תפריט נגישות

דרכי התמודדות לקשיים נפוצים בגישור גירושין

דרכי התמודדות לקשיים נפוצים בגישור גירושין

נגה זיו

תהליך הגירושין נחשב לאחד המשברים הגדולים ביותר בחייו של אדם. זאת כיוון שיש לו השפעה רחבה וארוכת טווח על חיי כלל בני המשפחה. לכן, חשוב להימנע ממלחמות ולנהל אותו בצורה נכונה, אשר תיתן מענה לצרכי ההורים והילדים בטווח הקרוב והארוך ואף תעצים אותם ותאפשר להם לצמוח מתוך המשבר.

יחד עם זאת, מדובר בתהליך הכולל ויתורים ופשרות, ולכן גם זוגות שבוחרים "להתגרש בטוב", כלומר בדרך של הסכמה וגישור, עדיין נאלצים להתמודד עם קשיים. בכתבה הבאה נבין מה הם אותם קשיים ונציע כמה דרכי התמודדות.

הכרה בתהליך האבל

קושי מרכזי במיוחד הנוטה לאפיין תהליכי גירושין מתייחס לכך שלעיתים בני זוג העומדים בפני גירושין מתקשים להכיר באובדן הכרוך בכך, בין היתר מתוך רצון לתפקד כראוי עבור שאר בני המשפחה. הדבר מוביל לכך שהם אינם מאפשרים לעצמם לעבור בצורה הדרגתית ותהליכית את שלבי האבל השונים.

במקרים מסוימים, מתקיים פער בין בני הזוג בנוגע לשלב בו הם נמצאים בתהליך האבל. לעיתים, הצד היוזם את הגירושין כבר עבר חלק מתהליך האבל בתקופה אשר קדמה להחלטתו הסופית להתגרש, וכעת הוא מצפה מהצד השני לעבור במהירות ואף לדלג על שלבי האבל. חוסר ההכרה בתהליך האבל שעובר הצד השני מובילה לציפייה להגיע במהרה להחלטות משמעותיות, לעזוב את הבית ולחתום על הסכם הגירושין.

על מנת להתמודד בצורה אדפטיבית עם קושי זה, חשוב תחילה להכיר בכך שתהליך הגירושין משול לתהליך אבל. לשם כך, יש חשיבות בטיפול על ידי בעל מקצוע מומחה בתחום זה אשר ילווה את תהליך הגירושין. זאת על מנת להבין היכן אתם נמצאים בתוך שלבי האבל והיכן הפרטנר שלכם נמצא. באמצעות הבנה זו, תוכלו לצלוח את התהליך בקצב ובדרך הנכונה ביותר עבורכם.

בסיס יציב לפירמידה

על פי "פירמידת הצרכים של מאסלו", צרכי האדם מאורגנים באופן היררכי לפי סדר חשיבות, כך שעל הרמות הבסיסיות יותר להיות מסופקות בכדי שיתפנה אדם לצרכי הגשמה עצמית. חשוב להבין כי בתהליך גירושין נוצר מצב בו בסיס הפירמידה מתערער ומיטלטל, כאשר מתקיימת פתאום אי וודאות לגבי נושאים מהותיים הקשורים לצרכים פיזיולוגיים ולצרכי ביטחון, כגון: איפה אגור? מה יהיה מצבי הכלכלי? באילו ימים ובאיזו תדירות אראה את ילדיי? אלו שאלות הנוגעות לצרכים הבסיסיים ביותר וכאשר הם מתערערים, הם עלולים להוביל למצב בו הגוף מרגיש כאילו ההישרדות כולה בסכנה.

במצב זה, המערכת ההישרדותית בגוף מתחילה לפעול, ובעקבותיה גם תגובה ביולוגית טבעית שיכולה להיות אחת מ- 3 אפשרויות: Fight (להילחם בפרטנר שלנו), Flight (לברוח מהבעיה, להימנע מלהיות יחד) או Freeze (לקפוא במקום, להתעלם מהבעיה ולקוות שהיא תיעלם לבד). התגובות הללו הינן אינסטינקטיביות, אינן רצוניות ולרוב מחריפות את הקושי ולא פותרות אותו.

אז מה יכול לעזור? קודם כל חשוב לזכור שמדובר בתגובה טבעית וזמנית למשבר, ולכן סביר שאיננה תימשך לאורך זמן. ככל שתקדימו להיעזר באנשי מקצוע כדי לייצר וודאות, לענות על השאלות שמתעוררות, וכן לשרטט את מפת החיים שלכם על מנת לחפש פתרונות פרקטיים יותר לגבי המשך הדרך. כך, המערכת ההישרדותית תירגע, ויחד איתה גם ההתנהגויות הקיצוניות הללו.

סביבה שרואה את ה"תמונה הגדולה"

ברגע שהמילה גירושין "עולה על השולחן", נוטים לצוץ יועצים רבים בסביבה. ייתכן ומדובר באנשים שהתגרשו בעצמם, בני משפחה וחברים דואגים, ולפעמים מדובר בפוסטים, תגובות וסיפורים ברשתות החברתיות. חשוב להגיד שככל הנראה, הכוונות של כל היועצים הללו אכן טובות. הבעיה מתחילה כאשר הניסיון לסייע הוא "על חשבון" הצד השני. כלומר, כאשר הסביבה מנסה לעזור להתגבר על הפרידה על ידי להקטין את בן הזוג לשעבר או "ללכלך" עליו.

בהקשר זה, חשוב לזכור כי כאשר אנו מדברים על גירושין בין בני זוג עם ילד/ים, מערכת היחסים אולי משנה צורתה אך היא איננה מסתיימת. על בני הזוג ללמוד לתקשר ולשתף פעולה מחדש בכל הנוגע לגידול וחינוך הילדים. לכן ליבוי האש, המתח והקונפליקט בין ההורים אינו מסייע לאף אחד מהצדדים ואינו משרת את האינטרסים המשפחתיים.

אם אתם נמצאים בתהליך גירושין, נסו להקיף עצמכם באנשים שאוהבים אתכם, תומכים בכם ונמצאים שם עבורכם, אך השתדלו להימנע מסביבה שנוטה "להוסיף שמן למדורה". הסבירו להם כי שיח זה אינו מסייע לכם וכי אתם זקוקים לעזרתם להרגיע את הכעס והקושי, על מנת למצוא את הדרך לתקשר באופן אפקטיבי (גם אם רק פרקטי ולא חברי) עם בן או בת הזוג לשעבר.

לשאול "מה אני צריך?" במקום "כמה מגיע לי?"

בהמשך לנקודה הקודמת, פעמים רבות פוגשים לאורך תהליך הגירושין "יועצים" שנוטים לתת עצות משפטיות ללא ביסוס. על כן, חשוב להכיר ולדעת כי קיימים מעט מאוד חוקים במדינת ישראל בתחום הגירושין. למעשה, מעבר לחוק יחסי ממון, לפיו הרכוש והכספים אשר נצברו לאורך תקופת הנישואין אמורים להתחלק שווה בשווה בעת הגירושין (וכן לא מדובר בחוק קוגנטי, כלומר ניתן לפעול אחרת במידה ושני הצדדים מסכימים לכך), אין חוקים הקובעים את גובה המזונות, את האופן בו צריכים להתחלק בזמני השהייה של הילדים והמושג "משמורת" כבר נחשב למושג ארכאי שבתי המשפט אינם משתמשים בו עוד.

למרות המצב הקיים כיום מבחינה משפטית וחוקית, זוגות רבים לקראת גירושין מקבלים עצות משפטיות סותרות, המשכנעות כל אחד מהצדדים שהחוק לצידם. הדבר מוביל לכך שפעמים רבות יש עיסוק בשאלה "כמה/ מה מגיע לי?". התעסקות זו מובילה ליותר סימני שאלה מאשר תשובות, שכן כאמור לא קיימת אמת חוקתית ברורה בנושא.

הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם השאלות הללו, היא להחליף את השאלה "מה מגיע לי?" בשאלה "מה אני צריך?" או "מה אני רוצה?". ניתן לענות על שאלות אלו על ידי הבנת אורח החיים שאתם מאחלים לעצמכם ושמתאפשר עבורכם, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה לוגיסטית.

מענה על מספר שאלות קצרות עשוי לעזור לכם להגיע לאותן מסקנות חשובות:

⦁ כמה ימים בשבוע אני יכולה לקחת את הילדים לחזקתי ועדיין להרוויח מספיק כסף כדי לכלכל את הבית?

⦁ איך יראו ההוצאות וההכנסות שלי בשנים הקרובות?

⦁ איזה סוג של עזרה אני צריך מהפרטנר שלי כדי לחיות בטוב?

ככל שתענו על השאלות הללו יותר בכנות, תבינו מה אתם באמת צריכים ולא מה אחרים אומרים לכם שאתם צריכים, כך, יהיה לכם קל יותר להגיע להסכמות והבנות עם הצד השני.

על הכותבת – נגה זיו

בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית,

מגשרת מומחית בגישור גירושין במשרד המגשרים נדב נישרי.

תחומי מומחיות:
גישור

אנשי מקצוע בתחום

גישור

עוד מאמרים שיעניינו אותך