בשנים האחרונות הולכים ומתגברים הקולות הקוראים לחיפוש אחר אפשרויות טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות. קולות אלו, מבקרים את האפקטיביות החלקית ואת תופעות הלוואי של התרופות האנטי-פסיכוטיות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הטיפול התרופתי והשפעותיו וכיצד ניתן לטפל בסכיזופרניה ללא תרופות.
סכיזופרניה הנה הפרעה נפשית אשר שייכת לקבוצת ההפרעות הפסיכוטיות, ומאופיינת בפגיעה נרחבת ביכולות ובתפקוד של הפרט. בין הסימפטומים המרכזיים של ההפרעה ניתן למצוא מחשבות שווא (דלוזיות) והזיות (הלוצינציות), המובילות לפגיעה בבוחן המציאות, בשיפוט ובתפיסה. לצד אלו מופיעים לרוב גם סימפטומים המכונים "סימפטומים שליליים", וביניהם נסיגה חברתית, אנהדוניה (חוסר הנאה), אפטיה והתדרדרות ביכולות הבינאישיות.
מכיוון שסכיזופרניה נחשבת להפרעה כרונית, שאין ממנה החלמה מלאה - היא מצריכה התמודדות וטיפול מתמשכים לאורך החיים. הטיפול בסכיזופרניה נשען בראש ובראשונה על טיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי. יחד עם זאת, בשנים האחרונות הולכים ומתרבים קולותיהם של מטופלים ואנשי מקצוע כאחד הקוראים להעמיק את המחקר והיוזמות סביב אפשרויות טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות.
הטיפול התרופתי בהפרעה והשפעותיו
לאור חומרת הסימפטומים והפגיעה הנרחבת בתפקוד של הפרט, קו ראשון מקובל לטיפול בסכיזופרניה הינו טיפול בעזרת תרופות אנטי-פסיכוטיות. הדור הראשון של תרופות אלו פותח בשנות ה-50', היה יעיל כנגד הסימפטומים החיוביים של ההפרעה (דלוזיות והלוצינציות), אך במקביל גרר תופעות לוואי רחבות וחמורות. מאז פותח דור נוסף של תרופות אנטי-פסיכוטיות אשר מובילות להקלה סימפטומטית ניכרת ולפחות תופעות לוואי.
בין תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, גם של תרופות מהדור השני, ניתן למצוא תופעות בריאותיות כגון השמנה, עלייה ברמות הכולסטרול וסוכרת; תופעות מוטוריות כגון אקטיזיה (חוסר שקט ואי נחת גופני) או דיסקינזיה (תנועות גופניות לא רצוניות); תחושת ישנוניות, ירידה בחשק המיני ויובש כרוני בפה.
טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות
מרבית האנשים אשר קוראים ליוזמה של טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות לא פוסלים מתן תרופות באופן מוחלט. מצבי פסיכוזה עלולים לגרום למצוקה רבה ואף לסכן את הפרט והסביבה, כך שבמקרים רבים תרופות הנן חיוניות ולא ניתן לוותר עליהן. יחד עם זאת, קיימת ביקורת לגבי המינונים של התרופות, משך הנטילה שלהן וכן כלפי הנטייה לטפל באמצעותן גם במצבים לא חמורים.
מתוך עמדה זו הולכת ומתפתחת הקריאה לפיתוח יוזמות טיפוליות חלופיות, בצד ליווי מחקרי של תוצאותיהן. מחקרים ניסיוניים מראים כי טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות אפשרי במידה מסוימת, למשל באמצעות השקעה מרובה יותר באלטרנטיבות, בייחוד בטיפולי פסיכותרפיה אינטנסיביים בשילוב עם מסגרות של שיקום בקהילה. יחד עם זאת, מגבלה מרכזית של ערוץ טיפולי זה טמונה בצורך בחלופה טיפולית ממושכת ואינטנסיבית, שהינה יקרה בהרבה בהשוואה להוצאות הטיפול התרופתי.
יוזמת "דיאלוג פתוח"
"דיאלוג פתוח" (Open Dialogue) הנה גישה מערכתית המיועדת לטיפול במשברים נפשיים מחוץ לכותלי האשפוז הפסיכיאטרי. היא פותחה בפינלנד בשנות ה-80' והחל משנת 2006 החלה לזכות גם לביסוס מחקרי בקהילה המדעית. הגישה מציעה להתבונן במצבים כמו של סכיזופרניה לא דרך המשקפיים המקטלגות של "הפרעות נפשיות" ביולוגיות, אלא כמשבר נפשי המתחולל בין האדם לסביבתו.
הגישה אינה מתנגדת באופן נחרץ לנטילת תרופות אנטי-פסיכוטיות, אך כן מעלה נושא זה לדיון ולהתבוננות מעמיקה אצל המטופל ואצל מעגלי התמיכה שלו. מטפלים בגישה זו סבורים כי קיימת חשיבות רבה לעצם שאלת השאלות הקשורות בטיפול התרופתי ("לאיזה תופעות לוואי התרופה הזו גורמת לי?", "האם יש אלטרנטיבה כלשהי אפשרית לתרופה?"), וכי עצם האפשרות הפתוחה לדיון בשאלות אלו מובילה כשלעצמה לצמצום בצריכת הטיפול התרופתי.
מקורות
McGlashan, T. H. (2006). Rationale and parameters for medication-free research in psychosis. Schizophrenia Bulletin, 32(2), 300-302
Seikkula, J., & Olson, M. E. (2003). The open dialogue approach to acute psychosis: Its poetics and micropolitics. Family process, 42(3), 403-418
