תפריט נגישות

Schizophrenia Treatment - טיפול בסכיזופרניה

סכיזופרניה היא הפרעה אשר שייכת לקשת ההפרעות הפסיכוטיות, וכ-1% מהאוכלוסייה לוקה בה. היא נוטה להתפרץ בגילאי הבגרות המוקדמת, ומתאפיינת בפגיעה מקיפה ביכולות התפקודיות, הרגשיות, השפתיות והקוגניטיביות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על סוגי הטיפול השונים ותוכניות ומסגרות שיקומיות.

האם ניתן לטפל בסכיזופרניה? 

עד לפני מספר עשורים, סכיזופרניה נחשבה למחלה חשוכת מרפא אשר החולים בה נידונו לחיים של סבל, בדרך כלל בבתי חולים פסיכיאטריים ובשולי הקהילה. כיום, הגם שלא ידועה עדיין דרך לריפוי מלא של ההפרעה - קיים מגוון רחב של מודלים טיפוליים ושיקומיים אשר מאפשרים לנהל חיים עצמאיים ומספקים בצל ההפרעה. 

הסימפטומים הנלווים להפרעה נוטים להיות מקיפים ולהשפיע על רמת התפקוד הכוללת. מקובל לחלק את הסימפטומים של סכיזופרניה לשתי קבוצות - סימפטומים "חיוביים" (הפרעות שונות בחשיבה ובתפיסה כמו דלוזיות והלוצינציות), וכן סימפטומים "שליליים" (קהות רגשית, נסיגה חברתית, דיבור דל). בהתאם לכך, הטיפול המועדף הוא טיפול כוללני אשר ממוקד הן בסימפטומים, הן בשיקום תפקודי והן בסיוע פסיכולוגי המכוון להעניק תמיכה לחולה עצמו ולבני משפחתו. מטרתם של כלל הטיפולים היא לצמצם ככל הניתן את הפגיעה שמסבה ההפרעה, ולקדם תהליך של שיקום במגוון תחומי החיים.


  • חשיבותו של הרצף הטיפולי בבריאות הנפש
  • הדיאלוג הפתוח וחמלה בודהיסטית: פרדיגמה חדשה לטיפול בפסיכוזה
  • צילומים מהכנס על היחסים בין מערכת בריאות הנפש לבין נפגעי נפש

טיפול תרופתי

במוקד הטיפול בסכיזופרניה עומד הטיפול התרופתי - תרופות אנטי-פסיכוטיות אשר ממוקדות בחסימת פעולת הדופמין המוגברת במוח. מעקב רפואי קבוע ושגרתי נדרש לצורך התאמת הטיפול התרופתי הנכון ומזעור תופעת הלוואי שהוא גורם. תרופות אנטי-פסיכוטיות נחלקות לשני סוגים עיקריים - טיפוסיות ולא טיפוסיות. 

תרופות אנטי-פסיכוטיות "טיפוסיות"

פותחו בשנות ה-50 של המאה שעברה, ויעילות לטיפול בסימפטומים החיוביים של ההפרעה. יחד עם זאת, הן נוטות לעורר תופעות לוואי קשות ובתדירות גבוהה. בין התרופות המשתייכות לקבוצה זו ניתן למצוא את האלופרידול, תיורידאזין ופלופנאזין. 

תרופות אנטי-פסיכוטיות "לא טיפוסיות"

דור חדש יותר של תרופות אשר פותח בשנות ה-90 של המאה שעברה (מכונה גם "תרופות מדור שני"). תרופות אלו נמצאו כיעילות לטיפול הן בסימפטומים החיוביים והן בסימפטומים השליליים של ההפרעה, אך חשוב מכך - הן מעוררות פחות תופעות לוואי. בין התרופות המשתייכות לקבוצה זו ניתן למצוא קלוזאפין, ריספרידון, זיפרסידון, פאליפריסון ואולנזאפין. 

טיפול תרופתי לדיכאון וחרדה

במידת הצורך, נלווה אל הטיפול האנטי-פסיכוטי גם טיפול באמצעות תרופות נגד דיכאון ו/או תרופות נגד חרדה. כך או כך, חשוב לציין כי במרבית המקרים הטיפול התרופתי כשלעצמו אינו מביא לשיפור מספק בתפקוד השוטף, ביכולות הבין אישיות וברמת הסיפוק והרווחה הכללית של האדם. לכן מומלץ לשלב עם הטיפול התרופתי גם טיפול תמיכתי ושיקומי. 

לקריאה על אפשרויות טיפול בסכיזורפניה ללא תרופות - לחצו כאן

תכניות ומסגרות שיקומיות

לצד הטיפול התרופתי, המכוון באופן ממוקד להקלה בסימפטומים, טיפול בסכיזופרניה כולל לרוב גם תכנית שיקום שנועדה להחזיר את האדם לתפקוד עצמאי וקרוב ככל הניתן אל זה שהיה לו טרם התפרצות ההפרעה. תכנית השיקום נבחרת בהתאם לצרכים, ליכולות ולרמת התפקוד הכוללת של המטופל, ומטרתה לשלבו במסגרות של תעסוקה מוגנת או נתמכת, מועדונים חברתיים, וכן מגורים במסגרות של דיור מוגן, הוסטלים וקהילות תומכות. כאשר הפגיעה בתפקוד רחבה ועמוקה, התכנית השיקומית מתמקדת תחילה בהקניית מיומנויות חיים בסיסיות כגון עריכת קניות, ניקיון ותחזוקת הבית, בישול, התמצאות בתחבורה ציבורית וכו'. 

מי שאובחנו עם סכיזופרניה והוכרו בביטוח לאומי כבעלי נכות נפשית בשיעור של 40% ומעלה יכולים להיות זכאים לקבל ממשרד הבריאות בישראל שירותי "סל שיקום". שירותי סל שיקום מציעים לזכאים סיוע בתחומים רלוונטיים, החל ממציאת מסגרת תעסוקה מתאימה, קבלת סיוע מחונך בפיתוח כישורים חברתיים ומיצוי התנהלות בשעות הפנאי, קבלת סיוע מסומך בפיתוח כישורי משק בית, סיוע בהשלמת השכלה, ליווי של מתאם טיפול האחראי על מיצוי הזכויות המגיעות למטופל ועוד. 

טיפול נפשי 

השילוב בין טיפול תרופתי לתוכנית השיקומית מסייע לרבים מהמטופלים לשמור על רמת תפקוד סבירה ועל מיצוי יכולותיהם לקיים אורח חיים עצמאי. יחד עם זאת, רבים מהם מתמודדים עם מצוקה רגשית, בדידות חברתית וקושי בהתמדה בטיפול התרופתי ובתהליך השיקומי. טיפול נפשי יכול בהחלט לסייע בתחומים אלו, בעיקר עבור מטופלים אשר יכולותיהם הוורבליות והקוגניטיביות נותרו שמורות יחסית מאז ההתפרצות. 

פסיכותרפיה פרטנית מספקת תמיכה נפשית, מסייעת ברכישת מיומנויות בין אישיות וכן מפחיתה את הסיכוי לנשירה מהתוכנית השיקומית או מהפסקת הטיפול התרופתי. בנוסף, הפגישות הטיפוליות מהוות מקום בטוח לעיבוד והתמודדות עם חוויות וקשיים הנוגעים להפרעה ולהשפעתה הנרחבת על חיי המטופל. בעזרת הטיפול, יכול האדם למצוא מחדש את האמונה ביכולותיו ולגייס מוטיבציה ויוזמה גם מול שינויים ומשברים. 

כאשר המטופל נמצא בתקופה מאוזנת, הוא יכול להיעזר בטיפול נפשי הניתן בקהילה. במצבים בהם חלה החמרה במצבו, או בתקופה של התקף פסיכוטי פעיל, כדאי לשקול להיעזר במסגרת אינטנסיבית יותר כגון אשפוז או חלופת אשפוז. 

בחלק מהמקרים, טיפול משפחתי יכול להתאים כדי לסייע למערכת המשפחתית כולה להתמודד עם בן המשפחה המאובחן עם ההפרעה. כאשר מדובר במקרה של סכיזופרניה שהתפרצה בגילאי הילדות המוקדמת, גם הדרכת הורים נחוצה כדי להכווין את ההורים כיצד ללוות את ילדם עם השלכותיה של ההפרעה. 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

אחת מאפשרויות הטיפול המובילות לצד הטיפול התרופתי היא פסיכותרפיה בפרטנית בגישה קוגניטיבית-התנהגותית, המכונה גם טיפול CBT. מדובר בטיפול ממוקד אשר פועל בשני ערוצים מרכזיים - חלק קוגניטיבי שנועד להשפיע על דפוסי החשיבה, וחלק התנהגותי הממוקד בשינוי ההתנהלות בפועל. 

החלק הקוגניטיבי כולל למשל המשגה מחודשת של הדלוזיות מהן סובל המטופל, כל אותן מחשבות שווא מוזרות ובלתי מציאותיות. בעזרת כלים של אתגור קוגניטיבי, בוחנים את המחשבות הדלוזיונליות ועוזרים למטופל להבין כי הן אינן רציונליות או סבירות. ערוץ טיפול זה מבוסס על התפיסה לפיה הדלוזיות מהוות הקצנה של דפוסי החשיבה שאפיינו את האדם עוד לפני שהתפרצה ההפרעה. כלי נוסף בו ניתן לעשות שימוש בטיפול הוא ניהול יומן בו המטופל מתעד את הדלוזיות שלו ואת קצב הופעתן, כדי לעזור לו לפתח מודעות למצבים בהן הן מופיעות.

לצד זאת, קיים בטיפול גם חלק התנהגותי בו מנסחים ביחד עם המטופל אסטרטגיות שנועדו להקל עליו ביום יום. בחלק זה, המטופל לומד למשל טכניקות הרפייה שיכולות להקל עליו ברגעים בהם עוצמת החרדה מתגברת כתוצאה מהסימפטומים החיוביים של ההפרעה. זהו למעשה חלק מפיתוח רחב יותר של אסטרטגיה מותאמת אישית שנועדה להקל בהתמודדות עם הסימפטומים והמצוקה לה הם גורמים.

לבסוף, טיפול CBT מהווה טכניקה יעילה במיוחד לטיפול במצבים של חרדה ודיכאון, גם ללא קשר לאבחון בסכיזורפניה. מכיוון שמדובר בשתי תופעות אשר נלוות פעמים רבות לסכיזופרניה, ניתן להעזר בכלים מעולם ה-CBT גם להתמודדות עם סימפטומים אלו - אתגור ושינוי דפוסי חשיבה שליליים האופיינים לדיכאון למשל. 

מעגלי תמיכה 

אלמנט משמעותי נוסף אשר עשוי לשפר באופן משמעותי את תפקודו של האדם הלוקה בסכיזופרניה הוא התמיכה שמקבלים בני משפחתו, ובפרט בשלבים הראשונים של התפרצות המחלה. סכיזופרניה היא הפרעה אשר משפיעה על ההתנהגות והיחסים הבין אישיים, ובני משפחה רבים מתקשים להבין את השינוי שחל בבן משפחתם. השתתפות של בני המשפחה בטיפול פרטני או טיפול משפחתי, ו/או בקבוצת תמיכה למשפחות של נפגעי נפש יכולה להביא להגברת ההבנה, התמיכה והאמפתיה וכך לחזק את מערכת התמיכה של האדם ולהביא לשיפור ניכר ברווחתו הנפשית. תמיכה זו אף יכולה להוות מנוע ומוטיבציה להתמדה בטיפול התרופתי ולשמירה על רמת תפקוד גבוהה יותר.


מקורות

Alanen, Y. O. (2018). Schizophrenia: Its origins and need-adapted treatment. Routledge

Philippa A.; Fowler, David; Kuipers, Elizabeth. Cognitive-behavioral therapy for medication-resistant symptoms Garety, . Schizophrenia Bulletin, Vol 26(1), 2000, 73-86‎

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכיאטרי