24.10.10
בטי ברגר
אנשים רוצים להשיג את המטרות הניצבות לנגד עיניהם. נשמע הגיוני? לא בהכרח.
מבט מעמיק יותר מאפשר לנו לזהות כי קשיים ועכבות אישיים הנובעים ממניעים פסיכולוגיים גורמים לחלק מהאנשים לצאת באופן סמוי נגד המטרות שהציבו לעצמם. במאמר זה אצביע על חלק מהיבטיה של הבעיה.
כמעט בכל תחום בחיינו אנו מוצאים את עצמנו ניצבים בשלבים מסויימים מול מטרות: עבודה נחשקת; תואר מאתגר; בן זוג פוטנציאלי... אלא שבמגוון תחומים אלו ואחרים - מקצועי, כלכלי, חברתי וזוגי - עלולים להופיע עכבות וקשיים בהשגת המטרות. בחלק מן המקרים ינבעו הקשיים מגורמים חיצוניים או אובייקטיביים, אך במאמר זה אתמקד בקשיים הנובעים מגורמים פנימיים. לדוגמא, יש אנשים שאינם מפגינים את מלוא יכולתם בראיונות קבלה לעבודה, אחרים אינם מעזים "לכבוש" בן או בת זוג פוטנציאליים. ישנם גם אלו אשר סובלים מ"בלוקינג" במבחן. במילים אחרות: אין גבול לדרכים שלנו לחבל בעצמנו. פרויד, למשל, התייחס במאמרו "על אלה שנכשלים כשמצליחים" לתחושת המרה השחורה המופיעה אצל חלק מהאנשים בתגובה להצלחה, ולכשלונות בהגשמת המטרות אשר נובעים מנקיפות המצפון הנלוות למטרה.
אתייחס לנושא העכבות בהגשמת מטרות מתוך שתי זוויות התייחסות המתבססות על תיאוריות פסיכואנליטיות: האחת מתייחסת לקונפליקט פנימי של האדם - חיבוטים מודעים או בלתי מודעים של האדם בינו לבינו; השניה, מתייחסת לחסכים רגשיים מהם סובל האדם.
עכבות הנובעות מקונפליקט פנימי
כאשר אנו מנסים להתקבל למשרה כלשהי, אנו מתחרים עם מועמדים אחרים. ברובד הלא מודע, דומה הדבר להתחרות עם אחים. כך, מאבק על הקבלה על ידי גורם הסמכות יכול להחוות כמאבק על קבלת ההורה והעדפתנו על פני מתחרים-אחים. לחלופין, התקדמות יכולה להחוות כנצחון על הורינו. חוויות בלתי מודעות אלו עלולות לגרום לעכבות, מאחר והצורך באסרטיביות אשר דרושה להשגת מטרות עלולה להחוות כתוקפנות אשר כרוכה בהכנעת, הבסת או גרימת נזק למתחרים-אחים או להורים. ברובד הלא מודע, משמעות הגשמת המטרה עשויה להיות אף פציעת או הרג יריבינו-אהובינו, וכאשר מדובר במאבק "על החיים ועל המוות" - אורב לנו גם האיום של הנקמה.
דוגמאות לאופן בו מוטבעים תסריטים לא מודעים אלו בנפשנו ניתן למצא בסיפורים תנ"כיים ובמיתוסים עתיקים: סיפורם התנ"כי של קין ואבל נותן ביטוי לקונפליקט קטלני בין אחים; סיפור מגדל בבל והמיתוס של פרומטאוס אשר נענש עונש נורא על גניבת האש והבאתה לאדם דנים ברצון לכוח אבהי-אלוהי ובעונש על כך.
בחיים הפנימיים קיים בלבול בין דמיון ומציאות והניסיון להגשים מטרה עלול לייצר ייסורי מצפון ופחד מנקמה. הסיכוי לתחושות אלו גדל כאשר האדם אינו נושא עמו חוויות ילדות טובות הנוגעות לקשר עם הורים ודמויות משמעותיות נוספות. בכולנו קיימות כבר מילדות גם תוקפנות וגם אהבה, וקשר חיובי עם דמויות משמעותיות מסייע לילד לחוש כי הוא לא "רע" למרות תוקפנותו ולמבוגר, בהמשך - לתעל את התוקפנות למטרותיו הקיומיות (לדוגמא, להפגין אסרטיביות בראיון קבלה).
קשיים בביטוי אסרטיביות ונקיטת אמצעים להשגת מטרות עלולים להופיע גם אצל נפגעי טראומה כהלם קרב או נצול מיני: ההתקפה הקשה שחוו אנשים אלו גורמת לסבל רב, והקשיים מוצאים ביטוי בכל תחומי החיים. זוית אחת להתייחסות היא העובדה שאנשים אלה מוצפים לעיתים קרובות בכעסים ופחדים ולכן חווים קושי בתיעול התוקפנות בצורה חיובית.
עכבות הנובעות מחסכים רגשיים
פסיכולוגים ופסיכואנליטיקאים מייחסים משמעות רבה לקשר של הורים עם ילדיהם הרכים.
קשר זה מאופיין באידאליזציה: ההורים חווים את הילד כמושלם ("הוד רוממותו הילד", כותב פרויד בהתייחס לפן זה), וקשר זה עונה על צרכים עמוקים של הילד. קוהוט, אנליטיקאי, העמיק בצורך של הסובייקט לאמפתיה: בילדות, הילד אמור להשתקף בעיני הוריו כראוי להתפעלות. כל הישג של הילד הנו "סיבה למסיבה". מאידך, לתינוק תלות גדולה במבוגר שיגן עליו ויביא מזור. היענות מותאמת של ההורה לצרכים אלה נותנת מקום לאידאליזציה של ההורה בעיני התינוק. כך מתאפשרת חווית התמזגות של התינוק עם הורה "כל יכול" ומרגיע. שני האספקטים האלה, להיות מושא להתפעלות והאפשרות להטמעות באחר מרגיע וכל יכול, הנם צרכים אמפתיים. כאשר צרכים אלו מוצאים מענה, מתאפשרת צמיחה נפשית וחיזוק הבטחון העצמי. הסובייקט יחווה גיבוי הורי, ולגיטימציה להיאבקות למען מטרותיו ולהנאה מהישגיו. בד בבד, יפנים הילד את היכולת לשכך חרדות, דבר שיעזור לו להתמודד עם מצבים שונים במציאות היומיומית. כאשר סיבות שונות מונעות היענות מספקת לצרכים אלה, הסובייקט יכול להרגיש חוסר בטחון, ויתקשה להשתמש בתוקפנות בצורה בונה.
קושי להתקדם יכול להיות קשור לפחד לגדול, שמא משמעות הגדילה תהיה אובדן האהבה והחסות ההורית. חוויה זו עשויה להצביע על כך שהסובייקט לא הפנים מספיק "הורים מפרגנים", אשר רוצים שהוא/היא יתקדמו ואפילו "יעברו את ההורים".
במאמר זה הצבעתי על שני היבטים מרכזיים אשר עומדים פעמים רבות בבסיס קשיים ועכבות בהשגת מטרות אישיות. כמובן, שני היבטים אלו אינם ממצים וגורמים נוספים רבים עשויים לעמוד בבסיס הקשיים בתחום זה. עזרה מקצועית עשויה לסייע בזיהוי הגורמים לקושי והרחבת יכולתו של האדם לפעול באסרטיביות וחופש פנימי כדי להגשים את מטרותיו.
על מחברת המאמר - בטי ברגר
בטי ברגר היא פסיכולוגית קלינית בכירה, מטפלת בכל הגילים בטיפול דינמי - גם אינטנסיבי (לרבות בעיות תקשורת PDD ומשפחות עם תינוקות.) עוסקת גם בטיפול זוגי. מקבלת בתל אביב ובהרצליה. טל 0523-900683
ראה גם מאמר: עברית שפה קשה: על עלייה ורכישת השפה העברית
