תפריט נגישות

Container/Contained - מיכל ומוכל

מיכל ומוכל הינם מושגים תיאורטיים שהגה וילפרד ביון, אשר הדינמיקה ביניהם יוצרת את תהליך ההכלה, המרכזי להתפתחות הרגשית והאינטלקטואלית של האדם. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על תהליך ההכלה בין האם לתינוק ובחדר הטיפולים.

בשפת היום-יום, כאשר אומרים על אדם שהוא "מכיל" לרוב מתכוונים כי הוא בעל יכולת גבוהה לקבל תחושות, רגשות ומחשבות של אחרים, גם בלתי נעימים, מתוך אמפתיה וללא שיפוט. שימוש זה מתבסס על הבנה נפוצה אך לא מדויקת של מושג ההכלה של הפסיכואנליטיקאי הבריטי וילפרד ביון, ושל המושגים מיכל ומוכל המרכזיים לו, אשר יפורטו להלן.

בכדי להבין את המושגים מיכל ומוכל, יש להתייחס לדינאמיקה ביניהם, היוצרת את תהליך ההכלה. לפי ביון, דינאמיקה זו היא מרכזית להתפתחות הרגשית והאינטלקטואלית של אדם, משום שבמסגרתה נוצרת האפשרות לצמיחה רגשית, לחשיבה וליצירת משמעות. היא מתחילה בראשית החיים ומופיעה בהמשך במערכות יחסים שונות, ביניהן בטיפול ובין האדם לעצמו.

הכלה בין האם לתינוק

ביון ראה ביחסים בין האם (או הדמות המטפלת העיקרית) לתינוק את המרחב הראשון והמשמעותי ביותר בו מתרחשים יחסי מיכל ומוכל. תפיסתו מתבססת על המושג הזדהות השלכתית של מלאני קליין ומהווה פיתוח שלו. לפי ניסוחו, בתחילת החיים, התינוק חש תחושות שאינו יכול להבין, לחשוב או לסבול. כיוון שכך, הוא "מסלק" אותן החוצה אל האם בהתנהגויות ופעולות שונות (כגון צרחות, בכי ומתן שתן). למעשה, ביון הציע כי יחד עמן הוא דוחה גם את החלקים מתוכו אשר חווים את אותן התחושות הבלתי נסבלות. הרכיבים המושלכים מהתינוק על האם מכונים רכיבי ביתא והם התוכן של המוכל.

האם מצדה, אמורה לעבד את החומרים שהושלכו עליה ולהחזירם לתינוק כך שיוכל להפנים אותם כרכיבי אלפא (כלומר מעובדים וניתנים יותר להכלה). תהליך זה מדומה לעיכול מנטלי כך שהאם מחזירה חומרים "לעוסים" לתינוקה, בדומה לאופן שבו בעלי-חיים לועסים את האוכל עבור צאצאיהם בראשית דרכם. לצורך תהליך זה, האם מפעילה את פונקציית אלפא שלה וכך הופכת למיכל עבור תינוקה.

כדי להמחיש את הרעיון, אפשר לחשוב לדוגמא על תינוק הבוכה ומביע מצוקה, מבלי היכולת להבין את עצמו ואת הגורם למצוקתו. הבכי והחוויה הבלתי נסבלת מוכלים על ידי האם, אשר מבינה כי במקרה הזה מקור הבכי הוא רעב, ולכן היא מאכילה את התינוק. כתוצאה מכך, התינוק נרגע ולמעשה האם התמירה את הבכי לבקשה למזון והעניקה אותו. בזמן הבכי וההאכלה האם גם מבהירה ומסבירה לתינוק את עצמו ("היית רעב? עכשיו הכל בסדר, אמא כאן ואנחנו נאכל עכשיו").

אם תהליך ההכלה מתרחש באופן תקין, הוא מסייע להתפתחותו של התינוק. בהדרגה, התינוק מפנים לא רק את הרכיבים המעובדים שהוחזרו אליו מאמו אלא גם חלק מפונקציות העיבוד שלה, כך שבעתיד יוכל לעשות זאת גם בעצמו ולעצמו: להרגיש את רגשותיו, לשאת אותם כנסבלים ולפתח את יכולתו לחשוב. לעומת זאת, כשלים בתהליך ההכלה (למשל כאשר האם אינה זמינה רגשית להכלה באופן מתמשך או כאשר התוכן המושלך קשה מדי לעיכול), מובילים לעיכובים בהתפתחות ובמצבים חמורים יותר אף להתפתחותן של פסיכופתולוגיות.

הכלה בחדר הטיפולים

לפי ביון, חדר הטיפולים מהווה מרחב משמעותי נוסף בו יכולים להופיע יחסי מיכל ומוכל לאחר הינקות, ויש לשאוף לייצר בו תהליך הכלה חיובי. תהליך ההכלה בטיפול דומה באופן עקרוני לזה המתרחש בין האם לתינוק, כאשר המטפל תופס את תפקיד המיכל, והמטופל, באופן לא מודע, משליך עליו רכיבים שאינו יכול לסבול לשאת, לחוות או לחשוב (כגון תגובות למפגש עם המציאות הבלתי נסבלת וחלקי אגו האחראים על הקשר עם המציאות). באופן טבעי, אצל אדם בוגר סילוק התכנים מתבטא באופן שונה מתינוק, בין היתר באקטינג אאוט, כאבים פסיכוסומאטיים, תסמיני הפרעת קשב וריכוז ועוד.

בפועל, המטפל אמור לעבד ולהתמיר בתוכו את הרכיבים שהושלכו עליו ולהפוך אותם (לדוגמא על ידי מתן פרשנות), לרכיבים שהמטופל יוכל לקלוט בחזרה, להטמיע לתוכו ולצמוח באמצעותם. יש לומר כי אין מדובר בתהליך בו רק אחד מהצדדים עשוי להתפתח. המיכל והמוכל תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה, לטוב או לרע. באופן אידיאלי, כאשר התהליך תקין וחיובי, הוא מוביל לצמיחה חיובית, התפתחות ורווחה הדדית. כאמור, אם אינו תקין, הוא עלול להיות הרסני לשני הצדדים.

מעבר לכך, לפי ביון מיכל ומוכל הם גם יסודות המתקיימים בתוך נפשו של אדם, מרכיבים את אישיותו ואת מחשבותיו. הצמיחה ההדדית החיובית של מיכל-מוכל בקרב המטופל עצמו היא-היא בעיניו מטרת הפסיכואנליזה ולפיה גם יכול להיקבע סיומו המוצלח של טיפול. 


מקורות

אוגדן, ת.ה. (2017). על החזקה והכלה, הוויה וחלימה. בתוך ע. ברמן ש. ויגודר (עורכים), על אי היכולת לחלום (עמ' 257-275). עם עובד

בירן, ח. (2012). מיכל ומוכל לפי ביון. שיחות, כז (1), 76-80

סימינגטון, ג., סימינגטון, נ. (2000). החשיבה הקלינית של וילפרד ביון. תולעת ספרים

ריזנברג-מלקולם, ר. (2008). תיאוריית ההכלה של ביון. בתוך: ק. ברונסטיין (עורך), התיאוריה הקליינאנית: נקודת מבט בת זמננו (עמ' 220-238). תולעת ספרים

Sandler, P. C. (2005). The Language of Bion: a Dictionary of Concepts. Karnac 

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי