היי... כתבתי בשעה האחרונה המון ומחקתי הכל כי סטיתי קצת מהנושא המרכזי שבשבילו אני פונה אליכם לעזרה, אשמח אם תקראו הכל בבקשה, תודה לכם.
זה לגבי אחי, הוא אובחן כסכיזופרן אחרי טיפול ארוך מרצונו בבית חולים עפולה, ואז כעבור כמה שנים שהוא הפסיק עם התרופות, הגענו לאשפוז שני שהתחיל ממד"א ומשם לבדיקה כפוייה אצל פסיכיאטרית שהחליטה שהוא צריך מחלקה סגורה, כעבור יום במחלקה סגורה הפסיכיאטר של המחלקה החליט שהוא לא מתאים לשם ושאל את ההורים שלי אם הם רוצים לשחרר אותו, אבא שלי מכיר את המקום שהוא הגיע אליו(שער מנשה) וישר אמר לו בבקשה לשחרר והפסיכיאטר שחרר ואמר שהוא צריך לקחת את התרופה בבית(זיפרקסה) ולחשוב על הוסטל, כמובן שכשחזרנו לבית הוא לא הסכים לקחת את התרופה בגלל שכמו כולם, הוא מרגיש שהוא בריא וגם התופעות לוואי של התרופות לא כל כך נחמדות, אז הוא לא לקח ועברו כמה חודשים שבהם אנחנו חסרי אונים ולא יודעים איך לעזור לו.
החלטנו עם המון כאב לתת לו טיפול זמני בסתר שזה אומר לשים לו באוכל שאמא שלי מכינה כל צהריים מינונים נמוכים של זיפרקסה, אנחנו מרסקים חצי כדור של זיפרקסה, אם אני לא טועה של 5 מ"ג ומכניסים לאוכל שהוא אוכל ממנו.
ההחלטה הזאת נעשתה מכמה סיבות, זאת הייתה תקופה של שיא קורונה במדינה(לפני כמה חודשים), ורצינו לשמור עליו מהקורונה. סיבה שנייה ועיקרית היא לא להגיע לבית חולים שער מנשה שוב ובזמן הזה שאנחנו נותנים לו את הטיפול בסתר לחפש אפשרויות בכל מקום, ניסינו לדבר עם פסיכיאטרים בכירים ולשאול אותם אם הם יכולים לבוא לבית ולראות את המצב שלו ולייעץ לנו אבל עם מי שדיברנו הם לא עושים ביקורי בית בעיקר בגלל המצב של הקורונה אז שללנו את זה לבינתיים.
כרגע אנחנו במצב שאנחנו נותנים לו טיפול בסתר כל יום ואנחנו לא בטוחים אם זה הדבר הנכון להמשיך, אנחנו כן בטוחים שקודם כל חסרה פה בקרה שגרתית של פסיכיאטר, בין אם זה בדיקות דם או כל דבר שצריך, וגם שהמינונים שהוא מקבל הם לא יציבים, תחשבו שאנחנו מפוררים חצי כדור באורז, והוא לוקח רק קצת מהאורז, זה כן עוזר לו להרגע כעבור כמה שעות, ותחשבו שלפעמים הוא אוכל פעמיים, פעם אחת בצהריים ופעם נוספת כמה שעות אחרי, זה פשוט שהמינונים לא נכנסים לו לגוף בצורה סדירה ואנחנו מאמינים שזה מהווה סיכון מסויים או פשוט לא רצוי. כרגע הקורונה קצת חלפה, וקצת יש לנו יותר ידע בנושא ורצינו להפסיק בהדרגה את הטיפול בסתר, וכאן יש לי כמה שאלות שאם אתם תוכלו לספק לי מידע לגביהם אתם באמת תעזרו לנו, אנחנו רוצים לעזור לאחי למרות שאין ריפוי לסכיזופרניה או למחלות נפש דומות, אבל לפחות להגיע למצב שהוא יודע שיש לו בעיה כלשהי ושהוא צריך לקחת טיפול, לזה אנחנו רוצים להגיע, כי וויתרנו ממזמן על ניסים, ניסים פשוט לא קורים לנו.
בכל מקרה, השאלות שלי הן, מה אתם חושבים לגבי הטיפול בסתר שאנחנו נותנים לו כרגע ואם אנחנו צריכים להפסיק עם זה, אנחנו חושבים שכן צריך להפסיק.
אם אתם חושבים שכן צריך להפסיק, איך אנחנו אמורים לעשות את זה בצורה שלא תפגע בו? והאם אנחנו צריכים להגיד לפסיכיאטר שיטפל בו בעתיד הקרוב בין אם זה באשפוז שנהיה בו שוב או בכל פגישה עם איש מקצוע, שהבאנו לו טיפול בסתר?
ומאוד חשוב לנו האם זה חוקי לדבר על טיפול בסתר בפתיחות עם אנשי מקצוע? אנחנו מאוד חוששים מבחינה חוקית למרות שאחי חסר ישע והוא צריך את זה מהמלצה של פסיכיאטר אבל זה עדיין מפחיד אותנו, בסופו של דבר אנחנו רק רוצים לעזור לו ואני לא יכול להגיד את זה מספיק, זה מעציב אותי מאוד שהגענו למצב כזה.
כל העניין של הטיפול בסתר התחיל בגלל שרצינו למשוך קצת זמן בגלל הקורונה וכדי שאולי נמצא בזמן הזה פתרונות מסויימים שבאמת יעזרו לאחי.
כי בלי קשר לשאיפה שלי להיות פסיכיאטר או פסיכולוג, אני כל היום באינטרנט, קורא מאמרים, חוקר לגבי סכיזופרניה ומחלות נפש דומות וכולם בסופו של דבר ממליצים על כמה דברים, קודם כל לטפל בזה כמה שיותר מוקדם ודבר שני זה שחשוב מאוד מאוד מאוד לקבל את הטיפול הנכון, ואנחנו חושבים ובטוחים! שטיפול בבית חולים פסיכיאטרי כמו שער מנשה זה פשוט לוותר על אחי, זה להגיע למצב שמסממים אותו עד כדי כך שהוא זומבי, פשוט להשתיק את הבעיה מתחת לשטיח עם תרופות וזה מצב שאנחנו לא רוצים להגיע אליו בחיים ויוצא לי דמעות שאני רושם את זה, זה קשה.
אנחנו לא יודעים מה לעשות, אנחנו כן נפסיק בקרוב את הטיפול בסתר אבל אנחנו פשוט חסרי אונים ומחכים למישהו שיוכל להציל את אחי, בבקשה.
