זאת, אני מוצאת שישנה חשיבות למפגש המשותף, בו תהיה הודעה באופן רשמי ו"טקסי". כשפערי הגילאים גדולים, ונדרשת התאמה של התוכן לכל גיל, אני מציעה להמשיך בשיחות נפרדות לאחר ההודעה המשותפת. כך, שיחת ההודעה תכלול חלק של כלל הילדים וחלק אישי עם כל ילד לפי צרכיו. בשילוב של הודעה משותפת ושיחות אישיות תרוויחו גם את ה"ביחד" המחזק וגם את ההתאמה הפרטנית והקשר האינדיווידואלי.

כשהילדים מקדימים בשאלה

יתכן שהילדים המתבגרים והבוגרים קולטים מראש את הפרידה המתהווה (לפעמים אפילו לפני שאתם מסוגלים להודות בה ביניכם לבין עצמכם) ושואלים שאלות. פגשתי לא מעט הורים לאחר שילד מתבגר או ילד צעיר רגיש במיוחד שאל אותם "אבא, אמא, אתם עומדים להתגרש?". שאלה כזו עשויה להגיע מוקדם מדי, כאשר אין עדיין החלטה, ואז לרוב כדאי לחשוב ולהתייעץ כיצד לענות באופן תואם לסיטואציה.

שונה המצב אם אתם נשאלים על ידי ילדכם אם אתם עומדים להתגרש, כאשר התהליך בעיצומו ואכן כבר נעשים צעדים להסדרת הפרידה. אז יתכן שתעדיפו לענות בכנות, ובעצם בכך תיפתח שיחת ההודעה בפועל. במקרה כזה, ילד אחד עשוי לשמוע על הפרידה לפני אחיו. אם הדברים קורים כך, הצעתי היא לקיים כינוס מהיר ככל האפשר שלכם ושל שאר בני המשפחה, למתן הודעה מסודרת ואחידה לכולם. ידיעה של אח אחד ולא אחר עלולה להביא למתח בין האחים (מתח שתמיד עשוי להתיישב על קונפליקט אחר לא פתור בין אחים). יותר מכך, הדבר עלול לחולל תחושה של סוד ואובדן אמון בין האחים, ולהעמסת נטל נוסף על כתפיהם.

מובן שיש מקום לקבל החלטה מותאמת לכל משפחה באופן ספציפי, בהתאם למורכבות מצבה, למספר הילדים, לפערי הגילאים ביניהם, לדינמיקה המשפחתית ככלל והאחאית בפרט.

היכן?

כאשר בוחרים מקום לקיים בו את שיחת ההודעה, חשוב לשים לב שיהיה שקט, פרטי, ויאפשר לכל המשתתפים להתבטא באופן אותנטי ונוח, ללא צורך בהעמדת פנים בפני אחרים. מניסיוני, מרבית ההורים בוחרים לקיים את השיחה בבית המשפחה.

גם אם איכשהו דברים יצאו משליטה, התגלגלו אחרת מכפי שרציתם, והילדים שמעו את הדברים במקום אחר, הקפידו להתפנות לקיום שיחה ישירה ופרטית, ונווטו את המשפחה למקום שמאפשר שיחה אינטימית ואותנטית, ללא עיניים זרות ורעשי רקע חוסמים.

לסיכום, רגע לפני ההודעה לילדים, מצאו את הזמן והמקום שיאפשרו לכם לעשות זאת בצורה הנינוחה והמאפשרת ביותר. נסו לקיים את השיחה במקום פרטי ושקט, בזמן של פניות ופרטיות, כאשר לא צפויה אחריה פעילות כלשהי מחוץ לבית. זכרו כי חשוב שהשיחה תתקיים לפני הפרידה הפיזית, בפרק זמן שיאפשר לילדים התארגנות והסתגלות. מוטב ששניכם תנכחו בשיחה ותיקחו חלק פעיל בהודעה משותפת. מומלץ לקיים שיחה כוללת עם כל הילדים ביחד, וכשיש פערים משמעותיים בגיל, חשוב לקיים שיחות אישיות עוקבות.

בפרק הבא – על השיקולים המנחים לבחירת המילים בשיחה.

על הכותבת - ד"ר אלומה רייס

פסיכולוגית קלינית מומחית ומגשרת. בעלת ניסיון רב בתחום הפרידה והגירושין - בהוראה, בהדרכה, בטיפול ובגישור.

מקורות

וולרשטיין, ג., לואיס, ג., בלקסלי, ס. (2001) גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם, מטר, ישראל.

זיידל, ס. (2001) המדריך לגישור ולהסדרי גירושין. הסכמות, חיפה.

קלר, ר. (2010) הגירושין החדשים: שינוי חיובי בתקופת המעבר ואחריה, אמציה, אבן יהודה.

Joan B. Kelly J. B. & Kisthardt M. K. (2009) Helping Parents Tell Their Children about Separation and Divorce: Social Science Frameworks and the Lawyer's Counseling Responsibility, Journal of American Academy of Matrimonial Lawyers, 22, 315-334.

What Should We Tell the Children? a Parents' Guide for Talking About Separation and Divorce. (AAML, 2009). The booklet is available from the American Academy of Matrimonial Lawyers

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך