פורום פסיכולוגיה

שלום דני.
מאחורי תקיעויות והתמכרויות מסוג שאתה מתאר עומדים בדרך כלל גורמים רגשיים ולא מודעים עמוקים אשר לא קל לזהות ולשנות באופן עצמאי. לכן, אני חושבת שכדאי מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי שיסייע לך לזהות ולעבד את הגורמים העומדים מאחורי הקושי שלך לבנות חיים מלאים ומספקים יותר. במקרים רבים, תהליך עיבוד רגשי זה הופך את ההתמכרויות לפחות חיוניות לנפש ואז אפשר לזוז, לשנות ולהתפתח.
לא תמיד קל לפנות לטיפול במצבים של חוסר כוחות, אבל נשמע שחבל לוותר על עצמך ועל האפשרות לחיים מלאים יותר.

ליטל

שלום שי.
הן פסיכולוג קליני והן עובד סוציאלי המגדיר עצמו כפסיכתרפיסט יכולים להציע טיפולים מצוינים. לאור מסלול ההכשרה השונה של עו"סים ופסיכולוגים, אני מאמינה שאם תחליט לפנות לעו"ס כדאי לבחור במטפל אשר למד בבית ספר לפסיכותרפיה.
מעבר לכך חשוב לשים לב שאתה מרגיש תחושה של חיבור ושל יכולת לנהל במפגש דיאלוג הממוקד ברגשותיך ובנושאים המעסיקים אותך. כיום ידוע כי איכות הקשר עם המטפל היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תוצאות הטיפול, ולכן זה ההיבט שהייתי מתמקדת בו בתהליך בחירת המטפל.

ליטל

שלום עינב.
הדרך היעילה ביותר להתמודדות עם חרדות היא שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי- הטיפול התרופתי מוריד את רמת החרדה והטיפול הפסיכולוגי מסייע בעיבוד והתמודדות עם גורמי החרדה העמוקים ומקנה אסטרטגיות להרגעה עצמית במצבי לחץ. לכן, ממליצה לשקול פנייה גם לטיפול פסיכולוגי שיסייע בטווח הארוך.
בינתיים, את יכולה להיעזר בהודעה שפרסמתי בתחתית העמוד "כיצד להתמודד עם רגשות שליליים" או בספרי עזרה עצמית בנושא-
http://psagot.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA%D7%A0%D7%95/

ליטל

שלום נעמה,
מוזמנת להיעזר במוקד הפניות של בטיפולנט בטל' 1800-200-205

ליטל

שלום יניב,
אני מסכימה איתך שכדאי לפנות לטיפול גם כדי לסייע בנושא המגע וגם, אולי, כדי ללוות אותך בתקופה הלא פשוטה שאתה עובר.
תוכל לפנות למוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205 ולקבל הפניה למטפל/ת מתאימ/ה באזור מגוריך.

ליטל

שלום שחר. אתה מתאר תקופה שטלטלה אותך והשפיעה עליך ועל תפקודך באופן משמעותי. "אירועים קשים" משפיעים על אנשים שונים בצורות שונות ונשמע שאצלך חלק מההשפעה היא ירידה ניכרת באנרגיות ובכוחות, ואף תחושות קשות מאוד של סבל- אני מתארת לעצמי שלא היית מגיע לכדי מחשבות על מוות ופגיעה עצמית לולא היית סובל בצורה משמעותית. לכן, אני חושבת שאין טעם להתייחס באופן ביקורתי אל תפקודך אלא לחשוב כיצד ניתן לסייע לך להרגיש טוב יותר ולתפקד טוב יותר. מאחר ונשמע שאתה מתקשה לעשות זאת לאור החוויות הקשות, אני ממליצה שתפנה לטיפול פסיכולוגי שיסייע בעיבוד האירועים ובהתארגנות מחדש. ליטל

שלום ת,
האופן בו מטפלת מגיבה למתנה תלוי בדרך כלל בדינמיקה בקשר הטיפולי, בגורמים שהביאו למתן המתנה, ובסוג המתנה (סבירה או מוגזמת, למשל). במובן זה, קשה לי לייעץ לך מאחר ואני מניחה שתגובתה של המטפלת תהיה תלויה ברקע עליו ניתנת המתנה. לכן, אם כל האכזבה שאולי כרוכה בכך, אני חושבת שכדאי להעלות את הנושא מול המטפלת מראש ולבדוק איתה את תחושותיכן בנושא ואת האופן בו אתן מבינות את הרצון להעניק מתנה.

ליטל

שלום רון.
התחלת טיפול היא אכן שלב קשה ומציף במקרים רבים. במובן מסוים, עם כל הקושי שבכך, סביר להניח שתחושותיך מעידות על כיוון חיובי ועל כך שנכנסת לתהליך הטיפולי.
אני חושבת שהדרך היעילה ביותר להתמודדות עם התחושות הקשות שלך היא שיתוף של המטפל/ת והתבוננות משותפת על חוויותיך. בדרך כלל, ההתבוננות המשותפת על התחושות שעולות בקשר הטיפולי חושפות היבטים רגשיים ובין אישיים משמעותיים לתהליך הטיפול והשינוי, ובו זמנית מקלות על התחושות ועל הקושי. במקביל, אולי כדאי לבחון את האפשרות של העלאת תדירות המפגשים- לפעמים קשה לשאת לבד את התחושות במשך שבוע שלם, ומפגשים תכופים יותר מקלים ונותנים יותר מקום לעיבוד התחושות.

ליטל

שלום יעל.
אני חוששת שהשאלה שאת שואלת היא שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית. איכות הקשר עם המטפל הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תוצאת הטיפול, ואיכותו של קשר זה נובעת מגורמים שונים. השאלה האם את יכולה ליצור קשר טוב ומשמעותי עם פסיכולוגית שאת חוששת מגילה וניסיונה היא שאל שקשה להשיב עליה מראש ובאופן "אובייקטיבי". לצד זאת, לפעמים חשש מהיבטים כגיל וניסיון משקף חשש עמוק יותר ממתן אמון והתמסרות לתהליך הטיפולי.
לאור זאת, אני חושבת שכדאי לשתף את הפסיכולוגית בחששות שלך באופן ישיר וגלוי ולנסות להבין אותם יותר לעומק. אני מאמינה שבירור מסוג זה יוכל לחדד את תחושתייך ואת החששות, ולסייע לך לקבל החלטה שלמה יותר, לכאן או לכאן.

ליטל

שלום אמילי.
קושי להתמקד בלימודים אכן יכול לנבוע מבחירת מקצוע לא נכונה, אך כפי שאת מתארת את הדברים, נשמע לי שהקושי עשוי לנבוע דווקא מכך שאת מוצפת בתכנים רגשיים שאולי אין להם מספיק מקום ומענה. השינויים במצב הרוח והמחשבות הנודדות הם אולי הדך של הנפש שלך להצביע על כך שיש דברים שמעסיקים ומטרידים אותך כרגע עד כדי כך שאינך פנויה להתעמק בלימודים. בהתאם, אני ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי לתת מקום לנושאים שמעסיקים אותך. בדרך כלל, כאשר ניתן מקום לבירור ועיבוד של ההיבטים הרגשיים, נוצרים גם יותר פניות וכוחות לעסוק בלימודים, עבודה וכד'.

ליטל

בשמחה:
באושר ובאושר - כיצד לחיות חיי סיפוק ושמחה, פסיכולוגיה חיובית בחיי היומיום/ טל בן שחר
אושר אמיתי - הגשמה עצמית באמצעות פסיכולוגיה חיובית/ מרטין א. פ. סליגמן

ליטל

שלום אהובה.
אין לי אפשרות לנתח מרחוק את המניעים להתנהגותו של בן זוגך, אך נשמע שהוא פונה אל הטיפול בחיות, אולי, מתוך תחושה ששם יש לו שלווה וסיפוק שקשה לו להרגיש במקומות אחרים. מאחר ואת מרגישה שהוא "נבלע" בטיפול בהן על חשבון הקשר איתך ועם אנשים אחרים, את מנסה לקרא לו חזרה, אבל הוא חווה את הקריאות האלו כניסיון לקחת ממנו משהו חשוב ומגיב, נדמה לי, בהתכנסות נוספת. לכן, אני חושבת שכדאי לנסות להזמין אותו לפנות יחד לטיפול זוגי לא ממקום מתקיף המכוון לשינוי וויתור על הטיפול בחיות אלא ממקום שמכיר בחשיבות הצורך שלו אך מבקש לבדוק איך אפשר לשלב בינו לבין קשר חי ומשמעותי איתך. ייתכן שבתוך טיפול זוגי אפשר יהיה לזהות את הצרכים של שניכם ולמצא דרך חיים שתתאים לשניכם.
במידה ובן זוגך לא יסכים, אני מציעה לך עצמך לפנות לטיפול. נשמע שאת סובלת מהמצב הנוכחי ובתוך טיפול ניתן יהיה להבין יותר לעומק מה קורה ביניכם ולסייע לך לבחור כיצד להתנהל באופן שייטיב איתך.

ליטל

שלום ג.
לא פירטת על הגורמים לתחושות הקשות כך שקשה לי להשיב באופן מדויק וקרוב יותר, אבל אני שומעת את התנודה שלך בין תחושות יאוש ואמונה בכך שאין שום אפשרות לשינוי, לבין- אולי- רגעים של חיבור ותקווה שאת חווה דרך המחוייבויות שלך ודרך התקווה למענה שיביא לעזרה.
תחושות של יאוש הן תחושות קשות, אבל פעמים רבות הן ה"סימפטום" של דיכאון, כאב נפשי וסבל. במובן הזה, זה אמנם לא קל אבל כדאי להתייחס אליהן לא כאל מציאות ("באמת אין לי סיכוי") אלא כאל חוויה פנימית שיכולה להשתנות. לא תמיד תרגישי כך.
מתוך עוצמות הסבל והיאוש שאת מתארת, אני חושבת שכדאי לפנות בהקדם לטיפול פסיכולוגי. טיפול נותן פעמים רבות פשר לסבל ותקווה לאפשרות לשינוי ובכך מביא להקלה משמעותית, לצד אפשרות לעבודה רגשית משמעותית אשר תביא לשינוי גורמי הסבל המקוריים. לא קל לפנות לטיפול ממקום של יאוש, אבל אני מאמינה שאם תצליחי לעשות את הצעד הזה הדברים ישתפרו לאט לאט. בינתיים, ברגעים קשים במיוחד, את יכולה להיעזר במענה הטלפוני/צ'ט של ערן. לפעמים קל יותר לשרוד ולשאת רגעים כאלו כשיש מישהו ששומע וזוכר גם את התקווה.

ליטל