תפריט נגישות

Childhood Depression - הפרעת דיכאון אצל ילדים

הפרעת דיכאון אצל ילדים מאופיינת בעצבנות, חוסר שקט, פרצי בכי ודכדוך, ויכולה לבוא לידי ביטוי גם בתלונות מרובות על כאבים גופניים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד מזהים דיכאון אצל ילדים, מהם הגורמים ואיך ניתן לטפל בדיכאון.

בעבר נהוג היה לחשוב שהפרעת דיכאון אצל ילדים אינה קיימת בפני עצמה, אך יכולה להתלוות להפרעות אחרות כמו פוביות, הפרעות התנהגות ועוד. פרויד, אבי הפסיכואנליזה ומי שפיתח את התפיסה הפסיכודינמית של דיכאון בקרב מבוגרים, האמין שילדים ומתבגרים הם בעלי אישיות לא מגובשת דיה ולכן לא יחוו דיכאון. מלאני קליין כתבה אומנם על "העמדה הדיכאונית" בקרב ילדים, אך התייחסה לעמדה זו כחלק ממהלך ההתפתחות הנורמאלית (מתארת מצב של השלמה אינטגרטיבית גם עם ההיבטים השליליים שבמציאות).

כיום קיימת הבנה כי הפרעות מצב רוח יכולות להופיע בקרב ילדים, מתבגרים ואפילו תינוקות. יחד עם זאת, קיים שוני באבחון ההפרעות אצל ילדים בהשוואה לאבחון אותן הפרעות אצל מבוגרים. שוני זה נובע ממספר מקורות, ובראשם העובדה שתסמיני ההפרעה מושפעים מגילו של המטופל ויכולים להציג "מופע" אחר בילדות ובבגרות. סיבה נוספת הנה שיכולת הדיווח של ילדים על תחושותיהם ומצב רוחם שונה מזו של מבוגרים ומתפתחת עם הגיל, כך שילד מדוכדך יכול למשל לדווח להוריו כי הוא כועס או עצבני במקום להצליח לשתף כי מרגיש עצוב או מיואש.  

אבחנה לפי ה-5-DSM 

בעבר, נהגו לראות את הפרעת הדיכאון בילדות כהפרעה נפרדת מדיכאון במבוגרים, אך תפיסה זו הולכת ונעלמת. כך, ב-DSM-5 (ספר האבחנות הפסיכיאטריות), הוצאה האבחנה הנפרדת לדיכאון אצל ילדים. אבחון הפרעת דיכאון מז'ורי בילדים מתבצע באמצעות הקריטריונים המשמשים לאבחנת דיכאון אצל מבוגרים, בתוספת הערות המתאימות למאפייני ההפרעה כאשר היא מופיעה בילדות.

איך מזהים דיכאון אצל ילדים?

מכיוון שלילדים יותר קשה לזהות את התחושות שלהם ולשתף בהן - חשובה במיוחד תשומת הלב של המבוגרים בסביבתם הקרובה לשם זיהוי מצב נפשי של דיכאון בילדות. הורים, סבים וסבתות, אחים גדולים וכמובן גם צוות חינוכי יכולים לשים לב לשינויים משמעותיים במצב הרוח של הילד ובראשם עצבנות, חוסר שקט, פרצי בכי ודכדוך. הסימפטומים הדיכאוניים יכולים ללבוש גם אופי פסיכוסומטי, ולבוא לידי ביטוי בתלונות מרובות על כאבים גופניים. 

לצד זאת, נורת אזהרה מרכזית הנה אובדן עניין בתחביבים ופעילויות שבעבר הסבו הנאה רבה, בעיקר כאשר מדובר בירידת עניין פתאומית וגורפת (למשל - הילד לא רוצה ללכת לאף אחד מהחוגים שלו, נמנע מפעילויות חברתיות ומבילוי זמן איכות חופשי עם משפחתו). כדאי להיות ערים גם לאמירות המבטאות ייאוש ותחושות שליליות קשות של הילד כלפי עצמו וכלפי העולם, כמו "הלוואי וכל זה ייגמר" "אני רוצה פשוט להיעלם" או "לא לקום יותר אף פעם בבוקר". 

כמה נפוץ דיכאון בילדות? 

באשר לשכיחות של דיכאון בילדות, מתוך האוכלוסייה הפסיכיאטרית כ-20% מהילדים סובלים מדיכאון, לעומת כ-40% מהמבוגרים (הפרעות במצב הרוח נפוצות יותר עם העלייה בגיל). בקרב ילדים בגיל בית הספר, כ-2% סובלים מדיכאון מז'ורי, והתופעה שכיחה יותר בקרב בנים. לעומת זאת בגיל ההתבגרות ישנו היפוך מגדרי והתופעה הופכת שכיחה יותר בקרב מתבגרות. ילדים רבים הסובלים מדיכאון סובלים גם מהפרעות נפשיות אחרות כגון הפרעות התנהגות, הפרעת חרדה מוכללת, הפרעות אכילה וכן התמכרות לחומרים. במרבית המקרים, הטיפול בדיכאון ישפיע לחיוב ויקדם גם את ההחלמה וההתמודדות עם יתר הקשיים הנפשיים עמם מתמודד הילד. 

גורמים לדיכאון אצל ילדים 

בדומה למרבית ההפרעות הנפשיות, קיימים מספר גורמים אשר נמצאו כקשורים גם להתפתחות של דיכאון בילדות:

גורמים גנטיים וביולוגיים

ככל שההפרעה הדיכאונית פורצת בגיל מוקדם יותר כך עולה הסבירות לכך שיש לה מרכיב גנטי דומיננטי. במקרים אלו, על פי רוב, דיכאון מהווה בעיה נפשית שקיימת באותה משפחה. כך למשל, אחוז גבוה יותר של ילדים להורים דיכאוניים סובלים מדיכאון, בהשוואה לילדים שהוריהם אינם דיכאוניים. מעבר לכך, ייתכן כי קיים קשר בין הורמון הגדילה לבין הפרעת דיכאון אצל ילדים. נמצא כי ילדים הסובלים מדיכאון לפני תקופת ההתבגרות המינית מפרישים יותר הורמון גדילה בשנתם מאשר ילדים בריאים או בעלי הפרעות אחרות.

גורמים סביבתיים

ילדים נתונים במידה רבה לגורמי לחץ בסביבתם. נסיבות חיים קשות כמו מריבות כרוניות בקרב בני המשפחה, אבל (ובפרט אובדן של הורה בגיל צעיר), אסון במשפחה, התעללות פיזית או התעללות מינית קשורות לדיכאון בקרב ילדים, אך הן אינן ייחודיות להפרעת דיכאון ויכולות לגרום גם להפרעות אחרות כגון הפרעות חרדה או פוסט-טראומה. בנוסף, דיכאון של אחד ההורים עלול להשפיע על התפקוד של אותו הורה בבית ועל יחסיו עם הילד, מה שבתורו משפיע כמובן גם על מצב הרח של הילד.

גורמים פסיכולוגיים

אחד המודלים הפסיכולוגיים אשר מוצע כהסבר להתפתחות הפרעת דיכאון בקרב ילדים הוא "מודל חוסר האונים הנרכש". מודל זה פותח בעקבות ניסויים בבעלי חיים, שהגיבו בתסמינים הדומים לדיכאון כשנחשפו לשוק חשמלי שלא היה נתון לשליטתם ולא היתה להם דרך להימלט ממנו. מצב זה עלול ליצור תחושה של חוסר אונים, וייחוס פנימי של כישלון - כלומר, הילד לומד להסביר לעצמו מצבים קשים בעולם באמצעות סיבות פנימיות ("הפסדתי במשחק כי אני לא שווה כלום" או "נכשלתי במבחן כי אני טיפשה"). סגנון קוגניטיבי זה, המאופיין במחשבות שליליות, משתנה עם ההחלמה מהדיכאון. 

מעבר לכך, נראה כי ילדים בעלי נטייה מוגברת לתלות בזולת וכן נטייה לפרפקציוניזם המלווה בביקורת עצמית גבוהה יותר מועדים לפתח מצב של דיכאון בילדות. עבור ילדים אלו, נסיבות חיים מסוימות יגדילו את הסיכוי להתפרצות ההפרעה - למשל מריבה גדולה עם חבר קרוב או חרם בקבוצת השווים עבור ילד עם נטיות תלותיות, או לחלופין, קושי להתמודד עם כישלון בקרב ילדים פרפקציוניסטים שגדלים במשפחות הישגיות, שאפתניות וביקורתיות (בין אם זה בלימודים, בספורט או בכל תחום אחר). 

איך אפשר לטפל בדיכאון אצל ילדים?

תקופות קצרות של עצבות או דכדוך הן חלק רגיל מהחיים, גם בקרב ילדים. כאשר מדובר בתקופה קצרה והסימפטומים הדיכאוניים לא מופיעים בעוצמה חריגה - עידוד ותמיכה בילד מצד בני משפחתו יכולים להועיל ואף להספיק כדי לשנות את המצב. לעומת זאת, כאשר הסימפטומים בולטים בעוצמתם, גורמים למצוקה ניכרת או פגיעה בתפקוד וכן נמשכים לאורך זמן - מומלץ וחשוב לפנות לקבלת טיפול מותאם לדיכאון אצל ילדים

טיפול נפשי

ישנם סוגים שונים של התערבויות פסיכולוגיות שיכולות לסייע לילד ולמשפחתו במצבי דיכאון בילדות ובהתבגרות, וביניהם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול פסיכודינמי וכן טיפול משפחתי המערב את יתר בני המשפחה. בחלק מהמקרים, גם הדרכת הורים יכולה להיות נחוצה ומועילה, וזאת לצד הטיפול הפרטני בילד. 

המוקד לעבודה משתנה בהתאם לסוג הטיפול ולמקרה הספציפי של הילד. כך למשל, טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית יתמקד בשינוי דפוסי החשיבה השליליים של הילד (מתן דגש מוגזם לכישלונות וייחוס פנימי שלהם, "אני אשם וזה בגללי") לצד החזרה לרמת התפקוד הקודמת, בין אם זה לימודית או חברתית. מכיוון אחר, טיפול פסיכודינמי מתמקד בעולמו הפנימי של הילד תוך ניסיון להבין ולהביא לידי ביטוי את המצוקות והתחושות הקשות שמלוות אותו בחייו (למשל דרך טכניקה של טיפול במשחק). 

תרופות פסיכיאטריות

הטיפול התרופתי הנפוץ בקרב ילדים הסובלים מדיכאון או באמצעות נוגדי דיכאון ממשפחת ה-SSRI (דוגמת פרוזק). תרופות אלו מעלות את רמת הסרוטונין במוח, נוירוטרנסמיטור אשר אחראי בין היתר לוויסות רגשי. ככל טיפול תרופתי, גם הטיפול הפסיכיאטרי בקרב ילדים דורש מסגרת של ייעוץ וליווי פסיכיאטרי. דבר זה נכון ביתר שאת בגילאים צעירים, שכן נטילת התרופות עלולה להשפיע על מדדים פיזיולוגיים שונים ולכן דורשת מעקב. 


מקורות

אפטר, א. הטב, י. ויצמן, א. טיאנו, ש. (1998), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל-אביב.

אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. (1995), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס.

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1997) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition

תחומי מומחיות:
דיכאון ,טיפול רגשי לילדים

אנשי מקצוע בתחום

טיפול רגשי לילדים