תפריט נגישות
חיפוש

Mental Health Rehabilitation - שיקום נפגעי נפש

עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 "הבטיחו" הפרעות נפשיות ללוקה בהן חיים של בידוד, אומללות ואשפוזים פסיכיאטריים ממושכים. החל משנות ה-60 התפתחו תרופות אנטי פסיכוטיות יעילות ביותר, ועדויות על יכולתם של נפגעי נפש להשתקם ולהשתלב בקהילה הפכו נפוצות יותר ויותר. כיום, הגישה הטיפולית המובילה היא גישה המדגישה את חשיבותו של שיקום נפגעי בקהילה, ואת החתירה להקניית מיומנויות אשר יאפשרו לנפגעי נפש לקיים אורח חיים עצמאי ככל האפשר.

שיקום נפגעי נפש בקהילה

הפרעות נפשיות מלוות במרבית המקרים בפגיעה משמעותית בתחומי חיים מרכזיים כיכולת לקיים מערכות יחסים חברתיות מספקות, להשתלב במערכת לימודית-תעסוקתית ולנהל אורח חיים עצמאי. בעוד שבעבר הביאו קשיים אלו להנחה כי יש לבודד את נפגעי הנפש ולהרחיקם מהקהילה, מסתמנת בשנים האחרונות מגמה הפוכה שמטרתה שיקום נפגעי נפש בקהילה.בשנת 2000 נחקק חוק שיקום נכי נפש בקהילה (המכונה גם חוק שיקום נפגעי נפש) אשר מכוון "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו".

משמעותו של חוק זה היא הקצאת משאבים רבים בשיקום לנפגעי נפש בתחומי הדיור, התעסוקה, התחום החברתי ומתן הכוונה ותמיכה למשפחות באופן שיאפשר לעודד את עצמאותו של נפגע הנפש. כלומר, חוק שיקום נפגעי נפש הוא חוק אשר מדגיש את יכולתם של נפגעי הנפש להשתלב בקהילה באמצעות קבלת התמיכה והעזרה המערכתית הדרושות.

בהתאם לרוחו של חוק שיקום נפגעי נפש, קיימות כיום מגוון מסגרות טיפוליות-שיקומיות המכוונות לשילובם של נפגעי הנפש בקהילה.

שיקום לנפגעי נפש

שיקום לנפגעי נפש כולל שני מוקדים מרכזיים: מתן טיפול, ייעוץ או הדרכה אשר יקנו לנפגע הנפש מיומנויות שיאפשרו לו להשתלב בקהילה, ומתן מידע וסיוע בפועל בהשתלבות במערכות חברתיות-תעסוקתיות ובמסגרת דיור עצמאיות ככל האפשר.תהליך שיקום לנפגעי נפש כולל בדרך כלל קבלת "סל שיקום" אשר במסגרתו זכאי נפגע הנפש לקבל שירותי טיפול, דיור, תעסוקה והכוונה בהשתלבות במסגרות אלו. ישנן מספר מסגרות מרכזיות של שיקום נפגעי נפש בקהילה.

מערכות דיור: דיור מוגן, הוסטל נפגעי נפש
בעבר, נפגעי נפש רבים בילו תקופות חיים ממושכות בבתי חולים פסיכיאטריים, אך כיום המגמה המרכזית היא לקיצור האשפוזים וחזרה מהירה ככל האפשר לחיים בקהילה. בהתאם, אשפוזים מיועדים בדרך כלל לטיפול במשבר האקוטי והשגת איזון נפשי מחודש בלבד. חלק מנפגעי הנפש מצליחים להחזיק דירה באופן עצמאי או עם בן/בת זוג, אך חלקם זקוקים לליווי טיפולי צמוד יותר. הוסטל נפגע נפש ודיור מוגן הן אפשרויות נפוצות אשר מאפשרות לנפגע הנפש לחיות בקהילה ולקיים אורח חיים חופשי, אך בו זמנית ליהנות מליווי של אנשי מקצוע, פעילויות חברתיות וסיוע בניהול אורח החיים.לרשימת מרכזי הדיור המוגן

מרכז שיקום תעסוקתי
מרכזי שיקום תעסוקתיים מאפשרים לנפגעי נפש להשתלב בתחום התעסוקתי המתאים ליכולותיהם, ובמקביל מציעים מסרת חברתית המאפשרת יצירת קשרים בין אישיים. מרכז שיקום תעסוקתי עשוי אף לסייע לנפגע הנפש בהשתלבות במסגרת תעסוקתית רגילה, אשר אינה מיועדת לאוכלוסיית נפגעי הנפש בפרט. במסגרת מרכזי השיקום התעסוקתי ניתנים גם ליווי והכוונה אשר מסייעים לרכישת מיומנויות תפקודיות- חברתיות בסיסיות להשתלבות במסגרת התעסוקתית (קודים של לבוש והתנהגות, יצירת קשרים חברתיים בעבודה).לרשימת מרכזי השיקום התעסוקתי

מרכז שיקום חברתי
היכולת לקים קשרים חברתיים ובין אישיים תקינים משפיעה בצורה משמעותית על רווחתם של כלל בני האדם, אך הפרעות נפשיות רבות מלוות בפגיעה ביכולת ליצור קשרים אלו. בהתאם, מרכז שיקום המתמקד בהיבט החברתי עשוי להביא לשיפור דרמטי באיכות החיים. בכל רחבי הארץ קיימים מועדונים חברתיים אשר מהווים מקום מפגש חברתי, חוגי העשרה וקבוצות המכוונות להקניית כישורים בתחומי חיים שונים (מילוי שעות הפנאי, מיומנויות חברתיות, הופעה חיצונית, ספורט ועוד).


אנשי מקצוע בתחום

שיקום וטיפול בנפגעי נפש