יש לי דיכאון ואני לא עושה כלום במשך היום
אני בעיקר במיטה שלי עם הטלפון
לפעמים אני מרעיב את עצמי אפילו
אני מרגיש בטוח רק במיטה ואני לא אוהב כל כך לצאת ממנה
לפעמים אני כן קם בבוקר לעזור לאימא שלי עם התינוקות שהיא שומרת של המשפחתון שלה
תינוקות אף פעם לא שופטים לכן יותר קל לי איתם חוץ מזה שהם אוהבים אותי
עשיתי איבחון פסיכודיאגנוסטי וקיבלתי את התוצאות
דיברתי עם אירגון בית חם אבל הם לא מוצאים חן בעיני אז וויתרתי
אני יודע שאני צריך טיפול ואפילו חייב
כל רגע שעובר אני סובל
הבעיה שאני לא יודע למי לפנות
ההורים שלי "דוסים" לא מבינים כלום
לא במצב שבו אני נמצא ולא באיך לעזור לי אז הם רק משאירים את המצב קיים
אני אשמח שתעזרו לי ותגידו לי למי אני צריך לפנות
אין לנו כסף בבית ולכן גם לא שלחו אותי לפסיכולוג
ואפילו גם ניראה לי שההורים שלי לא סומכים על פסיכולוג כל כך
בקיצור כמו שאמרתי הם לא מבינים כלום
אם מעניין אותכם איך הגעתי למצב הזה וכמה זמן זה נמשך
אז לפני בערך שנתיים הייתי גר עם חברים בעיר אחרת והייתי עובד והייתי מטופל אצל פסיכולוג
ואז עזבתי תעבודה ואז ניגמר הכסף אז עברתי לגור עם ההורים ואני במצב הזה בערך שנתיים
אני מאז שאני זוכר את עצמי רגיש מאוד
ואני חושב שהחיים די פגע בי ולכן כבר סוג של איבדתי עניין בהם וגם הכוחות נפש אזלו לי
טוב בקיצור אשמח לקבל עזרה ממכם