כשאמא ואבא נפרדים: השפעות גירושים על ילדים ומתבגרים

03.12.20

צוות בטיפולנט

גירושים, ללא תלות בגילו של הילד, הם לרוב חוויה מטלטלת ועוצמתית. במרבית המקרים, הגירושים מייצרים מצבים בהם הילד לא יכול להיות בקרבת הורה אחד מבלי להתרחק מההורה השני, דבר אשר עשוי להוביל לתחושה של "בחירה" מתמדת בין שני ההורים. כיוון שכך, ילדים עשויים להמשיך ולפנטז שאיכשהו, מתישהו, הוריהם ישובו זה לזרועותיו של זה. הפנטזיה הזו עשויה להיות עיקשת במיוחד בקרב ילדים צעירים, לעומת מתבגרים שנוטים לזנוח אותה יחסית במהירות.

כמובן שכל ילד הוא שונה, אך בהרבה מקרים התגובה הראשונית לגירושים עשויה להיות מלווה בחרדה משמעותית. המצב החדש מעלה שאלות רבות ומפחידות: ׳מה הולך לקרות?', 'מי יטפל בי?', 'האם ייתכן שהם יפסיקו לאהוב אותי כפי שהפסיקו לאהוב זה את זו?׳. השאלות המדאיגות הללו עשויות לגרום לילדים להגיב ברגרסיה התנהגותית שיכולה להתבטא בחרדת פרידה, קושי להירדם ואף חזרה להרטבה במיטה. רגרסיה לשלבים התפתחותיים קודמים משרתת את רצונו של הילד לקשר עם ההורה, בניסיון למשוך את תשומת לבו ואת קרבתו והיא מהווה לרוב איתות בלתי מילולי למצוקה רגשית.

בעוד הילד הצעיר נוטה לנסות למשוך את ההורים בחזרה אליו, מתבגרים עשויים לעשות ההפך – להרחיק את ההורים ואף ״להתנקם״ בהם. מתבגרים עשויים להגיב באופן מרדני ואגרסיבי, מתוך הלך רוח לפיו: ׳אם ההורים לא הצליחו למלא אחר מחויבויותיהם ולשמור על המשפחה הזו, כדאי שאני אתחיל לדאוג לעצמי. אם לא אכפת להם לפגוע בי, אז גם לי לא אכפת לפגוע בהם׳.

ילדים ומתבגרים במשפחות גרושות

בין תלות לעצמאות גירושים מציבים לעיתים קרובות אתגר עצום עבור ילדים והוריהם, לא משנה באיזה גיל ובאיזה שלב נמצאים בחיים. לרוב, גירושים מאלצים ילדים להיות עדים לתהליך כואב של אובדן האהבה בין ההורים ולפירוק של התא המשפחתי הבטוח. בהמשך, עליהם להסתגל למעבר לשני בתים, ללמוד את הכללים החדשים בכל בית ולגלות גמישות מרובה בתהליך.

באופן כללי, ניתן להגיד כי בקרב ילדים צעירים, גירושים לרוב נוטים להגביר דפוסים של תלות, בעוד שבקרב מתבגרים אנו עדים להגברת דפוסים של עצמאות, אך מדוע זה קורה? עולמו של הילד הוא עולם של תלות. ילדים צעירים קשורים באופן הדוק להוריהם, מעדיפים לבלות זמן בקרבתם, ותלויים בטיפול שלהם. לעומת זאת, עולמם של מתבגרים הוא עולם עצמאי יותר, עולם ששואף לנפרדות ומרחק מההורים ומלא בתהליכים של גיבוש זהות אוטונומית. הם מעדיפים לבלות זמן בקרבת חברים, ומרכז חייהם נע בהדרגתיות אל עבר העולם שמחוץ לתא המשפחתי.

כך, ניתן לסמן בקווים כלליים את טקטיקת ההתמודדות ההורית: הורים לילדים צעירים שמתגרשים צריכים לנסות לשמור על תחושה של ודאות וסדר, באמצעות שמירה על שגרת יום קבועה, הרגלים קבועים ותמיכה רגשית. הורים למתבגרים, לעומת זאת, צריכים לנסות לרסן את חתירתו של המתבגר לעצמאות מופרזת, באמצעות התעקשות אסרטיבית על הצבת גבולות ושמירה על תפקיד ההורה, גם כשתהליכים טבעיים של היפרדות ועצמאות מתרחשים ברקע.

איך ניתן לתמוך בילדים בהתמודדות עם גירושים?

• הדגישו בפני ילדיכם שהם נמצאים בעדיפות הראשונה עבורכם, ושהם אהובים מאוד על ידי שני הוריהם.

• שמרו על שגרת יום קבועה וכללים ברורים, שיסייעו לילדיכם להרגיש בטוחים. באם מתאפשר, נסו ששגרת היום שלהם בשני הבתים תהיה דומה ככל האפשר מבחינת ארוחות, חוגים וזמן הכנת שיעורי בית.

• ילדיכם לא צריך לדעת את הפרטים האינטימיים של הגירושים שלכם, או לשמוע אתכם רבים. עליכם להגן על הילד שלכם מפני היחשפות למאבקים פיננסיים או מאבקי משמורת במידת האפשר.

• זה לא הכרחי שילדכם ידע מדוע התגרשתם, אך זה חיוני שידע שהוא לא הסיבה לכך. ילדים נוטים להאשים את עצמם בגירושים, ולכן עליכם להדגיש בפניהם שמדובר בהחלטה בין שני מבוגרים, ושבשום אופן לא מדובר באשמתם.

• ילדים מזהים כשהוריהם עצובים או מודאגים. על מנת שילדיכם יהיו מאושרים, חשוב שגם אתם תרגישו טוב. לכן, במיוחד אם אתם מתקשים להתמודד עם המצב, כדאי לשקול לפנות לעזרה מקצועית. עליכם להיות חזקים לא רק עבורכם, אלא גם עבור הילדים שלכם.

• לסיום, גם הורים גרושים עשויים לחוות אשמה, ולא רק ילדיהם. עליכם לזכור, בוודאי אם בחרתם לקרוא את הכתבה הזו, כי אתם עושים כמיטב יכולתכם וכי אף אחד לא מושלם. אל תתנו לאשמה לנהל אתכם ולפגוע בתפקודכם כבני אדם והורים.