חיפוש

Family Therapy - טיפול משפחתי

התא המשפחתי הוא אחת המסגרות המשמעותיות ביותר הן בחיי הילד והן בחיי האדם הבוגר. ככזו, עשויה המשפחה להיות משאב מרכזי להתמודדות עם קשיים אך גם מקור לקונפליקטים, תסכולים ואכזבות. משפחות נאלצות להתמודד עם מטלות מורכבות הנוגעות הן להתמודדות עם נסיבות חיצוניות והן לגורמים פנימיים: קשיים כלכליים, מחלות ואובדן או שינויים בחייו של אחד מבני המשפחה משפיעים על התא המשפחתי כולו. כמו כן, דפוסי תקשורת והתנהגות בעיתיים, קונפליקטים וקשיים בין אישיים עשויים לפגוע הן בתפקוד התא המשפחתי והן בתפקודו של כל אחד מבני המשפחה. הנחת היסוד של הטיפול המשפחתי היא כי ניתן להביא לתפקוד טוב יותר של המשפחה כיחידה אשר ישפיע באופן חיובי על תפקוד החברים בה.

מהו טיפול משפחתי?

טיפול משפחתי הוא טיפול פסיכותרפי הכולל את המשפחה כולה או חלק מחבריה. הטיפול ממוקד בגיוס חברי המשפחה להתמודדות עם קשיים ופתרון בעיות המקשות על המשפחה כולה או על חלק מחבריה. טיפול משפחתי הוא טיפול קצר באופן יחסי (כ-20 פגישות) וממוקד בהשגת המטרות אשר הוצבו ע"י המשפחה והמטפל. בדרך-כלל הפגישות מתרחשות אחת לשבוע למשך שעתיים.
טיפול משפחתי מאפשר זיהוי דפוסי תקשורת והתנהגות המקשים על חיי המשפחה וחשיפת בני המשפחה לזוויות הראייה השונות המתקיימות בה. השתתפות בתהליך טיפול משפחתי אינה מצביעה על כשלון ההורים או על בעיות נפשיות של אחד מבני המשפחה, אלא על קושי באינטראקציה הפוגם בהתמודדות עם המטלות המורכבות והמאתגרות המלוות מסגרות משפחתיות.
ההתמקדות בכוחות החיובים של המשפחה נובע מתוך האמונה שהמשפחה היא מערכת תמיכה-רגשית ותפקודית בעלת עצמה רבה, ושהתפקוד של הפרט במשפחה שזור בתוך התפקוד המשפחתי הכללי.

למי מתאים טיפול משפחתי?

טיפול משפחתי עשוי לעזור ולהקל על בני המשפחה הן בהתמודדות עם משברים ומצבים אקוטיים והן בהתמודדות עם קשיים כרוניים:
תקופות של שינוי: הריון, פרישה מהעבודה, הגירה וכן הלאה.
תקופות משבר: בעיות כלכליות, אובדן, פריצת מחלות פיסיות או נפשיות, בגידה וכן הלאה.
תא משפחתי חדש: התמודדות עם הקמת תא משפחתי חדש הכולל ילדים מנישואין קודמים.
קשיים עם ילדים ובני נוער: התמודדות עם קשיים שחווים ילדים ומתבגרים, הצבת גבולות, מריבות בין אחים וכן הלאה.
בעיות כרוניות במשפחה: אלימות,שימוש באלכוהול, התמודדות עם מחלות כרוניות וכן הלאה.
גישור בגירושין: עזרה ביישוב מחלוקות סביב משמורת ילדים, חלוקת רכוש וכד'.

שילוב בין טיפולים

השתתפות בטיפול משפחתי אינה מונעת השתתפות בטיפול פסיכותרפי פרטני או בטיפול תרופתי. פנייה לטיפולים אלו אף מומלצת כאשר נראה כי אחד החברים במשפחה סובל ממצוקות אשר אינן נובעות מהקשיים המשפחתיים בלבד. יחד עם זאת, גם כאשר נדמה שרק אחד מחברי המשפחה הוא שסובל מבעיה, עשוי טיפול משפחתי להועיל באופן משמעותי הן לאדם עצמו והן למשפחה המתמודדת עם קשייו. כך, למשל, מומלץ טיפול משפחתי, פעמים רבות, כאשר אחד הילדים סובל מהפרעת אכילה או מפגין התנהגות אובדנית.

טיפול משפחתי - רקע והתפתחות

ההתייחסות הראשונה לרעיון טיפול משפחתי מצויה בכתביו של פרויד, שבהם מוזכר הקשר בין הפרעות נפשיות מסוימות לבעיות במשפחה, אך הטיפול המשפחתי החל להתפתח רק בשנות ה-50' ומאז חלו שינויים רבים באופיו ומטרותיו.
בתחילת דרכו של טיפול משפחתי, התמקדו מטפלים משפחתיים בניסיון להבין את הדינאמיקות המשפחתיות הקשורות בתופעות סכיזופרניה. טיפול משפחתי נחשב לכלי לטיפול בסכיזופרניה, מתוך הנחה שניתן יהיה לטפל בחולה עצמו ע"י טיפול ושינוי דפוסי התנהגות בעיתיים במשפחתו. בהמשך, הפריכו מחקרים את ההנחה כי סכיזופרניה הוא תוצר של דפוסים משפחתיים פתולוגיים. עם זאת, ההבנה כי קשיים ודפוסי התנהגות בעיתיים מתפתחים מתוך השפעה הדדית של בני המשפחה זה על זה, נותרה רלוונטית למסגרת הטיפול המשפחתי: בהמשך, התפתחו טיפולים משפחתיים אשר התמקדו בקשיים נוספים מלבד מחלה נפשית של אחד מבני המשפחה, והדגישו את אופיין הבין אישי (ולא התוך נפשי) של בעיות ואת הופעתן בהקשר המשפחתי-מערכתי. לדוגמא, בעיות התנהגות של ילד עשויות להתעורר מתוך תחושתו הבלתי מודעת כי בעיותיו מאחדות את הוריו אשר בד"כ מצויים בקונפליקט.

בשנות ה-80' הלכו והתפתחו טכניקות טיפול משפחתיות נוספות, אשר רבות מהן התמקדו בשינוי "הלוגיקה הרגשית המשפחתית": האופן בו ממשיגה ותופסת המשפחה את המצב ואת כל אחד מבני המשפחה. כאשר "לוגיקה" זו לקויה, עשוי שינויה להביא לשינוי בדפוסי ההתנהגות של המשפחה. כך, למשל, ילד אשר נתפס ע"י משפחתו האנרגטית כעצלן ומוזר עקב נטייתו לשקוע בדמיונות, עשוי לעורר דאגה ולהביא לקשיים משפחתיים רבים. טיפול משפחתי בו ילמדו ההורים לראות את בנם כיצירתי ובעל דמיון מפותח עשויה להפחית את המתח והקושי הכרוכים בהתמודדות עם שונותו מבני המשפחה האחרים.

החל מאמצע שנות ה-80' החלו מטפלים להדגיש לא רק את קיומם של דפוסים משפחתיים בעיתיים, אלא את תפיסת המשפחה את עצמה כמונחית ע"י בעיותיה, באופן שמגביר את תחושת חוסר האונים וחוסר היכולת להתמודד עם קשיים (למשל, גישתם הנרטיבית של וויט ואפסטון). כמו כן, החלה להתגבר ההכרה בהשפעתה המשמעותית של החברה החיצונית על התא המשפחתי (למשל, גזענות, עוני וכד' יוצרים תחושת חוסר אונים, ולא נגרמים עקב דפוס בעייתי של חוסר אונים משפחתי).

האופנים השונים בהם נתפסו הקשיים המשפחתיים לאורך השנים הביאו להתפתחותן של מגוון טכניקות טיפוליות. בישראל נוסדה ב-1976 האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ולטיפול זוגי, וכיום מציעים מטפלים רבים טיפול משפחתי המתמקד בתפקוד המשפחתי תוך התייחסות לדפוסים משפחתיים כוללניים ולהבנת קשייו של הפרט בתוך המערכת המשפחתית.


ביבליוגרפיה

מבוא לטיפול משפחתי/ דאלוס ודרייפר, הוצאת אח 2004.

פרקים נבחרים בפסיכיאטריה/ אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. , הטצאת פפירוס (1995).

פסיכיאטרייה של הילד המתבגר/ כראל, ס. (1997). הטיפול המשפחתי, בתוך: שמואל טיאנו (עורך), (עמ' 479-491). תל-אביב: הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל-אביב.

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (2007) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry tenth edition.

תחומי מומחיות:
טיפול משפחתי